הורים לילדים עם אוטיזם מבקשים ממשרד הבריאות לבטל את הגבייה הלא חוקית עבור טיפול בריאותי מקדם (טב"מ) בגני התקשורת. המכתב למשרד הבריאות מגיע על רקע דיון בעתירה בנושא שהוגשה לבג"ץ. הרכב של שלושה שופטים הוציא למשרד הבריאות צו על תנאי, המורה לו לנמק בתוך 60 יום מדוע נדרשת הגבייה מההורים.
במשך 27 שנה הורים לילדים על הרצף האוטיסטי משלמים מאות שקלים מדי חודש (השנה 716 שקלים לחודש) כהשתתפות עבור טיפול בריאותי מקדם בגני התקשורת. עכשיו מתברר שהגבייה הזו מנוגדת למה שמוגדר בחוק, ואפילו המדינה מודה בכך. שופטי בג"ץ אף הדגישו זאת במעמד מתן הצו וכתבו כי "לעמדת המשרד עצמו מקורה (של הגבייה) בטעות". קודם לכן, הבהירה שופטת ההרכב דפנה ברק ארז, כי היא לא תיתן יד להמשך הגבייה הזו.
"אין זה סוד שההוצאות הכספיות של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בכלל, וילדים על הרצף האוטיסטי בפרט, הרקיעו שחקים בשנים האחרונות". כתבה יעל יוספסברג, אמא של מיכאל שאובחן על הרצף האוטיסטי, למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ויו"ר הועד המנהל של אלו"ט. "זאת, על רקע העלייה החדה ביוקר המחיה הכללית והתייקרותם של היבטים רבים הנוגעים לגידול ילדים על הרצף האוטיסטי", הוסיפה. את המכתב שלחה יוספסברג בשמם של אלפי הורים לילדים עם אוטיזם בישראל.
"אנו פונים למשרד הבריאות ולמנכ"ל המשרד, בבקשה שיראו את גודל ההזדמנות שנוצרה עם העתירה הנידונה בבג"ץ, ויקבלו את העמדה שאין הצדקה משפטית לחיוב ההורים בהשתתפות עצמית בטיפול שהמדינה אמורה לתת ולממן", כתבה עוד. "זו עמדה שיש בכוחה לשחרר אלפי הורים מנטל כלכלי כבד מנשוא, נטל שאנחנו לא מתביישים לומר שרובנו מתקשים לעמוד בו ביומיום".
מחכים לתשובת משרד הבריאות
סל הטב"מ לילדים על הרצף האוטיסטי ניתן בגני תקשורת באמצעות עמותות המפעילות את הטב"מ ומורכבות מאנשי מקצוע בתחומים כמו קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פסיכולוגיה, נוירולוגית ילדים, פסיכיאטר ילדים, רופא ילדים, מטפלים בהבעה ויצירה ועוד. הטיפולים ניתנים בהיקף של 14 שעות שבועיות לילד, שמתוכן 10.5 מיועדות לטיפול ישיר בילד (טיפול פרטני, טיפול קבוצתי והדרכת הורים). 3.5 שעות נוספות מיועדות לעבודה עקיפה הקשורה לטיפול (ישיבות צוות והדרכה למטפלים).
העתירה הוגשה בשנה שעברה על ידי אלו"ט באמצעות עורכי הדין מוטי ארד ונוי מצליח, והעמותה לילדים בסיכון ("אותי"), באמצעות עורך הדין יונתן ברמן. "משרד הבריאות מחויב מכוח החוק לממן באופן מלא את הטיפול הבריאותי המקדם”, טענו העותרות, "כשהמימון מועבר ישירות לספק שמעניק את הטיפול בגני התקשורת. חרף זאת, בפועל, משרד הבריאות לא נושא במלוא מימון היקפו של הסל, והורי הילדים נדרשים לשאת בעצמם בחלק מעלויות הטיפול בהיקף של מאות שקלים בחודש. לדרישה זו מההורים אין עיגון חוקי".
לטענת אלו"ט ו"אותי", התנהלות משרד הבריאות מהווה הפרה של החובות המוטלות עליו מכוחו של חוק הבריאות: "מצב בו מחד, חובת המשרד לספק לילדים עם אוטיזם סל טיפולים שכולל 14 שעות טב"מ, ומאידך, התחמקותו של המשרד ממימון מלא של 14 השעות האלה הוא חריגה מסמכות ובלתי סביר".
מנגד, משרד הבריאות טען כי במסגרת עתירה לבג"ץ משנת 2005 הושגה הסכמה עם העותרים על השתתפות ההורים במימון הטב"מ בסך של 552 שקלים לחודש, כשסכום זה יעודכן כל שנה בשיעור עליית מדד יוקר הבריאות. עוד טענו במשרד כי מאחר שעל פי המצב ערב תחילתו של חוק הבריאות נגבתה מההורים השתתפות עצמית עבור הטיפולים, ניתן היה להמשיך בגבייה זו גם לאחר כניסת החוק לתוקף.
באלו"ט ו"אותי" טענו בתגובה כי ההסכמה במסגרת הבג”ץ מ-2005 לא עברה ביקורת שיפוטית, ובעקבותיה נמחקה העתירה ללא פסק דין מנומק. כמו כן, לטענתן משרד הבריאות לא הוכיח שאמנם הייתה גבייה ערב כניסת החוק לתוקף.
יוספברג הדגישה במכתב כי הורים רבים התמלאו תקווה בשל הידיעות האחרונות שהתפרסמו בנוגע לעתירה המדוברת וכתבה כי במידה שהעתירה תתקבל וההשתתפות העצמית תתבטל, "זה יאפשר להורים להשקיע את המשאב השנתי שמגיע לסכום של כמעט 8,500 שקלים בחיזוק החוסן המשפחתי והאישי". לדבריה, כמו במעונות היום השיקומיים, היא מבקשת בשם ההורים שלא הם יהיו אלה שמשלמים את העלות של הטב"מ. "טיפול בריאותי מקדם משנה חיים של ילדים ומשפחות ומקדם אותם בשלבים קריטיים של התפתחותם לילדים שיכולים במעלה הדרך להשתלב בכל היבט בחברה על אף מוגבלותם… סמוכים ובטוחים שמכתבנו זה ייפול על אוזניים קשובות, ושתפעל בכל דרך על מנת לבטל את חובת ההשתתפות", סיכמה יוספסברג.
