
הכתבה בשיתוף לבנת פורן
ניסים מאזור המרכז שואל:
נקבעו לי 40% נכות רפואית בביטוח הלאומי אבל לא אישרו לי קצבת נכות. איך זה יכול להיות?
מומחי לבנת פורן עונים:
שלום ניסים, קודם כל חשוב לדעת שזה בהחלט יכול לקרות. רבים חושבים שאם הביטוח הלאומי קבע להם אחוזי נכות רפואית, הם זכאים באופן אוטומטי לקצבה חודשית. אבל בפועל, אחוזי נכות רפואית וקצבת נכות הם שני דברים שונים וכדי לקבל קצבה צריך לעמוד בכמה תנאים נוספים.
אז מה בעצם ההבדל בין נכות רפואית לקצבת נכות?
כאשר מגישים תביעה לקצבת נכות כללית, הביטוח הלאומי בוחן שני דברים מרכזיים. הראשון הוא המצב הרפואי. ועדה רפואית בוחנת את הבעיות הרפואיות וקובעת את אחוזי הנכות בהתאם לחומרתן.
השני הוא ההשפעה של המצב הרפואי על היכולת לעבוד ולהתפרנס. זה נקרא "דרגת אי־כושר" ובמסגרתה בודקים עד כמה המגבלות הרפואיות פוגעות ביכולת להשתכר.
כדי להגיע לשלב בדיקת אי־הכושר, צריך לעמוד קודם בתנאי סף רפואיים: לפחות 60% נכות רפואית, או לפחות 40% כאשר קיימים כמה ליקויים רפואיים ואחד מהם מזכה ב־25% נכות לפחות.
למשל, אדם שנקבעו לו 40% נכות רפואית בגלל כמה בעיות רפואיות, אבל אף אחת מהן לא מגיעה ל־25%, לא יעמוד בתנאי הסף הרפואי הרגיל לקבלת קצבת נכות כללית.
גם מי שעומד בתנאי הסף הרפואי לא בהכרח יקבל קצבה. כדי להיות זכאי, צריך שהביטוח הלאומי יקבע שכושר ההשתכרות של האדם נפגע ב־50% לפחות ושנקבעה לו דרגת אי־כושר מזכה של 60%, 65%, 74% או 100%.
בקביעת דרגת אי־הכושר נבחנים גם השכלתו של המבוטח, ניסיונו התעסוקתי ויכולתו להשתלב בעבודה המתאימה למצבו. לכן, שני אנשים עם אותו שיעור נכות רפואית עשויים לקבל דרגות אי־כושר שונות.
ומה אם אני ממשיך לעבוד?
זו נקודה חשובה, כי בניגוד למה שרבים חושבים, אפשר לעבוד וגם לקבל קצבת נכות. אבל לגובה ההכנסה יש משמעות. למשל, אדם שמרוויח באופן קבוע 10,000 שקלים ברוטו בחודש ומגיש לראשונה תביעה לקצבת נכות כללית, עלול שלא לעמוד בתנאי ההכנסה גם אם נקבעו לו אחוזי נכות רפואית גבוהים.
נכון לשנת 2026, תנאי ההכנסה בתביעה חדשה הוא, ככלל, הכנסה מעבודה הנמוכה מ־8,261 שקלים ברוטו בחודש במשך 90 ימים רצופים במהלך 15 החודשים שלפני הגשת התביעה.
חשוב להבחין בין מי שמגיש תביעה חדשה לבין מי שכבר מקבל קצבה ויוצא לעבוד. במקרה השני, ניתן להמשיך לקבל קצבה גם לצד הכנסה מעבודה, בהתאם לכללים ולגובה השכר.
מה אפשר לעשות אם התביעה נדחתה?
חשוב לציין כי תשובה שלילית היא לא בהכרח סוף הדרך. צריך להבין מה בדיוק הייתה סיבת הדחייה. אם אחוזי הנכות שנקבעו אינם משקפים את המצב הרפואי, או אם לדעתכם דרגת אי־הכושר אינה משקפת את הפגיעה ביכולת לעבוד – ייתכן שיש מקום להגיש ערר. במקרים המתאימים ניתן להגיש ערר בתוך 60 ימים מקבלת ההחלטה.
כאשר הדחייה נוגעת לתנאי זכאות אחרים, כמו הכנסות מעבודה, יש לבדוק את מסלול הערעור והמועד המתאימים. על החלטות מסוג זה ניתן, במקרים המתאימים, לערער לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 12 חודשים מקבלת ההחלטה.
אם המצב הרפואי החמיר מאז ההחלטה, נוספו בעיות רפואיות או חלה ירידה נוספת ביכולת לעבוד, ייתכן שניתן לבקש בדיקה מחדש, בהתאם לתנאים ולמועדים שקבע הביטוח הלאומי.
כדאי גם לדעת שלעיתים קיימות זכויות נוספות שאינן תלויות בקבלת קצבת נכות כללית. למשל, שיקום מקצועי, זכויות בעקבות פגיעה בעבודה או זכויות מקרן הפנסיה ומביטוחים פרטיים, בהתאם לנסיבות ולתנאי הזכאות.
בשורה התחתונה: 40% נכות רפואית הם הכרה במצב רפואי, אבל לא בהכרח כרטיס כניסה לקצבה חודשית. אם קיבלתם תשובה שלילית, חשוב לבדוק מה עומד מאחוריה, האם כל הבעיות הרפואיות שלכם נלקחו בחשבון והאם קיימות זכויות נוספות שטרם מימשתם.
יש לכם שאלה על זכויות, קצבאות או מימוש זכויות רפואיות?
שלחו אותה למייל shavvim@gmail.com. אחת לשבועיים נבחר שאלה מעניינת של קוראי שווים ומומחי לבנת פורן ישיבו עליה בהרחבה במסגרת המדור.
המידע מתייחס לכללים הרגילים של נכות כללית. לנשים המוגדרות בביטוח הלאומי כ"עקרות בית" קיימים תנאי זכאות שונים. המידע כללי ואינו מחליף בדיקה פרטנית של הזכאות.






