ועדה שמינה משרד הבריאות ממליצה כי אבחוני אוטיזם המשמשים לקביעת זכאות יבוצעו בעתיד בקופות החולים בלבד, במקום להסתמך גם על אבחונים פרטיים – כך דיווחה הבוקר (חמישי) מירב ארלוזורוב בדה מרקר.
במקביל, כפי שדיווחנו כאן בשווים, ממליצה הוועדה לשנות את שיטת הזכאות הקיימת ולעבור מסל מענים אחיד לילדים המאובחנים עם אוטיזם למודל שבו כל ילד ייבחן לפי צרכיו האישיים. לפי הדיווח בדה מרקר, המודל החדש יכלול שישה תחומי הערכה שונים.
ההמלצות מופיעות בדוח הוועדה להתאמת המענים הבריאותיים לילדים עם לקויות התפתחותיות בראשות ניר קידר, מנכ"ל מרכז טאוב ובכיר לשעבר במשרדי הבריאות והרווחה.
כאמור, אחד השינויים המרכזיים שעליהם ממליצה הוועדה נוגע למערכת האבחונים הפרטית. כיום, משפחות רבות פונות למאבחנים פרטיים, בין היתר בשל זמני ההמתנה הממושכים במערכת הציבורית. אבחונים אלה יכולים לשמש בסיס להכרה בילד עם אוטיזם ולקביעת זכאותו לקצבאות ולשירותים שונים.
על פי ההמלצות החדשות, האחריות לאבחונים הקובעים זכאות תעבור בהדרגה לקופות החולים והמערכת הציבורית תהיה הגורם המוסמך לבצע אותם. המשמעות היא שינוי יסודי במצב הקיים, שבו גם אבחונים שנערכים במערכת הפרטית משמשים לצורך קבלת זכויות.
עם זאת, הוועדה מכירה בקושי הכרוך במהלך כזה. המחסור באנשי מקצוע והתורים הארוכים לאבחונים הם בין הסיבות המרכזיות להתפתחות שוק האבחונים הפרטי, והעברת האחריות לקופות החולים תחייב הרחבה משמעותית של מערך האבחון הציבורי.
לכן, הוועדה ממליצה להגדיל את התקציבים שיועברו לקופות החולים ולהציע תנאי שכר אטרקטיביים כדי למשוך אנשי מקצוע מהשוק הפרטי למערכת הציבורית. המעבר אמור להתבצע בשלבים, כאשר בשלב הראשון תינתן עדיפות לאבחון ילדים צעירים ולמקרים מורכבים. הרחבת המהלך תותנה בכך שזמני ההמתנה במערכת הציבורית יישארו סבירים.
יש לציין כי מערכת הבריאות כבר נמצאת בעיצומו של מהלך נוסף לצמצום ההסתמכות על השוק הפרטי: ביטול הדרגתי של ההחזרים הכספיים להורים המממנים טיפולים פרטיים לילדיהם במסגרת שירותי התפתחות הילד. המהלך החל בפברואר 2026 וצפוי להסתיים בתחילת 2030. המשמעות היא שבעתיד, אם שתי הרפורמות ייושמו במלואן, קופות החולים יהיו אחראיות הן לאבחונים הקובעים זכאות והן לאספקת הטיפולים, במקום המצב הקיים שבו משפחות רבות נאלצות לפנות למערכת הפרטית.
במקום סל אחיד: הערכת צרכים בשישה תחומים
המלצה מרכזית נוספת נוגעת לאופן שבו נקבעת זכאותם של ילדים עם אוטיזם לשירותים ולמענים. כיום, עצם האבחנה באוטיזם מקנה זכאות לשורה של שירותים והטבות, גם כאשר הצרכים ורמת התפקוד שונים מאוד מילד לילד. הוועדה ממליצה לשנות את השיטה ולעבור למודל שבו כל ילד יעבור הערכת צרכים בשישה תחומים, ובהתאם לתוצאותיה ייקבע סל המענים האישי שלו.
המשמעות היא שילדים עם אותה אבחנה רפואית לא יהיו זכאים בהכרח לאותו היקף של שירותים. ילד הזקוק לתמיכה אינטנסיבית יוכל לקבל מענים רחבים יותר, ואילו ילד שצרכיו מצומצמים יותר יקבל סל המותאם למצבו.
לדברי הוועדה, השיטה החדשה נועדה לאפשר חלוקה מדויקת יותר של המשאבים, כך שילדים הזקוקים לתמיכה רבה יותר לא ייפגעו ממחסור באנשי מקצוע ובטיפולים.
שינוי נוסף שמציעה הוועדה הוא יצירת מערכת אבחון והערכת צרכים משותפת לכל הגופים הממשלתיים הרלוונטיים. כיום, משפחות לילדים עם מוגבלות נדרשות לא פעם להציג מסמכים ואבחונים שונים בפני הביטוח הלאומי, משרד הבריאות, משרד החינוך ומשרד הרווחה. הוועדה ממליצה ליצור מנגנון מתואם, שבו כל הגופים יסתמכו על אותה הערכה לצורך קביעת הזכאות לשירותים שבאחריותם.
היישום ידרוש תקציבים נוספים
הוועדה הוקמה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, משה בר סימן טוב, וחברים בה נציגים ממשרדי ממשלה נוספים ומהביטוח הלאומי. הכוונה היא שהמלצותיה ישמשו בסיס לשינוי רוחבי במערכת השירותים לילדים עם אוטיזם.
עם זאת, מדובר בשלב זה בהמלצות בלבד ולא בהחלטות שכבר נכנסו לתוקף. הוועדה עצמה מדגישה כי יישום השינויים יחייב תוספת תקציבית משמעותית, וכי אין לצפות לחיסכון בהוצאות המדינה, בוודאי שלא בטווח המיידי.
בשלב זה גם לא פורסם לוח זמנים מחייב ליישום הרפורמה ולא הובהר כיצד ישפיע המעבר לשיטת הזכאות החדשה על ילדים שכבר אובחנו ומקבלים כיום קצבאות ושירותים.
עוד בנושא:
