רבים מכירים את מורן מזוז. היא השתתפה בכוכב נולד 7 בשנת 2009, לפני ימי ריבוי הערוצים והסטרימינג, כשכולנו ישבנו מול השופטים צביקה הדר, דנה אינטרנשיונל, צדי צרפתי ומפורסמים אחרים. אבל לא כולם יודעים מה היא עושה היום ואיזה מסע מפרך היא עברה כדי להגיע עד לכאן.
תני קצת רקע. מאיפה את באה
"נולדתי כתינוקת רגילה למשפחה שמרנית בנתיבות. בגיל חצי שנה היה לי וירוס ילדות, וכשבדקו אותי גילו שהוא פגע בעצב הראייה ויצר אצלי לקות. אני רואה צלליות וגופים אבל לא את הפרטים הקטנים. המליצו לאמי לשים אותי בבית חינוך לעיוורים בגיל שנה, אבל היא התנגדה. היא התעקשה תמיד שאהיה במערכת החינוך הרגילה.
"הבעיה התחילה בכיתה א', כשהרגשתי בידול חברתי. מבית הספר היסודי יש לי רק זיכרונות רעים – חרמות, מכות, זלזול. זה היה בית ספר דתי לבנות. הדור שלי עבר הרבה דברים קשים כדי שהיום יהיה לאנשים עם מוגבלות קל יותר להתמודד. יש היום יותר מודעות וקבלה.
"ראש העיר, יחיאל זוהר, לקח אותי תחת חסותו וטיפח אותי. הוא דאג שאשתלב במסגרות ושייתנו לי מענה. כשראה שיש לי פוטנציאל מוזיקלי, הוא דאג שתהיה לי מורה למוזיקה בסבסוד המתנ"ס. אחר כך, בחטיבה, גם היו לי קשיים חברתיים. בסוף העבירו אותי לכיתה אולפנית, שזו הכיתה הכי טובה שיש, והתחלתי להתפתח. סיימתי עם בגרות מלאה".
מתי מגיעה הפריצה שלך לתודעה הציבורית?
"כשהזמינו אותי להתארח אצל דודו טופז, בגיל 15. הייתי גם בקפה טלעד ובעוד כמה תוכניות מוכרות באותה תקופה. אבל זה לא התקדם משם, ואז ראש העיר דאג לשלוח אותי עם משלחות של בני נוער לארצות הברית, לפילדלפיה, העיר התאומה שלנו.
"אחר כך קיבלתי צו ראשון. רציתי להתגייס, אני פטריוטית, לא רציתי שירות לאומי אלא משהו משמעותי יותר. אז למרות הפטור שקיבלתי, ניסיתי להתקבל לגלי צה"ל כי אהבתי רדיו. ניסיתי גם להתקבל ללהקה צבאית, אבל לדעתי הם לא ידעו איך להתמודד עם המוגבלות שלי. רק בניסיון הרביעי שלי להתגייס קיבלו אותי להיות מש"קית חינוך בבית הספר לטיסה.
"כשהשתחררתי, נרשמתי ללימודי תואר ראשון בתקשורת, עיתונות ורדיו. היה לי קשה בלימודים במכללה. לא הבינו למה ביקשתי הקלות. ראו אותי מתהלכת שם וחשבו שהכל בסדר אצלי, אבל אני מצליחה לקרוא ארבע מילים ואז יש לי כאב ראש. בהמשך התחלתי ללמוד לתואר שני במדעי המדינה ופוליטיקה באוניברסיטת בן גוריון. שם דווקא היה לי קל יותר כי יש יותר מודעות".
ואז "כוכב נולד"
"תוך כדי כל זה, אני מפתחת את המוזיקה. ניסיתי להתקבל ל'כוכב נולד 2' ולא הצלחתי. ניסיתי שוב בגיל 26 להתקבל ל'כוכב נולד 7', הפעם בעזרת מכר, אביחי שלי, עיוור בעצמו, שעזר לפתוח דלתות עבורי. אחרי האודישן הראשון חשבתי שלא עברתי, וניחמתי את עצמי בזה שיש לי לפחות את לימודי התואר השני. באודישן השלישי שרתי את 'שמחות קטנות' מול חמישה שופטים, ורק כשהם דיברו הבנתי מי יושב שם. אחר כך היה מחנה אימונים ולבסוף התקבלתי לנבחרת. הפידבקים הטובים מהשופטים מאוד ריגשו אותי. אבל ההתמודדות הייתה לי קשה. לא ידעתי מה כותבים עליי בפייסבוק כי הוא לא היה נגיש לי. אני לא רואה פרצופים והבעות פנים של אנשים שמזהים אותי ברחוב, אז לא ידעתי מה חושבים עליי.
"פתאום אנשים התחילו להתוודע למוגבלות שלי. מצד אחד, בעברי הרגשתי דחייה בכל מקום, וב'כוכב נולד' ראו מי אני באמת וזה היה מדהים. מצד שני, עכשיו הייתי צריכה להתמודד עם תשומת הלב ולייצג אוכלוסייה שלמה. ייאמר לזכות קשת שהם פתחו לי את הדלת והכניסו אותי לתוכניות בערוץ. הם משלבים אנשים עם מוגבלות".
אחרי סיום התואר השני את מוסיפה כיוון חדש
"הייתי עוזרת פרלמנטרית של חבר הכנסת לשעבר אילן גילאון ז"ל ממרצ, גם הוא היה אדם עם מוגבלות. חברה הכירה לי אותו. במקביל הייתי מעבירה הרצאות על עצמי שכללו שירה. זה גרם לי להרגיש תחושת שליחות. היו לי גם הופעות בחו"ל. ואז הכרתי את ארז דלל. עד היום הוא עוזר לי בניהול האישי".
ואז תאונה
"יום אחד, כשהייתי בפתח תקווה, עשיתי הליכה בשביל הספורט, וכשחציתי את הכביש פגע בי אופנוע והעיף אותי למרחק שלושה מטרים. הייתי מורדמת ומונשמת במשך שבוע וחצי עם חמישה שברים בגולגולת, שבר בעצם הבריח, שבר ביד ושבר ברגל. הייתי בשיקום שלושה חודשים. אמא שלי ישנה איתי ותמכה בי. כל המשפחה שלי מאוד תומכת. ארז גם היה בא לבקר אותי, וכשהשתחררתי הוא הציע לי נישואין.
"כל התקופה הזו הייתי במצב נוראי, עושה הכל על אוטומט. הייתי בדיכאון. ואז ארז רשם אותי לקדם אירוויזיון, אבל היה לי קשה. הייתי עם משככי כאבים תקופה ארוכה וזה גרם לי לטשטוש. למשך שנים אחרי זה עוד השפיע. הייתי סהרורית.
"לאט לאט השתקמתי. התחלתי להיות פרזנטורית של אורקם, המפתחת פתרונות טכנולוגיים לקהילת לקויי הראייה, וגם השתתפתי בקמפיין של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות".
ועכשיו גולת הכותרת
"כן. התחלתי להעלות את המופע שלי, 'בכוח הרצון', והוא כולל את סיפור חיי, קטעי שירה וסרטונים מהעבר שלי".
לצד ההתפתחויות המקצועיות, מזוז נפרדת מארז בן זוגה ומכירה את ערן, ואז מגיעה הפתעה נוספת כשהיא מגלה שהיא בהיריון.
רצית להקים משפחה?
"הייתי בטוחה שאני לא יכולה להיכנס להריון בגלל התאונה, ופתאום גיליתי שאני בהריון. לא ידעתי מה לעשות, אבל היה ברור לי שאני לא עושה הפלה. אני נגד הפלות. אז זרמתי עם זה. ערן קיבל רגליים קרות בהתחלה, אבל בהמשך הוא החליט שהוא איתי.
"היה מאתגר להיות בהריון, כי אנשים שאלו שאלות וטענו טענות נגדי. מישהי שאלה אם עשיתי פונדקאות. אבל זו גם חוויה מדהימה. הייתה לי לידה רגילה, וקראנו לתינוקת נועה. בסורוקה הנגישו לי הכל. פרופ' אשר בשירי דאג לי אישית. היה לי קשה בהתחלה לטפל בנועה, אבל פיתחתי שיטות. למשל, איך למדוד כמה אבקה וכמה מים לשים בבקבוק.
"כיום נועה בת חמש וחצי, ובינתיים הבאתי לעולם עם ערן גם את מאיה בת השלוש. אנשים שואלים אם הילדות יודעות שאני לא רואה. אני עונה שברור, הן בתוך זה. הן אפילו עוזרות לי בדברים כמו התאמת צבעי בגדים. בגדול, אני מגדירה את עצמי כאם חד הורית. הרופא קרא לי וונדר וומן – גם מטפלת בילדות וגם מפרנסת – וכל זה בהיותי מוגבלת בראייה. אבל המשפחה שלי מאוד עוזרת".
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************
מה קורה היום?
"הייתי בפסטיבל 'רוקדים אביב' ברחובות, והעברתי לאחרונה את ההרצאה שלי למשרד החוץ ולבית הדין לעבודה. אני מעבירה אותה גם בבתי ספר, ומקווה למצוא עוד ועוד מקומות. המטרה היא להגביר מודעות ולהעביר את המסר החיובי של הסיפור שלי: אפשר לצמוח מהקושי".
קישור לסרטון יח"צ ולאן להתקשר:
