נושאים קשורים

“אין צוות חינוכי בשעות אחה”צ, הבן שלי חווה רגרסיה”

גן התקשורת "אייל" ברעננה נמצא בחוסר יציבות כבר שנה. הסיבה: ארבע נשות צוות יצאו לחופשת לידה, ללא תחליף הולם. האימהות פנו לעירייה: מפסידות שעות עבודה, והילדים סובלים

המדינה לא מאשרת הסעה – ופעוט מונשם נוסע למעון באוטובוס ציבורי

בחצי השנה האחרונה אימו של שחר (שם בדוי) בן השנתיים מנהלת מאבק מול הרשויות לקבלת הסעה שמותאמת למצבו הסיעודי. במקום לספק פתרונות - הן מגלגלות אחריות

אפקט המלחמה: יותר מחצי מיליון ישראלים יזדקקו לטיפול נפשי

גורמי המקצוע בתחום בריאות הנפש הזהירו בוועדת הבריאות של הכנסת: "רופאים צעירים בורחים מהמערכת הציבורית בגלל תנאי העבודה הקשים"

הכנסת דנה בהגדלת הקצבה לחטופים ששבו מהשבי

לפי ההצעה שנדונה בוועדת הרווחה, הקצבה תוכפל ל-2,600 שקלים ופדויי השבי יקבלו אוטומטית הכרה של 50% בשל הפרעת פוסט טראומה
הסתדרות 480-100

ג’ון מקפאל רוצה להיות הפארא-אסטרונאוט הראשון בעולם

ספורטאי העבר קטוע הרגל יצא למסע אל הלא נודע – בדרך להיות האיש הראשון עם מוגבלות שטס לחלל. "אני רוצה להיות אסטרונאוט, ובמקרה יש לי גם מוגבלות פיזית. זה המסר שאני מנסה להעביר"
ראשיאנשים עם מוגבלויותהפרויקט המרגש של בתו של יהודה עמיחי

הפרויקט המרגש של בתו של יהודה עמיחי

המופע "זה יכול להיות אדם עומד בשלג" של היוצרת עמנואלה עמיחי, שיעלה במרכז "נא לגעת", משלב עיוורים, כבדי ראייה וחירשים ועוסק בזהות

עמנואלה עמיחי. צילום: בני גם זו לטובה
עמנואלה עמיחי. צילום: בני גם זו לטובה

“אני לא חושבת שהבחירה קשורה קשר ישיר, אבל גדלתי בבית פתוח שיצירה הייתה חלק ממנו. זכיתי לגדול עם שני הורים שאפשרו לנו, הילדים, ללכת אחרי נטיות הלב שלנו”, אומרת בגילוי לב עמנואלה עמיחי (44), בתו של המשורר הישראלי הידוע והמנוח יהודה עמיחי. בימים אלו היא מעלה מופע רב תחומי ששחקניה הם עיוורים וחירשים, שנקראת “זה יכול להיות אדם עומד בשלג”.

“למדתי מחול מגיל צעיר, ועולם הבמה ותנועת הגוף והמוזיקה, תמיד משכו אותי”, היא ממשיכה ומספרת בראיון ל”שווים”. “אני מוצאת הרבה קשר בין מחול לתיאטרון, ומעניינת אותי פעולת הגוף החי על הבמה – הפעולה הפיזית שמתכתבת עם המרחב שבו היא פועלת”.

מחפשים את הזהות

על ההצגה היא עומלת כבר במשך ארבעה חודשים, כחלק מהתיאטרון הרפרטוארי של מרכז “נא לגעת” בנמל יפו. “הכול התחיל מתוך סדנת עבודה”, היא משחזרת. “במהלך הסדנה הבנתי שהנושא שיכול להיות מעניין לכולנו הוא נושא הזהות. זה כמובן נושא רחב מאוד, אבל מעניין היה לראות איך כל אחד פירש אותו, ובאיזה אופנים בחר להציגו”, מעידה עמיחי.

היא מסבירה את הייחודיות של הפרויקט: “למעשה, כל פרפורמר בוחן את הזהות שלו באמצעות המדיום הפרפורמטיבי, אבל את הזהות שאינה בהכרח הזהות של עיוורון וחירשות. זה כמובן חלק מהזהות, אבל לא החלק היחיד”. היא מוסיפה כי “באופן מסוים, כל פרויקט הוא ייחודי עבורי. הוא תמיד חד פעמי, מרגש מאתגר. במקרה הזה, זו גם הייתה התנסות ראשונה שלי בעבודה עם שפת סימנים או עם הנגשה לכבדי ראייה”.

היוצרת מעידה כי האופן שבו תקשרה עם האומנים החירשים והעיוורים במהלך העבודה על ההצגה במרחב משותף הייתה חוויה חדשה עבורה. “העבודה למעשה נוצרה ללא מחזה או ידיעה מראש לקראת מה הולכים. יש בזה יסוד שיכול לעורר חשש, אבל אני חושבת שהפרפורמרים היו מסורים מאד לתהליך העבודה והחיפוש של האופן שבו ניתן לייצג את הזהות העצמית כך שתהיה מורכבת ונאמנה למקור. תהליך העבודה כלל הרבה שיחות עצמנו, על החיים וגם תרגילים שונים”.

מתוך 'זה יכול להיות אדם עומד בשלג' בתיאטרון נא לגעת. צילום: אייל טואג
מתוך ‘זה יכול להיות אדם עומד בשלג’ בתיאטרון נא לגעת. צילום: אייל טואג

אך עובדים עם עיוורים וחרשים?
“בהיבט השפתי עובדים עם מתורגמנים לשפת הסימנים, בין היתר, ובמידת הצורך מנגישים מצבים מסוימים לעיוורים או כבדי ראייה. עם השחקנים העיוורים עבדתי לא מעט גם במגע ובהובלה של מגע אל תוך תנועה, כך שהם הניחו יד על הגוף שלי וזיהו את התנועה מתוך התנועה שלי. השתמשתי גם בתיאור מילולי לתנועות מסוימות ובדימויים, שזה דבר שנעשה גם בעבודה עם רקדנים ושחקנים רואים”.

“מצאנו דרכים לעבוד יחד גם כאנסמבל, וגם עם כל אחד ספציפית על פי הנוחות שלו, ולבנות תוך ההליך דרכי עבודה שהן ייחודיות עבורו”, ממשיכה עמיחי. “מעבר להיבט הזה, עבדתי בהפקה הזו כמו שהייתי עובדת בכל הפקה – מתוך מטרה משותפת להעמיק בתהליך, ובסופו של דבר להעלות עבודה ולשתף אותה עם הקהל”.

עמנואלה עמיחי, צילום בני גם זו לטובה
עמנואלה עמיחי, צילום בני גם זו לטובה

“העולם שלהם נפתח בפני”

היוצרת מספרת על תהליך ההתקרבות, החשיפה והאמון שנוצרו בינה לבין השחקנים והרקדנים במהלך העבודה על “זה יכול להיות אדם עומד בשלג”: “לאורך התהליך חוויתי שלמדנו כולנו להכיר אחד את השנייה טוב יותר בהיבטים מסוימים. זה היה המפגש הראשון שלי עם חרשים ועיוורים, והעולם שלהם נפתח בפניי. אני מוקירה תודה על כך, כי זה פתח לי את האפשרויות ליצירת תקשורת רחבה ומגוונת עם אנשים נוספים”.

לסיכום מספרת עמיחי על הכוונות שלה בהעלאת המחזה המיוחד הזה: “אני חושבת שהמטרה העיקרית היא לאפשר הצצה לעולמם של הפרפורמרים ולאפשר לנו לחוות, להזדהות ולהסתקרן מעולמם ומדרך הביטוי שלהם. במובן הזה המטרה היא לשתף במובן הרחב של המילה – לייצר דיאלוג בין המופיעים לקהל”.

בכורת המופע הרשמית תפתח ב-6.12 את פסטיבל ״נא לגעת לאמנות פורצת גבולות״. מועדי ההופעות הקרובות במרכז “נא לגעת”, נמל יפו: 27/10, 17/11, 13/12. לכרטיסים הקליקו כאן

ילדית 1974. באה מהבטן אל הבטן דרך הבטן-והבטן כמו השמש שורפת ומרפאה. חולה כרונית באנורקסיה ובולמיה. עבדה במעריב לנוער, מקומונים, ידיעות אחרונות, מעריב וגלובס וחברת ענני תקשורת. הוציאה שלושה ספרים: "אכולות", "יותר מכל" ו"גירת הגמל".

כתבות אחרונות