נושאים קשורים

“אין צוות חינוכי בשעות אחה”צ, הבן שלי חווה רגרסיה”

גן התקשורת "אייל" ברעננה נמצא בחוסר יציבות כבר שנה. הסיבה: ארבע נשות צוות יצאו לחופשת לידה, ללא תחליף הולם. האימהות פנו לעירייה: מפסידות שעות עבודה, והילדים סובלים

המדינה לא מאשרת הסעה – ופעוט מונשם נוסע למעון באוטובוס ציבורי

בחצי השנה האחרונה אימו של שחר (שם בדוי) בן השנתיים מנהלת מאבק מול הרשויות לקבלת הסעה שמותאמת למצבו הסיעודי. במקום לספק פתרונות - הן מגלגלות אחריות

אפקט המלחמה: יותר מחצי מיליון ישראלים יזדקקו לטיפול נפשי

גורמי המקצוע בתחום בריאות הנפש הזהירו בוועדת הבריאות של הכנסת: "רופאים צעירים בורחים מהמערכת הציבורית בגלל תנאי העבודה הקשים"

הכנסת דנה בהגדלת הקצבה לחטופים ששבו מהשבי

לפי ההצעה שנדונה בוועדת הרווחה, הקצבה תוכפל ל-2,600 שקלים ופדויי השבי יקבלו אוטומטית הכרה של 50% בשל הפרעת פוסט טראומה



ג’ון מקפאל רוצה להיות הפארא-אסטרונאוט הראשון בעולם

ספורטאי העבר קטוע הרגל יצא למסע אל הלא נודע – בדרך להיות האיש הראשון עם מוגבלות שטס לחלל. "אני רוצה להיות אסטרונאוט, ובמקרה יש לי גם מוגבלות פיזית. זה המסר שאני מנסה להעביר"
ראשיאוטיזםמחקר ישראלי: אוטיסטים לא פחות אמפתיים

מחקר ישראלי: אוטיסטים לא פחות אמפתיים

במחקר המקיף, שנעשה בשיתוף אוניברסיטת בן גוריון, התברר כי אצל אוטיסטים אין אמפתיה נמוכה - אלא קושי בהבנה שלה

ילד עם אוטיזם. אילוסטרציה -  BigStock
ילד עם אוטיזם. אילוסטרציה – BigStock

מחקר שהתבצע באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע מגלה שלאנשים עם אוטיזם יש פער בין היכולת לחוש רגש ואמפתיה, לבין ההבנה כיצד להגיב ולעבד את התחושות. הפסיכולוגים שערכו את המחקר מספרים כי “נדרש שינוי פרדיגמטי בהבנה כיצד אנשים עם אוטיזם חווים אמפתיה, כי הדעה הרווחת על ידי מומחים ועל ידי האוכלוסייה הכללית היא שלאנשים עם אוטיזם יש רמות נמוכות יותר של אמפתיה – וזה לא נכון”.

המחקר, שכלל 1,905 משתתפים, נחשב לאחד הניסיונות השאפתניים ביותר לחקור את הקשר בין היבטים שונים של אמפתיה אצל אוטיסטים. ההנחה המדעית היא כי לאוטיסטים יש יכולת טובה להרגיש את המצב הרגשי של אחרים, וכי הם רוצים להגיב, אבל הם לא מצליחים לזהות מהו המצב הרגשי של האדם שמולם. למעשה, אצל אנשים עם אוטיזם קיים פער מובנה בין האמפתיה הרגשית לאמפתיה הקוגניטיבית.

בקרב אנשים שאינם אוטיסטים, האמפתיה הרגשית והקוגניטיבית תואמות באופן נרחב: כלומר, כשהם מרגישים את החוויות של אחרים באמצעות אמפתיה רגשית, יש להם את האמפתיה הקוגניטיבית להחליט על תגובה הולמת ולבצע אותה. “מה שמצאנו הוא שאנשים עם אוטיזם במקרים מסוימים מושפעים ממצבים אפילו יותר מאחרים, אבל יש להם הבנה קוגניטיבית פחות מפותחת מהתגובה הרגשית שלהם”, אומרת ד”ר פלורינה אוזפובסקי, אחת הפסיכולוגיות שעומדת מאחורי המחקר.

“לאנשים עם אוטיזם לא תמיד יש רמות אמפתיה נמוכות יותר מאחרים ובמקרים מסוימים רמת האמפתיה הרגשית היא למעשה גבוהה יותר”, היא מוסיפה. “הדבר מצביע על כך שהאתגר הגדול ביותר העומד בפני אנשים אוטיסטים בתחום האמפתיה, הוא לאו דווקא אמפתיה נמוכה – אלא קושי בהבנה שלה”. 

“הבנה מעמיקה תעזור להתמודד עם סטיגמות”

המחקר שפורסם בכתב העת המקצועי Autism Research, נערך בעבודה משותפת של ד”ר אוזפובסקי מבן גוריון, עם ד”ר אלאל ערן מהמחלקה למדעי החיים ובית החולים לילדים בבוסטון, בשיתוף עם אוניברסיטת קיימברידג’ ואוניברסיטת בר אילן. המחקר מבוסס על שאלונים מפורטים המייצגים את המחקר המעמיק שנעשה בנושא עד היום.

“הדרך להסתכל על דברים שאנו מציעים מתחברת הרבה יותר לחוויה של אנשים, והיא מאפשרת לנו להבין טוב יותר את החוויה החברתית שלהם”, מוסיפה ד”ר אוזפובסקי. “זה פשטני מדי לומר שאנשים אוטיסטים הם חסרי אמפתיה קוגניטיבית או שהם חסרי אמפתיה רגשית. במקום זאת, אנו זקוקים להבנה מעמיקה יותר של האופן שבו שתי האמפתיות מתייחסות זו לזו.

“אנחנו מאמינים שניתן לסייע באבחון ובהבנת כמה תכונות אוטיסטיות”, מסכמת אוזפובסקי. “אם השיח יעבור להתמקד בפערים בין שני סוגי האמפתיה, המטפלים יוכלו להבין טוב יותר מטופלים אוטיסטים, והחברה תוכל להתמודד טוב יותר עם סטיגמות”.

כותבת ומנהלת תוכן, מעל עשור בעולמות התקשורת. נפגעה בעינה במהלך השירות הצבאי אך לא הוכרה עד היום

כתבות אחרונות