
מספר הילדים המוכרים עם מוגבלות בישראל כמעט הוכפל בתוך ארבע שנים בלבד. מנתונים שפירסמה היום (חמישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לרגל יום הילד הבין־לאומי, עולה כי בשנת 2025 היו רשומים במרשם אנשים עם מוגבלות כ־229 אלף ילדים בני 0–17, לעומת כ־116.3 אלף ילדים בשנת 2021. מדובר בתוספת של כ־113 אלף ילדים ובזינוק של כ־97%.
הנתונים מצביעים על מגמת עלייה חדה ומתמשכת במספר הילדים המוכרים עם מוגבלות בישראל. בשנת 2022 עמד מספרם על כ־131.8 אלף, בשנת 2023 על כ־156.2 אלף, בשנת 2024 על כ־199.8 אלף ובשנת 2025 הגיע כאמור לכ־229 אלף. כלומר, רק בשנתיים האחרונות נוספו למרשם כ־73 אלף ילדים.
על פי הנתונים החדשים, כ־7.1% מכלל הילדים בישראל רשומים במרשם אנשים עם מוגבלות – בערך אחד מכל 14 ילדים. מרשם האנשים עם מוגבלות של הלמ"ס מבוסס על מידע שמתקבל ממשרדי הממשלה ומגופים ציבוריים. הוא כולל אנשים שהמדינה מכירה במוגבלותם, באופן זמני או קבוע, או שמקבלים שירותים וקצבאות בגינה.
העלייה באבחוני אוטיזם עשויה להסביר חלק מהזינוק
אחד הגורמים שעשויים להסביר חלק משמעותי מהגידול במספר הילדים המוכרים עם מוגבלות הוא העלייה החדה באבחוני אוטיזם בישראל בשנים האחרונות. לפי דוח שפירסם ארגון ה־OECD במרץ 2026, מספר הילדים המקבלים קצבת ילד נכה בשל אוטיזם גדל פי שמונה בין השנים 2011 ל־2024: מ־7,292 ילדים ל־60,195 ילדים. הדוח מבוסס על נתונים רשמיים של הרשויות בישראל, ובהן הביטוח הלאומי.
לפי הדוח, בשנת 2023 קיבלו כ־48,300 ילדים קצבת ילד נכה בשל אוטיזם, לעומת כ־60,200 בשנת 2024 — גידול של כמעט 12 אלף ילדים בתוך שנה אחת בלבד.
ב־OECD מציינים כי ילדים עם אוטיזם וילדים הזקוקים להשגחה חלקית היו שתי הקבוצות המרכזיות שתרמו לגידול במספר מקבלי קצבת ילד נכה. העלייה בקבוצת הילדים הזקוקים להשגחה חלקית נובעת בין היתר מהכרה בילדים עם אלרגיות.
הדוח גם מצביע על כך שהעלייה באבחוני אוטיזם בישראל קשורה, בין היתר, למודעות גוברת, לזיהוי מוקדם ולהרחבת הנגישות לאבחונים. עם זאת, אין כיום בנתונים שהוצגו פירוט המאפשר לקבוע איזה חלק מהגידול הכולל במרשם הילדים עם מוגבלות נובע מאוטיזם דווקא.
יותר מ־418 אלף תלמידים זכאים לשירותי חינוך מיוחד
מגמת הגידול במספר הילדים הזקוקים לתמיכה משתקפת גם בנתוני מערכת החינוך. לפי נתוני משרד החינוך שהוצגו בוועדת החינוך של הכנסת באוגוסט האחרון, בשנת הלימודים הנוכחית, תשפ"ז, 418,385 תלמידים זכאים לשירותי חינוך מיוחד, שהם כ־16% מכלל התלמידים במערכת החינוך. מדובר בעלייה של כ־9% לעומת השנה הקודמת.
הנתון כולל תלמידים במסגרות החינוך המיוחד וכן תלמידים המשולבים במסגרות החינוך הרגיל וזכאים לשירותי חינוך מיוחד.
לשם השוואה, על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו היום, בשנת הלימודים הקודמת, תשפ"ה, למדו במערכת החינוך 357,664 תלמידים עם צרכים מיוחדים: 61,820 בחינוך הקדם־יסודי, 178,016 בחינוך היסודי ו־117,828 בחינוך העל־יסודי.
חשוב להדגיש כי נתוני משרד החינוך אינם זהים לנתוני מרשם האנשים עם מוגבלות של הלמ"ס. ההגדרות, תנאי הזכאות ואוכלוסיות הילדים הנכללות בכל אחד ממאגרי המידע שונים, ולכן אין להשוות ישירות בין 418 אלף התלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחד לבין 229 אלף הילדים המוכרים עם מוגבלות במרשם.
כמעט שני שלישים מהילדים עם מוגבלות הם בנים
מהנתונים החדשים עולה כי 64.7% מהילדים עם מוגבלות הרשומים במרשם הם בנים, לעומת 35.3% בנות. כלומר, כמעט שניים מכל שלושה ילדים מוכרים עם מוגבלות הם בנים.
עוד עולה כי רוב הילדים הרשומים במרשם צעירים יחסית: 62.5% מהם בני 0–9, כ־20.6% בני 10–13 ו־16.9% בני 14–17. מבחינת קבוצות האוכלוסייה, 81.5% מהילדים עם מוגבלות הם יהודים ואחרים ו־18.5% ערבים.
ליותר מרבע מהילדים יש גם הורה עם מוגבלות
נתון בולט נוסף נוגע למשפחותיהם של הילדים. לפי הלמ"ס, ל־26.3% מהילדים עם מוגבלות יש לפחות הורה אחד עם מוגבלות. ל־4.7% מהם שני הורים עם מוגבלות.
עוד עולה כי ל־16.3% מכלל הילדים עם מוגבלות יש אב עם מוגבלות ול־14.7% יש אם עם מוגבלות. שיעור הילדים שיש להם אב עם מוגבלות גבוה יותר בחברה הערבית – 20.8%, לעומת 15.3% בקרב יהודים ואחרים.
יותר משלושה מיליון ילדים בישראל
הנתונים פורסמו במסגרת לקט מיוחד של הלמ"ס לרגל יום הילד הבין־לאומי, הכולל מידע על חינוך, רווחה, רמת חיים ומאפיינים דמוגרפיים של ילדים בישראל. לפי הלמ"ס, בסוף ספטמבר 2026 חיו בישראל כ־3.225 מיליון ילדים בני 0–17, המהווים 31.3% מכלל האוכלוסייה.






