אחד הרגעים המרגשים בטקס פרסי האמי שנערך השבוע בלוס אנג'לס הגיע כאשר השחקן מייקל ג'יי פוקס עלה לבמה בכיסא גלגלים כדי לקבל את פרס בוב הופ לפעילות הומניטרית, על יותר משני עשורים של פעילות לקידום המחקר במחלת הפרקינסון.
פוקס, מכוכבי הקולנוע והטלוויזיה האהובים של שנות ה-80 וה-90 ומי שזכור במיוחד כמרטי מקפליי בסדרת סרטי "בחזרה לעתיד", התקבל בסטנדינג אוביישן (הקהל עמד ומחא כפיים ממושכות). את הפרס העניקה לו השחקנית ג'וליאנה מרגוליס, ששיחקה לצדו בסדרה "האישה הטובה".
פוקס אובחן עם פרקינסון ב-1991, כשהיה בן 29 בלבד. במשך שבע שנים הוא הסתיר את האבחנה מהציבור והמשיך לעבוד כשחקן. רק ב-1998 חשף כי הוא מתמודד עם המחלה. בנאומו באמי הוא חזר אל התקופה הזו וסיפר מדוע כל כך פחד שאנשים יידעו.
"בהתחלה שמרתי את אבחנת הפרקינסון שלי בסוד", אמר. הוא חשש שהמחלה תפגע בעבודתו ובמערכת היחסים שלו עם הקהל, ואף שאל את עצמו האם אנשים עדיין יצחקו ממנו אם יידעו שהוא חולה.
אלא שכאשר החליט לבסוף לחשוף את המחלה, התגובה שקיבל הייתה הפוכה מזו שחשש ממנה. פוקס סיפר כי הופתע מעוצמת התמיכה שקיבל מהציבור ומעמיתיו. התמיכה הזו, לדבריו, גרמה לו להרגיש שהוא עדיין יכול להמשיך לעשות את מה שהוא אוהב ושהמחלה לא יכולה לקחת ממנו את זה.
"לקבל את הפרקינסון לא אומר להיכנע לו"
האבחנה שינתה בהמשך לא רק את חייו של פוקס אלא גם את הכיוון שאליו בחר להפנות את הפרסום וההשפעה שלו. בשנת 2000 הקים את קרן מייקל ג'יי פוקס לחקר הפרקינסון. מאז הפכה הקרן לגוף ללא מטרות רווח הגדול בעולם במימון מחקר פרקינסון והשקיעה יותר מ-3 מיליארד דולר במחקרים, בפיתוח טיפולים ובמאמץ למצוא מרפא למחלה.
בנאום באמי הסביר פוקס כיצד הגיע להחלטה להפוך את ההתמודדות האישית שלו למאבק ציבורי. "קבלת הפרקינסון לא הייתה צריכה להיות כניעה אליו", אמר. מבחינתו, משמעות הקבלה הייתה לעשות ככל יכולתו עבור אנשים אחרים החיים עם המחלה: לפעול למען צורכי החולים, לגייס כסף ולקדם את המחקר לעבר מציאת מרפא.
פוקס סיפר כי גייס אנשים מובילים שיובילו איתו את המאמץ והתחייב לממן את המחקר המדעי הטוב ביותר שיוכל למצוא. הוא אמר שהוא גאה בהתקדמות שהושגה עד היום ובתרומה לחולי פרקינסון ולמשפחותיהם.
לדבריו, המטרה שאליה הוא מכוון כבר יותר משני עשורים נותרה אותה מטרה: להגיע למצב שבו ניתן יהיה למגר את המחלה. הוא הודה לצוות הקרן, לתורמים, לחוקרים ובעיקר לקהילת האנשים המתמודדים עם פרקינסון, שבזכותם, לדבריו, פעילות הקרן אפשרית.
הודה לאשתו ולארבעת ילדיו
חלק אישי במיוחד בנאום הקדיש פוקס למשפחתו. הוא הודה לאשתו, השחקנית טרייסי פולן, ולארבעת ילדיהם על התמיכה בו ועל המחירים והוויתורים שנדרשו מהם לאורך שנות ההתמודדות עם המחלה והפעילות הציבורית שלו.
פוקס קשר את הפעילות שלו גם לדמות שעל שמה נקרא הפרס שקיבל. הוא סיפר כי עבור הוריו בוב הופ היה הרבה יותר מבדרן: הוא היה אדם שהקדיש במשך עשרות שנים מזמנו לחיילים ולמשפחותיהם. לדבריו, מהופ למד עיקרון שליווה אותו מאוחר יותר בחייו: כשהדברים נעשים קשים – מגיעים, עוזרים ואם אפשר גם להביא מעט שמחה בדרך, מה טוב.
פרס בוב הופ לפעילות הומניטרית הוא אחד הפרסים הנדירים שמעניקה האקדמיה האמריקאית לטלוויזיה. הוא נוסד ב-2002 ומיועד לאנשי תעשיית הטלוויזיה שפעילותם ההומניטרית הותירה השפעה מתמשכת על החברה. בין מקבליו בעבר היו אופרה וינפרי, ג'ורג' קלוני ושון פן.
עבור פוקס, הטקס השנה היה גם חזרה לבמה המקצועית. לאחר שפרש ממשחק ב-2020 בשל התקדמות הפרקינסון, הוא שב בשנים האחרונות להופיע והשנה אף קיבל את המועמדות ה-19 שלו לאמי על תפקיד אורח בסדרה "Shrinking", שבה הוא מגלם אדם המתמודד בעצמו עם פרקינסון.
