
"למקרא תגובת העירייה נדמה כביכול מדובר בהליך אחר". במילים החריפות האלה פתח השופט אילן סלע את החלטתו משבוע שעבר, שבה מתח ביקורת קשה על עיריית ירושלים בעקבות מצבו של בית ספר לחינוך מיוחד בעיר. השופט קבע כי העירייה לא השכילה להבין את חובתה לספק לתלמידים מקום לימודים ראוי ובטוח וחייב אותה לשלם להורים שעתרו לבית המשפט הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
הפרשה החלה בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, כאשר תלמידים צעירים עם ליקויים נוירו־התפתחותיים ששובצו בבית הספר נאלצו להישאר בבתיהם לפחות עשרה ימים לאחר חופשת הקיץ. זאת, בשל מצבו של בית הספר, שלא היה ערוך לקליטתם.
בהחלטתו הדגיש השופט כי מדובר בתלמידים הזקוקים במיוחד למסגרת לימודית, וכי במהלך התקופה שבה לא התקיימו לימודים נאלצו הוריהם להישאר עימם בבית ולהשגיח עליהם.
אלא שבעוד שההורים טענו כי בית הספר אינו ראוי לקליטת תלמידים, עיריית ירושלים הציגה עמדה שונה. לפי ההחלטה, העירייה טענה כי לא הייתה בעיה של ממש במצב בית הספר ב־1 בספטמבר, וכי סגירתו לא הייתה הכרחית ונבעה מחוסר שביעות רצונם של ההורים.
"בית הספר הזה לא היה ראוי לקבל תלמידים"
עמדת העירייה עמדה בניגוד לדברים שהשמיעה המדינה בהליך המשפטי. בתשובתה לעתירה כתבה המדינה כי יש להצטער על האופן שבו נראה בית הספר בתחילת שנת הלימודים.
בדיון שהתקיים ב־5 באוקטובר העידה ליאב ג'יבלי, מפקחת החינוך המיוחד במזרח ירושלים, כי ביקרה בבית הספר ביום פתיחת שנת הלימודים. לדבריה, "בית הספר הזה לא היה ראוי לקבל תלמידים".
במהלך הדיון התברר גם כי ניתן היה להיכנס לקומה שלא הייתה בשימוש, אף שהיו בה סיכונים בטיחותיים. השופט הדגיש בהחלטתו כי יש לזכור שמדובר בילדים צעירים מאוד הלומדים בחינוך המיוחד.
אחד הממצאים החמורים ביותר נגע לליקויי חשמל בבית הספר. לפי ההחלטה, נמצאו בעיות בטיחות שאיפשרו גישה ישירה וקלה לחשמל ויצרו סכנת התחשמלות. בניגוד לטענת העירייה כי מדובר בתיקונים קוסמטיים בלבד, הליקויים הללו תוקנו רק לאחר הדיונים בבית המשפט.
"האם ניתן לומר שלא הייתה הצדקה להגשת העתירה?"
בפסק דין שניתן ב־8 באוקטובר צוין כי נציגי העירייה התחייבו להשלים בתוך ימים ספורים את תיקון ליקויי החשמל, ובהם החלפת ארונות חשמל שהיו סגורים בעץ, טיפול בהארקה של מתקני השתייה וסגירת שקעים פתוחים. עוד התחייבה העירייה לטפל בליקויים נוספים שהעלו ההורים, ובהם מדרגות שבורות, הפרשי גובה ולוח מודעות בחצר.
בית המשפט קבע אז כי בכפוף להתחייבויות העירייה העתירה מיצתה את עצמה והביע תקווה שהטיפול בבית הספר יושלם כך שהתלמידים יזכו למקום לימודים ראוי התואם את צורכיהם.
בהמשך התברר כי ליקויי החשמל אכן תוקנו. בהחלטה מ־20 באוקטובר צוין כי נכון לאותו מועד הליקויים בתחום החשמל שפורטו בפסק הדין כבר טופלו.
אולם כאשר הגיע שלב ההכרעה בהוצאות המשפט, עיריית ירושלים המשיכה לטעון כי לא הייתה הצדקה להגשת העתירה. השופט סלע דחה את העמדה הזאת בחריפות.
"האם אחר כל זאת ניתן לומר כי לא הייתה כל הצדקה להגשת העתירה?! הניתן לומר כי לא הגשת העתירה הביאה לפתרון הבעיות?!", כתב בהחלטתו מ־12 בנובמבר.
בהמשך הוסיף את הביקורת החריפה ביותר על התנהלות העירייה: "מהתגובה עולה, ולמרבה הצער כך גם הייתה ההתרשמות בדיונים, כי העירייה לא השכילה להבין את חובותיה להעמיד מקום לימודים ראוי ולא מסוכן, ויש להצר על כך, בפרט כאשר מדובר בתלמידים צעירים בחינוך המיוחד".
בסיום ההחלטה חייב השופט את עיריית ירושלים לשלם לעותרים הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.






