מחקר חדש שיצא ביולי 2022 ופורסם בכתב העת המדעי “PLOS Biology” הזהיר כי נטילת חומצה ולפרואית במהלך ההריון עלולה לגרום למומים מולדים קשים ואף לאוטיזם. חומצה ולפרואית מצויה בתרופות נגד אפילפסיה ומחלות נוירולוגיות שונות, ומאז יציאתה לשוק דווחו אלפי מקרים של לידות ילדים עם מומים, ביניהם שדרה שסועה, שינויים בפנים ובעיות לב. בנוסף, כשליש מהתינוקות שנחשפו לתרופה ברחם פיתחו ליקוי קוגניטיבי ואוטיזם.
כך קרה גם במקרה של משפחת קלארק מאירלנד, שלה שלושה ילדים על הרצף בדרגות תפקוד שונות. אם המשפחה, אליזבת, קיבלה במהלך ההריונות מרשם לחומצה ולפרואית בשל האפילפסיה שבה היא לוקה. כעת, בשלוש תביעות נפרדות שהוגשו בשם ילדי המשפחה נגד הנוירולוג שטיפל באם, נטען כי היא לא הוזהרה לגבי ההשלכות של התרופה. על פי הפסיקות עד כה, ניתן לראות כי בית המשפט מכיר בפגיעה וגם בצורך בפיצוי.
התביעה הראשונה הוגשה בשם הבן האמצעי, ג’ק קלארק בן ה-13, נגד הנוירולוג ד”ר ריימונד מרפי, בטענה כי לא היה דיווח נאות לאימו על הסיכונים של נטילת תרופה לטיפול באפילפסיה במהלך ההריון. התביעה התקבלה על ידי בית המשפט לאחר שהצדדים הגיעו לפשרה והסתיימה בפיצוי על סך 15 מיליון יורו ללא הודאה באחריות.
בתביעה נוספת שהוגשה בשמו של הבן השני, טום בן ה-10, נפסק לטובתו סכום של 2.65 מיליון יורו לשבע השנים הבאות. התיק שלו יחזור לבית המשפט בשנת 2030, כאשר צרכיו יעברו הערכה מחדש. תביעתה של הבת הבכורה, אנה, תלויה ועומדת לפני הכרעה בבית המשפט העליון.
“אילו הוזהרה, הייתה בוחרת טיפול חלופי”
עורך הדין של המשפחה, אנגוס אוברולצ’יין, אמר בבית המשפט כי הוא ממליץ על פשרה בסך 15 מיליון יורו בעניינו של ג’ק מפאת מצב כלכלי לא פשוט. “ג’ק אובחן עם אוטיזם בגיל שלוש ויש לו עיכובים התפתחותיים שונים וקשיי דיבור ושפה, ואין ספק שהוא יידרש לטיפול לשארית חייו”, אמר הפרקליט. “אילו אליזבת קלארק הייתה מוזהרת מפני הסיכונים הידועים של אוטיזם מנטילת חומצה ולפרואית, היא הייתה בוחרת בטיפול חלופי. כתוצאה מכך ג’ק אובחן כאוטיסט ויש לו עיכוב התפתחותי ניכר”.
אוברולצ’יין סיפר שקלארק פיתחה אפילפסיה בגיל 12 והפכה לחולה של ד”ר מרפי בשנת 1999, כאשר הייתה בת 20. במהלך 14 שנים כמטופלת שלו היא קיבלה מרשם לחומצה ולפרואית יחד עם תרופות אחרות מדי פעם. בשנת 2000 הרופא ייעץ לה שבמקרה של כניסה להריון קיים סיכון של העובר לפתח שדרה שסועה ב-28 הימים הראשונים, אך הסיכון נמוך ונטילת חומצה פולית תפחית את הסיכון.
היא ילדה את בתה הראשון האנה בשנת 2007, ובמהלך ההריון הביעה דאגה בפני ד”ר מרפי לגבי הסיכון. מכיוון שעברו 28 ימים מהכניסה להריון, טען הרופא כי הסיכון חלף והמשיך לרשום לה חומצה ולפרואית. גם בהריון עם ג’ק, בשנת 2008, הוא המשיך לרשום לה את התרופה.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט נטען כי מלבד הסיכון לספינה ביפידה (שדרה שסועה), ד”ר מרפי לא דן באפשרות של ליקויים נוירו-התפתחותיים כתוצאה מנטילת חומצה ולפרואית. אוברולצ’יין ציין כי הרופא מעולם לא הזהיר אותה מבעיות פיזיות או נפשיות אחרות הקשורות לתרופה, למרות שהסיכונים לאוטיזם ותסמונת אספרגר היו ידועים באותה תקופה ונדונו רבות בספרות הרפואית.
“פתחנו את הדלת עבור אחרים במצבנו”
“ההודאה באחריות בתביעה של טום והפשרה בתביעה של ג’ק הן צדק עבורנו, כי האשמה לפגיעות של ילדיי יורדת ממצפוני ועוברת למי שבאמת אשם”, אמרה אליזבת לאחר פסיקת בית המשפט. “אנחנו כמשפחה מתמודדים עם הפגיעה של ילדינו מדי יום וזוהי מציאות שלא קל להשלים איתה, מפני שזה משהו שיכול היה להימנע. שום הודאה באחריות או הסדר כספי גבוה ככל שיהיה לא יכולים לשנות את זה. המקרה שלנו והצדק שנעשה כאן פותחים את הדלת עבור אחרים שנמצאים במצבנו וזה מנחם אותי מאוד”.
