אדם עיוור עתר בשבוע שעבר לבג"ץ בדרישה לחייב את ועדת הבחירות המרכזית להנגיש את הליך ההצבעה לעיוורים ולקויי ראייה, כך שיוכלו לבחור באופן עצמאי וחשאי, ללא צורך לחשוף בפני מלווה למי הם מצביעים.
העתירה הוגשה ב־9 בספטמבר על ידי משה פרידמן, בן 82 מבני ברק, נגד ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה־26, יו"ר ועדת הבחירות ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. פרידמן, עיוור מלידה המשתמש בכתב ברייל, מנהל לטענתו מאבק בנושא כבר יותר מ־13 שנה.
במרכז העתירה עומדת דרישה להציב בקלפיות אמצעי עזר פיזי מונגש – למשל שבלונה או תבנית מחוררת הכוללת כתב ברייל וסימוני מישוש. השבלונה אמורה להיות מונחת על מגש פתקי ההצבעה ולאפשר לבוחר עיוור לזהות בעצמו את הפתק שבו הוא מעוניין ולהכניסו למעטפה, ללא סיוע של אדם אחר.
לחלופין מבקש פרידמן כי הפתרון יופעל לפחות בקלפיות הנגישות המיוחדות ברחבי הארץ, או בקלפי מרכזית מונגשת אחת בכל עיר או אזור בחירה. הוא גם מבקש מבג"ץ להורות לוועדת הבחירות להתחיל כבר כעת בהיערכות ובייצור מספר שבלונות לצורך פיילוט, עוד לפני ההכרעה הסופית בעתירה.
"נאלץ לוותר על חשאיות ההצבעה"
הטענה המרכזית בעתירה היא שהמצב הקיים פוגע באחד העקרונות הבסיסיים ביותר של הבחירות – חשאיות ההצבעה. על פי העתירה, בהיעדר אמצעי שיאפשר לעיוור לזהות בעצמו את פתקי ההצבעה, הוא נדרש להיכנס אל מאחורי הפרגוד עם מלווה, לומר לו באיזו מפלגה הוא מבקש לבחור ולסמוך עליו שיכניס למעטפה את הפתק הנכון. לטענת פרידמן, בכך נשללת ממנו האפשרות להצביע באופן עצמאי וחשאי כפי שעושים בוחרים אחרים.
בעתירה נטען כי הפגיעה אינה נוגעת רק לחשאיות הבחירות, אלא גם לשוויון, לפרטיות, לכבוד ולאוטונומיה של אנשים עם עיוורון. העותר מסתמך בין היתר על חוק יסוד: הכנסת, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ואמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות.
כבר ב־2015 הוועדה הכירה בבעיה
אחד החלקים הבולטים בעתירה עוסק בהתנהלות שנמשכת, לטענת פרידמן, מאז שנת 2013. לפי המסמכים המצורפים לעתירה, כבר במאי 2013 נעשתה פנייה לרשויות בדרישה למצוא פתרון שיאפשר לעיוורים להצביע מבלי לוותר על חשאיות בחירתם.
במרץ 2015, לקראת הבחירות לכנסת ה־20, פנה בא כוחו של פרידמן שוב לוועדת הבחירות המרכזית. בתשובת עוזר היועץ המשפטי לוועדה נכתב כי אכן קיימת פגיעה לעומת בוחר אחר, משום שבמקרה של אדם הנעזר במלווה, המלווה יודע כיצד הצביע.
באותה תשובה מסרה הוועדה כי מתקיימת "עבודת מטה" בנושא וכי הסוגיה תיבחן לעומק לאחר הבחירות. לפי העתירה, פניות מעקב שנשלחו ב־2015 וב־2018 לא הובילו לפתרון.
הפתרון שהוצע: שבלונה עם ברייל
ביוני השנה פנה בא כוחו של פרידמן פעם נוספת לוועדת הבחירות והציע פתרון קונקרטי: שבלונה מחוררת שתונח על מגש הפתקים ותכלול כתב ברייל וסימוני מישוש. הרעיון הוא שכל פתח בשבלונה יתאים למיקומו של פתק מסוים וכך יוכל הבוחר לזהות בעצמו את הפתק המבוקש.
אלא שב־6 בספטמבר דחתה הלשכה המשפטית של ועדת הבחירות את הבקשה ליישם את הפתרון בבחירות הקרובות .במכתב שצורף לעתירה הסבירה הוועדה כי השיטה מעוררת קשיים מעשיים ומשפטיים. בין היתר, קיים לדבריה חשש שפתקים יזוזו ממקומם במהלך יום הבחירות, ואז השבלונה עלולה להפנות את הבוחר לפתק שאינו הפתק שבו התכוון לבחור.
הוועדה טענה גם כי הכנסת אמצעי הצבעה חדש מחייבת עבודת מטה, פיילוט, עדכון נהלים והכשרת מזכירי קלפיות – תהליך שעשוי להימשך מספר חודשים. בנוסף ציינה כי אותיות הרשימות מאושרות בשלב מתקדם של מערכת הבחירות, דבר שמקשה לדבריה על ייצור המוני של שבלונות מותאמות בזמן שנותר.
ועדת הבחירות: אפשר להביא פתק מהבית
בתשובתה הציעה ועדת הבחירות גם פתרונות שכבר עומדים כיום לרשות בוחרים עיוורים וכבדי ראייה. לדברי הוועדה, ניתן להשתמש בתוכנות המסייעות בקריאת הפתק, כל עוד השימוש אינו פוגע בהליך ההצבעה או בחשאיותו. אפשרות נוספת שהציגה היא להגיע לקלפי עם פתק הצבעה תקני שהוכן מראש בבית. לדברי הוועדה, האפשרות הזו מאפשרת לבוחר עם מוגבלות בראייה להצביע מאחורי הפרגוד ללא מלווה.
בעתירה תוקפים בחריפות את הפתרונות האלה. ביחס להבאת פתק מהבית נטען כי מדובר בהסדר מפלה, המחייב אדם עיוור להשיג מראש את פתק המפלגה שבה הוא מעוניין לבחור, בעוד בוחרים אחרים יכולים לבחור מתוך כלל הפתקים הנמצאים בתא ההצבעה.
"מה עשתה הוועדה במשך שש מערכות בחירות?"
העתירה תוקפת במיוחד את טענת ועדת הבחירות שלפיה הזמן שנותר עד הבחירות אינו מאפשר להיערך להפעלת השבלונות. פרידמן מזכיר כי כבר בשנת 2015 הודיעה הוועדה שמתבצעת עבודת מטה בנושא. בעתירה נכתב: "מה עשתה הוועדה במשך שש מערכות בחירות מאז?" ונטען כי רשות שאינה פותרת את הבעיה במשך שנים אינה יכולה להסתמך לאחר מכן על קוצר הזמן כנימוק לאי־הנגשת הבחירות.
העותר מציע גם פתרון ביניים מצומצם יותר לקראת הבחירות הקרובות: במקום לפרוס את האמצעי בכל הקלפיות בארץ, לייצר לדבריו כ־200–300 שבלונות עבור הקלפיות הנגישות המיוחדות, או אפילו להתחיל בקלפי מרכזית אחת בכל עיר או אזור בחירה. לטענתו, הדבר יכול לשמש כפיילוט לקראת מערכות הבחירות הבאות.
בסיום העתירה מתבקש בג"ץ להוציא צו ביניים שיורה לוועדת הבחירות להתחיל מיד בהיערכות לייצור השבלונות ובהמשך להורות על העמדת אמצעי הצבעה מונגשים בכתב ברייל כבר בבחירות לכנסת ה־26.
