"המכתב לוקה בחסר, ומעיד על חוסר תום לב", ככה הגיבה פנינה שלי איפרגן, יועצת בכירה בלשכת שר הרווחה, לפניית ארגון אמ"א, המייצג משפחות של אנשים עם מוגבלות שגרים במערכי דיור חוץ ביתי. התגובה הקשה הגיעה בעקבות מכתב חריף בו ביקש הארגון להביע התנגדות חריפה לשילוב של עובדים זרים בתמהיל כוח האדם מערכי הדיור החוץ ביתיים.
כאמור, מצוקת כוח האדם בדיור החוץ ביתי גורמת להרעת תנאים חמורה לאנשים עם מוגבלות המתגוררים בהם – ולבני משפחותיהם. בהיעדר יכולת להעסיק כוח אדם איכותי, ביקש שר הרווחה, יעקב מרגי (ש"ס), להשלים כ-15% מסך כוח האדם במערכי הדיור בעזרת עובדים זרים ממרוקו וממדינות נוספות. המצב הנוכחי במערכי הדיור החוץ ביתיים מלמד על מחסור בכוח אדם בשיעור של בין 30 ל-20 אחוזים מהתקינה.
המהלך הזה לא מקובל על ארגוני הזכויות לאנשים עם מוגבלות, וביניהם גם ארגון אמ"א, שבחר לצאת חוצץ נגד יוזמת המשרד. את התגובה הזו מלשכת השר הם לא ציפו לקבל. "מדובר בחוסר אינטליגנציה רגשית לכתוב כזו תשובה למכתב כל כך חושף ואמיתי על חיי ילדנו", אמרו גורמים בארגון ל"שווים", לאחר קבלת המענה החריף מהיועצת איפרגן.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
תוצר של הסכם השלום
ייבוא העובדים הזרים ממרוקו מגיע כאחד מתוצרי הלוואי החיוביים לכאורה של חתימת הסכם השלום בין ישראל למדינה הצפון-אפריקאית. שרי הרווחה, הבריאות והחוץ, שביקרו בחודש האחרון במדינה, הצהירו על כוונתם לקדם ביוזמה משותפת הסכם שיאפשר הגירה של עובדים זרים נוספים לתחומי הסיעוד בישראל ממרוקו, הודו ומדינות נוספות.
כפועל יוצא מההסכם, חלק מהעובדים ישולבו במסגרות הדיור החוץ ביתיות, במוסדות השונים ואף יחליפו את העובדים הפלסטיניים שמצויים שם כיום. צמצום כוח העבודה הפלסטיני במוסדות אלו מגיע על רקע הנחיה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בישיבת הממשלה בחודש שעבר.
אנשי עמותת אמ"א הפנו את אנשי משרד הרווחה לבעיות הרבות הצפויות בעקבות המהלך, וכתבו כי חובה ששפתם של העובדים, המדריכים והמטפלים תהיה גם שפת אימם של המתגוררים במסגרות אלה – עברית. עוד התייחסו במכתב גם לסוגיית שכר המטפלים, שמשתכרים שכר מינימום בעבודה קשה, מאתגרת, שוחקת ומורכבת מאוד. לדברי הארגון, השלב הראשון צריך להיות העלאת שכרם של העובדים שכבר משולבים במוסדות, כדי שאלו לא יעזבו.
"החצר האחורית של המדינה"
"בני משפחתנו, ילדינו, אחינו, אהובי נפשנו עם צרכים מיוחדים שנמצאים במסגרות דיור חוץ ביתי, הם לא 'סחורה' מבוקשת שיש עליה תחרות – הם החצר האחורית של מדינת ישראל", כתבו מייצגי הארגון במכתב שנשלח לשר. "לצערנו הם לא אוכלוסייה יצרנית ואי אפשר ליצור תחרות קפיטליסטית על הגב שלהם".
"הגופים שאחראים על מערכת הרווחה, מזמן היו צריכים ליישר מבט לעברנו ולשוחח איתנו בגובה העיניים, להכניס את היד לכיס כדי להגדיל את שכר המדריכים והמטפלים. מדובר באוכלוסייה הכי מוחלשת שקיימת, והמדינה צריכה לדאוג לה. תמוה ומתסכל מבחינתנו שבשנת 2023, אנחנו ההורים והאחים המותשים צריכים לזעוק מדם ליבנו שתשמעו אותנו – כי אין לנו דרך אחרת", סיכמו במכתב.
לשכת השר: "נזמן דיון בנושא"
גורם מלשכת השר התייחס לנושא, ואמר ל"שווים": "המהלך ייעשה בשיתוף פעולה ובהתייעצויות עם גורמי מקצוע ממשרדים שונים, ויילקחו כל השיקולים וכל האתגרים בנושא. השר ביקש לזמן דיון שיתקיים בקרוב בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת, ולאחריה יהיה גם דיון בוועדת הרווחה של הכנסת. מדובר בהליך ראשוני לבחינה של כדאיות המהלך".
במקביל, הדגישו בלשכת השר כי הבאת העובדים הזרים לא תיעשה על חשבון העובדים הישראליים שמועסקים כיום במסגרות. כמו כן ציינו, כי מהלך ייבוא העובדים לא יבוא על חשבון המו"מ שמתנהל בימים אלו בין שר הרווחה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' על העלאת שכר המטפלים והעובדים. עוד אמרו כי שר האוצר לוקח את הנושא במלוא האחריות והרצינות, למציאת פתרון לסוגייה ארוכת השנים.
הטיפול במצב – "משימה לאומית"
כזכור, לפני ארבעה חודשים התפרסם דוח הוועדה הציבורית לבחינת דרכי הניהול וההפעלה של מסגרות הדיור החוץ ביתיות. חברי הוועדה, בראשות נשיאת בתי משפט השלום בדימוס, השופטת שולמית דותן, התבקשו לבחון את ההסדרים הנהוגים למגורים חוץ ביתיים לאנשים עם מוגבלות. על פי המלצות הוועדה, יש לפעול להשמתם של כל דיירי המעונות בדיור בקהילה בתוך חמש שנים. ההמלצות מציעות להגדיר את ההליך כ"משימה לאומית".
השר מרגי הבהיר כי הוא מאמץ את מסקנות הדוח ויפעל ליישומן. "עבורי דוח זה ישמש כתוכנית עבודה. הנחיתי את מנכ”ל המשרד להקים צוות מקצועי ליישום מסקנות הדוח. כמו כן, בכוונתנו לשלב את מסקנות הוועדה ביישום החוק לשירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות שעל יישומו עובדים בימים אלו גורמי המקצוע במנהל מוגבלויות".
