
אם יש משהו שכולם יודעים עליי, זה שאני ויציבות לא חברים. נולדתי עם שיתוק מוחין, אני צולע בהליכה ולשמור על שיווי משקל זה לא בדיוק הצד החזק שלי. ואני כמובן לא מדבר על הליכה על קורה וכאלה, אלא על הליכה רגילה לגמרי. אז כשאמרו לי בפעם הראשונה "תבוא להתנסות בפעילות גלישה", אמרתי: "במקרה הטוב אני אכנס לים בקטנה כזה ואצפה באחרים גולשים".
ההפתעה הראשונה הגיעה כששיר, מרפאה בעיסוק ורכזת התוכנית השיקומית בעמותת "הגל שלי" (העמותה שעושה את פעילות הגלישה), התקשרה אליי ושאלה אותי מה בדיוק המוגבלות שלי. שם התחלתי לחשוב שאולי, אולי, יש סיכוי שאעלה על גלשן.
לא בעמידה, כן? אל תגזימו. המוגבלות שלי מדברת בעד עצמה והיא הייתה עושה לי בעיות אם רק הייתי חושב על לעלות על הגלשן בעמידה, ועוד בתוך הים… אז אחרי שהסברתי לשיר אילו הנגשות אני צריך כדי שאני והגלשן נהיה חברים, גם אם לשעה אחת, התחלתי לחשוב בלב איך אני אסתדר. לעצמי אמרתי שלפחות תהיה לי איזושהי אינטראקציה קטנה עם הגלשן.
הגענו ליום הפעילות: נאוה ומייגן, שתי כתבות באתר שווים, ואני. 10 בבוקר, בת ים. מזג אוויר חלומי להיכנס לים, במיוחד בשביל נובמבר. אין הרבה גלים, שזה בול מה שאני צריך כדי לא לעשות פדיחות עד הסוף. בואו, הנגשות הנגשות, גולש מקצועי אני לא.
אז אחרי שסיפרו לנו קצת על "הגל שלי" ועל אנשים עם מוגבלויות דומות לשלי שכבר התנסו בפעילות, הגיע הזמן להתכונן לגלישה. שזה אומר, השם ישמור, להיכנס לחליפה שממש צמודה לגוף וקשה ללבישה. איך שהביאו לי אותה נתנו לי טיפ שהיה שווה את הכל: לשים שקית על הרגליים לפני שלובשים וככה החליפה לא נדבקת לגוף ונכנסת יותר בקלות. אגב, זה טיפ לכולם, לא רק לאנשים עם מוגבלויות.
אז אחרי שלבשתי את החליפה, הגיע הזמן להיכנס לים. כן, עם גלשן, כשאני אמור לעלות עליו בתוך המים. מה? הלו, יש לי פטור מפעילויות יציבות, לאן הבאתם אותי?!
אז נכנסתי לים ביחד עם נועם (מנהל השותפויות של העמותה וגם מדריך) ועם גלשן מונגש. עם כל ההנגשות שהיו על הגלשן (והיו), עליתי עליו, ותיראו מופתעים – נפלתי עוד לפני שהגיע הגל.

אבל עכשיו אני אגיד לכם משהו שבאמת יפתיע אתכם. מהפעם השנייה והלאה הצלחתי לעלות על הגלשן ולהישכב עליו (בכל זאת, יש מוגבלות, זוכרים?). בזכות אלוהים, נועם ובעיקר זה שהיו גלים מותאמים אישית לאנשים עם מוגבלויות, הצלחתי לגלוש כמה פעמים בלי נפילה נוספת.
טוב, הייתה נפילה אחת נוספת בסוף, אבל בתכלס, בשביל פעם ראשונה, להשלים חמש גלישות טובות ושתיים קצת פחות זה הרבה יותר טוב ממה שיכולתי לדמיין.
ומה שבטוח, אני עם גלשנים לא סיימתי. עוד אחזור לפעילויות נוספות.
כמו שאמרתי, בעמותת "הגל שלי" עוזרים לאנשים עם מוגבלויות שונות – פיזיות, נפשיות וחושיות – להצליח לגלוש. וכמו שהם אומרים: הם מנגישים את הים לגולש ולא את הגולש לים.
אז אם עשיתי לכם חשק לנסות, אתם יכולים לפנות לנועם בטלפון 050-7578984 או לשיר – 052-7570068.





