בית משפט השלום בתל אביב חייב את האופרה הישראלית לפצות ב־7,000 שקלים אדם עם מוגבלות בשמיעה, לאחר שמערכת הנגשת השמע באולם לא פעלה במהלך מופע שאליו הגיע עם בני משפחתו. בנוסף חויבה האופרה לשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 2,700 שקלים.
פסק הדין ניתן אתמול (רביעי) על ידי הרשמת הבכירה הלנה בורוכוביץ' ליטוין. בית המשפט קבע כי אף שמדובר היה בתקלה חד־פעמית במערכת, האופן שבו טופלה לא היה מספק, וכתוצאה מכך נאלץ התובע, עמוס ישראל, לשבת במשך כל המופע מבלי שיוכל לשמוע ולהבין את המתרחש.
ישראל, אדם עם מוגבלות בשמיעה הנעזר במכשיר שמיעה, הגיע ב־15 באוגוסט 2024 עם בני משפחתו למופע "ספר הג'ונגל" בבית האופרה בתל אביב. לפני שהגיע למקום בדק באתר האינטרנט של האופרה את הסדרי הנגישות, ושם פורסם כי לרשות אנשים עם מוגבלות בשמיעה עומדת מערכת המאפשרת להאזין לתוכן באמצעות אפליקציית Bettear בטלפון הנייד, וכן אפשרות לקבל לולאת השראה מהסדרנים.
אלא שכאשר הגיע למופע וביקש להשתמש בהנגשת השמע, גילה שהמערכת אינה פועלת. לפי פסק הדין, בתחילה נאמר לו שאין מערכת כזו, ובהמשך נמסר לו מקלט ונאמר לו כי המערכת מושבתת. המכשיר שקיבל אכן לא קלט דבר.
נציגי האופרה הציעו לישראל ולבני משפחתו לעבור למקומות ישיבה קרובים יותר לבמה, אך הוא סירב משום שאינו קורא שפתיים, ולכן ישיבה קרובה יותר לא הייתה יכולה להחליף עבורו את מערכת העזר לשמיעה. התוצאה הייתה שבמשך כשעתיים הוא ישב באולם מבלי להבין את המתרחש על הבמה. לטענתו, הדבר גרם לו להשפלה, לתסכול ולעוגמת נפש, והוא חש מודר מהחוויה המשותפת עם בני משפחתו.
בדיעבד התברר כי מקור התקלה היה בכבל שהתנתק או יצא ממקומו. המערכת תוקנה רק בהמשך אותו ערב, לאחר שנציג של החברה המספקת את המערכת הגיע למקום.
"לא מספיק להתקין מערכת"
בתביעה דרש ישראל פיצוי של 38 אלף שקלים ללא הוכחת נזק, בטענה שהאופרה הפרה את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ואת תקנות נגישות השירות. בין היתר טען כי האופרה לא נערכה כראוי לאפשרות של תקלה ולא הוכיחה שביצעה את הבדיקות והתחזוקה הנדרשות.
האופרה מצידה טענה כי היא משקיעה משאבים בהנגשת המופעים לאנשים עם מוגבלות בשמיעה וכי בשנת 2022 התקינה את מערכת Bettear. לדבריה, צוות הסאונד בודק את תקינות המערכת לפני כל מופע, וגם ביום האירוע בוצעה בדיקה כזו.
לטענת האופרה, מדובר היה בתקלה טכנית נקודתית ונדירה בכבל, שתוקנה במהירות האפשרית. עוד ציינה כי אנשיה ניסו לסייע לישראל בזמן אמת באמצעות הצעה לעבור למקומות קרובים יותר לבמה, ובהמשך אף הציעו לו כרטיסים למופע אחר ללא תשלום. האופרה טענה גם כי הפיצוי שדרש מופרז.
בפסק הדין הדגיש בית המשפט עיקרון משמעותי בנוגע לנגישות: החובה של נותן שירות אינה מסתיימת בעצם התקנתו של אמצעי נגישות. המטרה היא להבטיח שאדם עם מוגבלות יוכל בפועל להשתמש בשירות, ליהנות ממנו ולקבל את המידע הניתן במסגרתו באופן שוויוני ומכובד.
עם זאת, בית המשפט קיבל את עדויות עובדי האופרה שלפיהן המערכת עצמה עומדת בדרישות הדין, כי מדובר היה בתקלה חד־פעמית וכי נערכות לה בדיקות תקופתיות. נקבע גם שבדיקה בוצעה ביום המופע.
אלא שכאן נמצאה הבעיה. "התקשיתי לקבל את האופן שבו היא טופלה וההסתמכות על כך שהמערכת תעבוד מבלי להמשיך ולבדוק או לפנות אל החברה המתחזקת", כתבה הרשמת בורוכוביץ' ליטוין. "בשל פעולות אלו התובע מצא עצמו מודר מהפעילות של בני משפחתו ונאלץ לשבת משך כל המופע מבלי שהוא שומע דבר. הדבר הזה מזכה אותו בפיצוי".
7,000 שקלים פיצוי והוצאות
בית המשפט לא קיבל את דרישתו של ישראל לפיצוי בסך 38 אלף שקלים וקבע כי הסכום מופרז ביחס לנסיבות ולסכומי הפיצוי שנפסקו במקרים אחרים.
לאחר ששקל את תחושותיו הקשות של התובע, לצד העובדה שמדובר היה בתקלה חד־פעמית, העמיד בית המשפט את הפיצוי על 7,000 שקלים. האופרה חויבה בנוסף ב־1,200 שקלים הוצאות וב־1,500 שקלים, כולל מע"מ, עבור שכר טרחת עורך דינו של ישראל.
