המדריך לרפורמה בתגי הנכה: מי צפוי להיות זכאי לתג – ומי לא

אתר "חמ"ל בר גפן", שהקימה ומובילה לינוי בר גפן, הכין מדריך מקיף שעושה סדר ברפורמה המתוכננת בתגי החניה לנכים ובעיקר בשאלה שמעסיקה מאות אלפי ישראלים: מי צפוי להיות זכאי לתג לפי הכללים החדשים ומי עלול לאבד אותו. חשוב להדגיש כי בשלב זה מדובר במתווה המומלץ של הצוות הבין־משרדי שעדיין לא נכנס לתוקף ואינו מחליף את הכללים הקיימים.

לפני הכל: מהו מעמד הכללים?

זהו המתווה המומלץ של הצוות הבין־משרדי, שנועד לשמש בסיס לנוהל חדש של משרד התחבורה. כל עוד הנוהל החדש לא פורסם ונכנס לתוקף, אין להתייחס לכללים שלהלן כאילו הם כבר מחליפים בפועל את הדין והנוהל הקיימים.

עם זאת, זהו המסמך הרשמי והמפורט ביותר שמציג איך המדינה מתכוונת לקבוע בעתיד מי יהיה זכאי לתג נכה.

1.      העיקרון החדש

השינוי המרכזי הוא שהזכאות לא אמורה עוד להיקבע בעיקר באמצעות מסמכים רפואיים שנשלחים לרופא מטעם משרד התחבורה. במקום זאת, משרד התחבורה יסתמך בעיקר על בדיקות רפואיות ותפקודיות שכבר בוצעו על ידי גופים המוסמכים לקבוע נכות על פי דין  ובראשם הביטוח הלאומי.

משרד התחבורה ימשיך להיות הגוף שמנפיק את התג, אך לא יהיה בדרך כלל הגוף שקובע את המצב הרפואי והתפקודי. לכן, צריך להפריד מעתה בין שני דברים:

הכרה בנכות –  נעשית בביטוח הלאומי, משרד הביטחון, משרד הבריאות, משרד הרווחה, הרשות לניצולי שואה וכדומה.

הנפקת תג הנכה – נשארת בידי משרד התחבורה.

גם מי שעומד בקריטריונים לא אמור לקבל את התג אוטומטית: עליו להגיש בקשה למשרד התחבורה, להסכים להעברת המידע הרלוונטי, ומשרד התחבורה יבדוק גם שהרכב אכן משמש אותו דרך קבע.

2.       טבלת הזכאות: מי יהיה זכאי?

מסלול ההכרה	הרף המוצע לתג נכה
עיוור	זכאות
ניידות	לפחות 40% נכות רפואית וגם 60% מוגבלות בניידות ומעלה; או מי שזקוק ומשתמש בכיסא גלגלים
שר"מ	לפחות 60% נכות רפואית ובנוסף: 112% שר"מ ומעלה; או 50% ומעלה + ניקוד בניידות; או 50% ומעלה + כימותרפיה/דיאליזה
ילד נכה	112% ומעלה; או 100% בגין השגחה; או 50% ומעלה בעילות גפיים; או 50% ומעלה עם ניקוד בניידות
מקבלי גמלת סיעוד	דרגה 4 ומעלה; או מקבל סיעוד המאופיין כחולה המקבל כימותרפיה/דיאליזה
נפגעי עבודה	קצבת עזרת הזולת מרמה ב' ומעלה
נפגעי פעולות איבה	לפי כללי הזכאות המקבילים לנכי צה"ל
משרד הביטחון / ניצולי שואה וגופים ממשלתיים אחרים	לפי התבחינים של הגוף המכיר, שאמורים להיבחן ולעבור התאמה לרפורמה
נכות כללית בלבד	אינה מסלול עצמאי מזכה
אדם שלא נבדק כלל בביטוח לאומי	ככלל לא יהיה זכאי דרך משרד התחבורה, למעט החריגים המפורטים בהמשך

 3.       ילדים – מלידה ועד גיל 18

קצבת ילד נכה משולמת עד גיל 18, והדוח מציע ארבע דרכי זכאות עיקריות לתג.

א.  ילד נכה 112% ומעלה

זכאי לתג לפי המתווה. לא נדרש שה־112% ניתנו דווקא בשל בעיית רגליים.

ב.  ילד נכה 100% בשל השגחה

זכאי. הדוח מגדיר במפורש 100% עם השגחה כקטגוריה מזכה.

ג.  ילד נכה 50% ומעלה בשל עילת גפיים

זכאי.

ד.  ילד נכה 50% ומעלה עם ניקוד בניידות

זכאי.

כל ארבע הקבוצות מופיעות במפורש ברשימת הזכאות.

4.      ילדים עם אוטיזם

אוטיזם כשלעצמו אינו מופיע כעילת זכאות עצמאית. כלומר, השאלה שלפיה נקבעת הזכאות לתג נכה איננה עוד "האם יש אוטיזם?", אלא איזו זכאות נקבעה לילד בביטוח הלאומי ועל איזו עילה.

לכן צריך להסתכל על העילה ורמת קצבת ילד נכה בפועל.

לדוגמה:

• ילד עם אוטיזם המקבל 100% בשל השגחה – נכנס לקריטריון.
• ילד שמגיע ל־112% שר"מ ומעלה – נכנס לקריטריון.
• ילד שמקבל רק 50% או 100% בעילה שאינה אחת מהעילות שמניתי – הדוח אינו קובע שהוא זכאי רק מכוח האבחנה.

5.       גיל  18 ועד גיל הפרישה: גמלת ניידות

גמלת ניידות נועדה למי שיש להם ליקויים ברגליים המגבילים את התנועה. אחוזי המוגבלות בניידות נקבעים בוועדה רפואית של משרד הבריאות.

לפי המתווה, הזכאות לתג תהיה למי שיש לו לפחות 40% נכות רפואית + לפחות 60% מוגבלות בניידות.

או: מי שזקוק ומשתמש בכיסא גלגלים.

לדוגמה,

אדם בן 45 עם:

• 70% נכות רפואית;
• 70% מוגבלות בניידות;

עומד ברף המוצע.

לעומת זאת אדם עם:

• 100%  נכות רפואית;
• אך ללא קביעת ניידות;

אינו נכנס למסלול הזה רק משום שיש לו 100% נכות.

6.      גיל 18 ועד גיל הפרישה: קצבת שר"מ (שירותים מיוחדים) מביטוח לאומי

שר"מ מיועד לבוגרים מגיל 18 ועד גיל הפרישה הזקוקים לעזרת הזולת בפעולות היום־יום או להשגחה. בין הפעולות שנבדקות נמצא גם תפקוד הניידות בתוך הבית.

כדי לקבל תג במסלול שר"מ, הדוח דורש תחילה 60% נכות רפואית ומעלה (נכות רפואית נקבעת יחד עם ההחלטה לתת קצבת שר"מ ורמתה) ובנוסף אחת משלוש האפשרויות:

112% שר"מ ומעלה

זכאות.

50%  שר"מ ומעלה + ניקוד בניידות

זכאות.

50% שר"מ ומעלה + כימותרפיה או דיאליזה

זכאות.

נדגיש: המספרים 50%, 112% וכדומה הם רמת קצבת השר"מ ולא אחוזי הנכות הרפואית.

7.      חולי סרטן בגיל העבודה (18-67)

כאן חייבים להפריד בין נכות כללית לבין שר"מ.

חולה סרטן שקיבל 100% נכות רפואית בלבד לא זכאי לתג נכה בהכרח.

עצם קביעת 100% נכות רפואית אינה מופיעה ברשימת הקריטריונים המזכים.

רק אם הוא עומד באחד מרפי השר"מ – הוא נכנס למסלול.

מי שמקבל 50% שר"מ ומעלה ומקבל כימותרפיה נכלל במפורש.

ומה אם הוא מתקשה מאוד ללכת אך אינו מקבל שר"מ?

אם הוא יכול להיבדק באחד ממסלולי הביטוח הלאומי הרלוונטיים, משרד התחבורה לא יבדוק בעצמו האם הוא "תיאורטית" היה זכאי.

לכן הגשת מכתב מאונקולוג בלבד למשרד התחבורה לא תהיה עוד המסלול החלופי.

8.      נכות כללית – מה המשמעות של 60%, 80% או 100%?

זו אחת הנקודות החשובות ביותר ברפורמה:

נכות כללית אינה מופיעה ברשימת הקצבאות המזכות בפני עצמן.

צריך שהאדם ייכנס לאחת הקבוצות התפקודיות שהוגדרו: ניידות, שר"מ וכדומה.

הדוח אומר במפורש שמשרד התחבורה לא יבדוק זכאות תיאורטית לקצבאות הללו; הזכאות לתג תיקבע למי שנבדק וקיבל בפועל זכאות במסלול המתאים.

9.      נכות נפשית

גם כאן האבחנה ואחוזי הנכות אינם כשלעצמם הקובעים.

אדם יכול להיות עם נכות נפשית גבוהה מאוד במסגרת נכות כללית, אך אם אינו עומד באחד ממסלולי הזכאות התפקודיים המצוינים בדוח, אין במסמך קטגוריה עצמאית בשם "נכות נפשית".

לעומת זאת, אם מצבו התפקודי מזכה אותו, למשל, ב־112% שר"מ ומעלה – סוג המחלה אינו שולל את הזכאות.

הדוח מדגיש ששר"מ נבחן לפי התפקוד ולא לפי סוג הליקוי או האבחנה.

10. מחלות נוירולוגיות, פרקינסון, ALS, טרשת נפוצה וכדומה

גם כאן אין "רשימת מחלות מזכות" בפני עצמה.

צריך לשאול מה נקבע בעקבות המחלה:

• האם יש ניידות 60% ומעלה?
• האם האדם משתמש בכיסא גלגלים?
• האם הוא מקבל שר"מ 112% ומעלה?
• האם הוא מקבל גמלת סיעוד ברמה 4 ומעלה?

כלומר, אדם עם ALS או פרקינסון קשה עשוי בהחלט להיות זכאי – אבל הזכאות נגזרת מהמסלול התפקודי שנגזר מהמחלה ולא משם המחלה.

11.  משתמשי כיסא גלגלים

בגמלת ניידות קיימת זכאות למי שזקוק ומשתמש בכיסא גלגלים, גם במסגרת החלופה המפורשת לכך במסלול הניידות.

יש בנוסף סוגיה מיוחדת אצל קשישים: אדם שמקבל גמלת סיעוד וצריך תג מסוג כיסא גלגלים אינו מכוסה באופן מלא על ידי בדיקת הסיעוד. לכן הדוח מציע שיוכל לבקש תג כיסא גלגלים ומשרד התחבורה יבצע בדיקה מיוחדת באמצעות מנגנון רפואי חיצוני.

12. אחרי גיל הפרישה: גמלת סיעוד

לאחר גיל הפרישה מסלול הסיעוד הופך למרכזי. הדוח מסביר שבגיל זה הביטוח הלאומי אינו קובע בדרך כלל אחוזי נכות כמו בנכות כללית, אלא מעריך תלות בתפקודי היום־יום וקובע רמת סיעוד.

הזכאים לתג יהיו בעלי גמלת סיעוד מדרגה 4 ומעלה. קשישים שלא מקבלים גמלת סיעוד בגלל גובה הכנסות אך עוברים כימותרפיה או דיאליזה זכאים לתג נכה.

13.  קשיש שלא מקבל סיעוד בגלל הכנסות

זהו חריג חשוב מאוד. הדוח מכיר בכך שיש אנשים שאינם יכולים לקבל קצבת ביטוח לאומי רק משום שהכנסתם גבוהה מדי, ובפרט בסיעוד. הם אינם אמורים להיפסל בגלל מבחן ההכנסה.

במקום זאת:

1. משרד התחבורה יוודא שאכן הסיבה לאי־קבלת הקצבה היא הכנסה.
2. האדם יישלח לבדיקה רפואית ייעודית.
3. הבדיקה תבוצע בידי ספק רפואי שעובד עבור הביטוח הלאומי.
4. הרופא יפעל לצורך זה כרופא שהוסמך על ידי רשות הרישוי.
5. הזכאות לתג תיקבע לפי תוצאת הבדיקה ובכפוף ליתר התנאים.

זה לא אותו דבר כמו אדם שמעולם לא הגיש תביעה לביטוח לאומי.

איך זה אמור לעבוד בפועל?

בקשה באתר משרד התחבורה > הצהרה/בדיקה שאינו מקבל קצבה בגלל הכנסה > הסכמה להעברת נתוני הכנסה מביטוח לאומי > משרד התחבורה מאמת את הסיבה > משרד התחבורה שולח זימון/קישור לבדיקה אצל הספק הרפואי > הספק בודק > התוצאה חוזרת למשרד התחבורה > משרד התחבורה מחליט על התג וגם בודק שהרכב משמש את הקשיש בפועל.

כרגע הדוח לא נותן את שם החברה, טלפון, אתר או דרך לפנות אליה ישירות. להפך, הוא מציג אותה כספק עתידי במסגרת התקשרות של המדינה. לכן נכון להיום אי אפשר לומר לקשיש "תפנה לחברה איקס". צריך לחכות לנוהל שמשרד התחבורה התחייב לפרסם באתרו.

14.  אדם שאינו מוכר בכלל בביטוח הלאומי

כאן הכלל החדש קשוח מאוד.

אם אדם יכול עקרונית להיבדק בביטוח הלאומי אך לא נבדק שם, הוא לא יוכל פשוט לבחור להיבדק במקום זאת אצל משרד התחבורה.

הדוח אומר במפורש:

אם האדם כלל לא נבדק על ידי הביטוח הלאומי, הוא לא יוכל להיבדק על ידי משרד התחבורה וממילא לא יהיה זכאי לתג.

15.  נכי צה"ל שמוכרים במשרד הביטחון

נכי צה"ל אינם אמורים להישלח לביטוח הלאומי לצורך תג. משרד הביטחון ימשיך לבצע את הבדיקות הרפואיות במסגרת סמכותו. עם זאת, הצוות ממליץ שמשרד התחבורה והמשרדים האחרים יקיימו בדיקה מחודשת של התבחינים שלהם כדי להתאימם לעקרונות החדשים.

16. נפגעי פעולות איבה

הזכאות תהיה בהתאם לכללי הזכאות של נכי צה"ל. אם כללי משרד הביטחון יעודכנו במסגרת הרפורמה, גם הכללים לנפגעי פעולות איבה אמורים להתעדכן בהתאם.

17.  נפגעי עבודה

לא די בכך שלאדם יש אחוזי נכות מעבודה. הקריטריון המוצע הוא: קצבת עזרת הזולת לנפגע עבודה – מרמה ב' ומעלה. לכן, אדם עם 50%, 70% או 100% נכות מעבודה שאינו מקבל עזרת הזולת ברמה המזכה אינו נכנס אוטומטית למסלול.

18.  עיוורים

עיוורים ממשיכים להיות אוכלוסייה מזכה. ההכרה לעניין עיוורון מבוססת על הגוף הממשלתי המוסמך, ומשרד התחבורה מסתמך עליה ולא קובע מחדש את העיוורון.

19.  ניצולי שואה

הרשות לניצולי שואה נכללת במפורש בין הגופים הממשלתיים שהכרתם יכולה לשמש בסיס לתג. התבחינים הספציפיים אמורים להיבחן מול משרד התחבורה בהתאם לעקרונות החדשים.

20.  תושבי חוץ

תושב חוץ הוא אחת משתי הקבוצות שהדוח מכיר בכך שאינן יכולות להיבדק במסלול הרגיל של הביטוח הלאומי. לכן, עבור תושבי חוץ משרד התחבורה אמור להתקשר עם חברה חיצונית שתבצע בדיקות רפואיות ייעודיות.

בקשה חדשה – איך התהליך אמור לעבוד?

אדם שמוכר בביטוח הלאומי

1. מגיש בקשה למשרד התחבורה.
2. משרד התחבורה בודק באיזה מסלול הוא מוכר.
3. מתקבלת הסכמתו להעברת הנתונים.
4. הביטוח הלאומי מעביר את נתוני הזכאות.
5. בודקים האם הוא עומד ברף הרלוונטי.
6. משרד התחבורה בודק גם שהרכב משמש את הנכה דרך קבע.
7. אם הכל מתקיים – מונפק תג.

אדם שמוכר בביטוח הלאומי אבל לא עומד ברף

משרד התחבורה לא יבצע ועדה רפואית משלו כדי לעקוף את תוצאת ביטוח לאומי. הבקשה תידחה.

אדם שאינו מוכר בביטוח לאומי

בודקים האם מדובר:

• בתושב חוץ;
• או באדם שאינו זכאי לקצבה מטעמי הכנסה.

אם לא – אין מסלול בדיקה רגיל במשרד התחבורה.

 אדם שכבר מחזיק בתג ועומד בקריטריונים החדשים

אם לפי המידע של הביטוח הלאומי או גוף ממשלתי מוסמך האדם כבר עומד בקריטריונים החדשים, הוא שומר על התג הקיים ללא בדיקה רפואית נוספת עד תום תקופת התוקף שלו. בחידוש הבא, הבקשה תיבחן לפי הנוהל החדש.

תג זמני שפוקע

מי שקיבל תג זמני אך אינו עומד בקריטריונים החדשים לא נהנה מהגנה מיוחדת. לאחר הפקיעה, התג יחודש רק אם האדם עומד בקריטריונים החדשים. כלומר: תג זמני ישן אינו מקנה זכות מוקנית לחידוש.

תג לצמיתות – האם באמת אפשר לאבד אותו?

לפי המלצת הצוות – כן. יש כ־313 אלף תגים שפוקעים משנת 2028 ואילך או ניתנו לצמיתות, מתוכם כ־295 אלף תגים לצמיתות. המתווה מציע לבצע בדיקה מחדש ולהפסיק מדי שנה את תוקפם של עד 75,000 תגים שאינם עומדים בקריטריונים. הודעה אמורה להישלח למחזיק התג לפחות שישה חודשים מראש.

מה אמור לקרות החל מ־2027?

ב־2027 הקבוצה הראשונה שמתוכה יופסקו תגים לצמיתות/ארוכי טווח היא:

אנשים שאינם מוכרים כלל בביטוח הלאומי, משרד הביטחון או גוף ממשלתי אחר בגין קצבה מטעמים רפואיים וגילם אינו עולה על 80.

עד 75 אלף תגים באותה שנה.

משנת 2028 המעגל מתרחב. סדר הקדימות להפסקת תגים יהיה:

1. תגים שממילא פוקעים באותה שנה.
2. אנשים שאינם מוכרים בגוף ממשלתי בשל קצבה מטעמים רפואיים וגילם אינו עולה על 80.
3. אנשים שכן מוכרים בגוף ממשלתי בגין נכות/קצבה רפואית, אבל אינם עומדים בקריטריונים החדשים לתג וגילם אינו עולה על 80.

אם מכסת 75 אלף מחייבת לבחור רק חלק מאותה קבוצה, המבוגרים יותר יקבלו קדימות להמשיך להחזיק בתג עוד שנה.

מעל גיל 80 – כלל מיוחד

הדוח קובע:

מי שגילו עולה על 80 וקיבל תג לצמיתות – ימשיך להחזיק בתג.

חשוב מאוד להבין מה הכלל לא אומר:

הוא אינו אומר שכל אדם מעל 80 זכאי לתג.

הוא אינו אומר שבקשה חדשה של בן 85 מאושרת אוטומטית.

למשל בן 82 שמבקש תג בפעם הראשונה ייבדק לפי הכללים הרגילים – למשל דרגת סיעוד 4 ומעלה. לעומתו בן 82 עם תג זמני – אין בדוח הוראה שאומרת שכל תג זמני של בן 82 הופך אוטומטית לקבוע.

שני כלי רכב – שינוי משמעותי

כיום ניתן לשייך תג לשני כלי רכב. הצוות ממליץ לשנות זאת.

מבוגר עם תג

ככלל, רק רכב אחד יהיה משויך לתג בכל רגע נתון. עם זאת, המערכת אמורה לאפשר שינוי מהיר וקל של הרכב המשויך. למעשה, אדם יוכל לאורך זמן להשתמש ביותר משני כלי רכב – כל עוד בכל רגע נתון רק אחד מהם משויך לתג.

הורים לילד נכה

זו הקבוצה שתוכל להמשיך לקבל שני תגים/שני רכבים. אבל תידרש הפעלת מערכת דיגיטלית שתוודא שלא משתמשים במקביל בשני התגים כאשר הילד אינו ברכב. הדוח מציין שהפתרון מפותח באמצעות אפליקציית "חניתי".

הרכב חייב באמת לשמש את הנכה

גם כאשר הזכאות הרפואית קיימת, משרד התחבורה ימשיך לבדוק האם הרכב משמש את הנכה דרך קבע. אחד הפרמטרים שהדוח מציע לבחון הוא המרחק בין כתובת הנכה לכתובת בעל הרכב. לכן, רכב של בן משפחה שמתגורר רחוק מאוד מהנכה עלול לעורר שאלה אם הוא אכן משמש אותו באופן קבוע.

חניה במקום שאסור לחנות בו – מה באמת הוחלט?

לא נקבע עדיין כלל של "15 דקות בלבד". המלצת הצוות היא שמשרד התחבורה יבחן את האפשרות להגביל חניה במקומות אסורים לרבע שעה. לכן נכון לעכשיו זו הצעה לבדיקה עתידית, לא קריטריון סופי שנקבע בדוח.

מה קורה אם הגשתי בקשה לתג נכה למשרד התחבורה והיא נדחתה?

יהיה ניתן להגיש השגה אחת על כל החלטה. ההשגה תוגש באתר משרד התחבורה.

דחייה בגלל הרכב

אם הטענה היא שהרכב אינו משמש את הנכה באופן קבוע, אפשר לצרף נימוקים ואסמכתאות ומשרד התחבורה יבדוק את העניין בעצמו.

דחייה מסיבה רפואית

כאן משרד התחבורה לא יערוך בדיקה רפואית חדשה.

הוא ישאל שוב את הגוף הממשלתי הרלוונטי.

ערעור רפואי יתקבל למעשה רק אם חל שינוי רפואי שהוכר על ידי הגוף הממשלתי המוסמך.

לא יעזור רק להביא מכתב חדש מרופא ללא שהשתנתה ההכרה בביטוח הלאומי.

השגה נדחתה

ניתן יהיה להגיש בקשה חדשה בשל שינוי נסיבות רפואיות אחת לחצי שנה.