עובדים בחברת א.ד.נ.מ מקבוצת עמל ומעבר, המפעילה דירות בקהילה לאנשים עם מוגבלות, מתריעים כי קיצוץ בשעות העבודה של מדריכי הלילה, שנכנס לתוקף ב-1 בספטמבר, עלול להוביל לעזיבת עובדים ולפגוע בסופו של דבר גם בדיירים. "גם ככה העובדים מקבלים שכר מינימום ועכשיו הורידו לחלקם את השעות. זה פשוט יגרום לכך שבסוף עובדים יתפטרו", אומר לשווים אייל (שם בדוי), עובד בכיר בחברה זה יותר מ-15 שנה.
לדבריו, "בערך 20 עובדים רוצים להתפטר ואני לא יכול להאשים אותם. גם ככה קשה מאוד להתפרנס מהמשכורת שמקבלים ועכשיו ירדו להם עוד כ-1,200 שקלים מהשכר".
במסגרת השינוי, המשמרות של אמהות הבית, שעד כה התקיימו בין השעות 13:00 ל-21:00, הוזזו בשעתיים ויתקיימו בין 15:00 ל-23:00. כתוצאה מכך, משמרות מדריכי הלילה מתקצרות בשעתיים ובהתאם נפגע שכרם.
במכתב שנשלח לעובדים בפברואר, ובו נמסר להם על השינוי הצפוי, נכתב כי עובדים שירצו להשלים את השעות כדי למנוע פגיעה בשכרם יוכלו לפנות לחברה, וזו תנסה למצוא עבורם עבודה נוספת בהתאם לצורכי המערכת. עם זאת, לא ניתנה התחייבות כי כל השעות החסרות אכן יושלמו. "עובדים דיברו איתי ואמרו לי שהם לא רוצים שהמשכורת שלהם תהיה תלויה בשאלה אם יצטרכו אותם או לא", אומר אייל, "אז הם אפילו לא פנו להשלמת השעות".
"הפגיעה כבר התחילה להגיע לדיירים"
לדברי אייל, בשלב זה השינוי חל בכעשר דירות, אך הוא טוען כי בכוונת החברה להרחיב אותו בהמשך. "יש 1,700 עובדים בחברה ו-600 מקבלי שירות, וכולם בסוף ייפגעו מהקיצוץ הזה", הוא אומר.
בחברה טוענים כי השינוי נועד דווקא לשפר את השירות לדיירים, בין היתר באמצעות הוספת אנשי מקצוע וטיפולים. העובדים, מנגד, טוענים כי הזזת שעות המשמרות כבר פוגעת בשגרת החיים של חלק מהדיירים.
לדברי אייל, דיירים שחוזרים בשעות מוקדמות יותר יידרשו להמתין בדירה אחרת עד שיוכלו לשוב לביתם. "הם רוצים לקבץ את כל הדיירים שחוזרים בשעה אחת בדירת הבוקר ושיגיעו לדירה שלהם רק לקראת שלוש", הוא אומר. "דייר שהיה רגיל לבוא הביתה אחרי העבודה, לאכול ולנוח, יצטרך לחכות עוד שעתיים".
אחד העובדים מספר כי מאז כניסת השינוי לתוקף כבר אירע מקרה שבו דיירים נאלצו להמתין זמן רב בהסעה, משום שדיירים אחרים שהיו איתם לא יכלו להגיע לדירתם בהיעדר מדריכים. "זה חמור מאוד", הוא אומר. "הפגיעה כבר התחילה להגיע לדיירים".
אייל מצביע גם על מה שהוא רואה כפרדוקס בשיטה החדשה. לדבריו, מטרתם של המדריכים היא לקדם את עצמאותם של הדיירים, אולם ככל שהדיירים הופכים לעצמאיים יותר, כך עלולות להצטמצם שעות הליווי ועימן שעות העבודה.
"איך עובד יכול להשקיע בעבודה שלו כשהוא יודע שככל שישקיע יותר, הפרנסה שלו תלך ותפחת?" הוא תוהה. "את כל התוכנית הזאת הם בונים על דיירים שהם עצמאיים וחלק מהעצמאות שלהם היא בזכות העבודה שעשו המדריכים איתם".
לדבריו, העובדים נמנעים מצעדי מחאה חריפים בשל האחריות שהם חשים כלפי הדיירים. "אם זה היה מפעל, היינו בשנייה אומרים שלא באים לעבודה. אבל אין לנו לב להשאיר את הדיירים ללא השגחה וליווי". לטענת העובדים, חלק ממי שקיבלו הודעה על שינוי בשעות ממשיכים בשלב זה להגיע בשעות העבודה הרגילות ואינם מוכנים להשלים עם הפגיעה בשכרם, אך לדבריהם טרם נמצא פתרון.
"אם יקצצו גם לי, אהיה חייבת לעזוב"
שולה (שם בדוי) עובדת בחברה כבר 15 שנה. במהלך השנים מילאה כמה תפקידים ובשבע השנים האחרונות היא עובדת כמדריכה. לדבריה, תחושת התסכול מהשכר ומתנאי העבודה נמשכת זמן רב.
"בקושי משלמים לנו את הדברים שחייבים על פי חוק. אין לנו אפילו קרן השתלמות", היא אומרת. "אני כבר הרבה מאוד שנים מבקשת העלאה, אך לא נותנים לי. העבודה עם הדיירים מספקת מאוד, אבל גם מאתגרת ואנחנו לא מקבלים את התגמול הראוי".
שולה מספרת כי היא זקוקה להכנסה נוספת כדי לעמוד בהוצאות משק הבית, אך אינה יכולה לעבוד בעבודה נוספת בשל מצבו של בעלה. "בעלי נכה וזקוק להשגחה, ככה שאני לא יכולה להשאיר אותו לבד", היא משתפת. "יש פעמים שצריכים אותי בעבודה שלא במשמרות שלי, וכשאני יוצאת מהבית לעבוד אני מביאה מטפלת שתהיה איתו. ככה שאני גם לא מרוויחה כשאני עושה את המשמרות שמעבר, אבל בשביל שהדיירים לא יהיו לבד אני הולכת".
לדבריה, אם הקיצוץ יגיע גם למשמרות שלה, היא תיאלץ לשקול לעזוב. "אני חייבת את הכסף בשביל הבית וגם ככה מה שיש עכשיו לא מספיק. אבל אם יקצצו עוד, אהיה חייבת לעזוב".
אפרת (שם בדוי), שעובדת כמדריכה בחברה שלוש שנים, מתארת עבודה תובענית גם מבחינה נפשית ופיזית. "חלק מהדיירים מתמודדים עם התפרצויות לפעמים ואחד הדיירים פגע בי ביד ימין באופן רציני", היא מספרת.
"העומס הנפשי שאני חווה בעבודה הוא מאוד קשה. אני חוזרת הביתה תשושה, כי אני צריכה תמיד להיות קרת רוח ומכילה. אני מאוד אוהבת את העבודה ואת הדיירים, אבל זה לא תמיד כזה פשוט. אם לפחות היה לנו תגמול ראוי, זה היה יכול לעזור לשקט הכלכלי, אבל גם את זה אין".
כדי לעמוד בהוצאות, אפרת עובדת בעבודה נוספת. "אין לי ברירה אחרת. יש ימים שאני מגיעה גמורה הביתה, בלי כוחות בכלל, אבל אני חייבת את הכסף".
החברה: "לכל עובד המעוניין להשלים שעות יוצע מענה"
מחברת עמל ומעבר, המפעילה את א.ד.נ.מ, נמסר בתגובה: "מדובר בהתאמה נקודתית שנועדה להתאים את נוכחות המדריכים בדירות לשעות שבהן מקבלי השירות זקוקים לליווי. העובדים עודכנו מראש בשינוי והובהר כי לכל עובד המעוניין להשלים את שעות עבודתו יוצע מענה מותאם. עד כה לא התקבלה אף פנייה בנושא.
"יודגש כי שעות עבודתן של אמהות הבית אינן מצטמצמות. החברה רואה בעובדיה שותפים משמעותיים לעשייה ומייחסת חשיבות רבה לרווחתם ולתנאי העסקתם, לצד מחויבותה לרציפות ולאיכות השירות הניתן לדיירים".
ממשרד הרווחה והביטחון החברתי נמסר: "העסקת העובדים, לרבות היקף משרתם ותנאי שכרם, היא סוגיה שביחסי עובד-מעסיק בין חברת א.ד.נ.מ לבין עובדיה. משרד הרווחה אינו המעסיק ואינו צד ליחסי העבודה, ולכן אינו קובע את שכר העובדים או את היקף העסקתם.
"לצד זאת, המשרד מעודד התמקצעות של צוותי מסגרות הרווחה ופועל לסייע להן לשמר כוח אדם לטווח ארוך, ועל כן מעניק תעריפים מוגדלים לצורך הגדלת התגמול הכספי לעובדים שעוברים הכשרה מקצועית ועומדים בהצלחה בבחינה הנדרשת. המשרד ימשיך לפקח על פעילות המסגרות ולוודא כי הדיירים זוכים למלוא השירותים והזכויות שלהם הם זכאים".
