
"הדירה שלי לא נגישה לנכים. יש לי בן בכיסא גלגלים, אני סובלת מבעיות אורטופדיות וצריכה לסחוב אותו במדרגות על הידיים כי אין מעלית בבניין", מתארת אילנית בסן מחולון, המתגוררת עם שלושה ילדיה בדירת שני חדרים בעיר. בנה שמתמודד עם CP (שיתוק מוחין), ישן איתה בחדר ושני הילדים האחרים – בסלון.
ככל שבנה רפאל אליה צרפתי מתבגר וגדל, קשה לאילנית יותר ויותר לסחוב אותו. כיום רפאל בן 7 ושוקל 30 קילו ולומד בבית הספר המיוחד אסיף באסף הרופא. "נהיו לי בעיות מרוב שאני סוחבת אותו", היא אומרת.
לדירה מתאימה היא ממתינה כבר חמש שנים. "אושרה לי דירת נ"ר מטעם משרד השיכון ואני מחכה לדירה מתאימה מעמידר", היא מספרת. "הם טוענים שכרגע אין ולכן אישרו לי שכירות בגובה 3,900 שקל. אבל זה לא מספיק לדירת ארבעה חדרים בחולון עם ממ"ד ומעלית. צריך מעל 6,500 ש"ח ולי אין איך לשלם את ההפרש".
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************
ממשרד השיכון נמסר שהמקרה בטיפול ושאילנית נמצאת במקום השני בתור לדירה: "משרד הבינוי והשיכון מכיר ומלווה את אילנית בסן מאז שנת 2002, שנת כניסתה כדיירת בדיור ציבורי. על מנת להקל עליה בתקופת ההמתנה להחלפה לדירה מתאימה יותר, משרדנו מציע פתרון ביניים שיאפשר לה לקבל סיוע בשכר דירה מוגדל לשכירת דירה בשוק החופשי, בתנאי שתחזיר את הדירה הציבורית שברשותה. אם יתעורר קושי במציאת דירה מתאימה, חברת עמידר תשמח לסייע לה במציאת דירה וחתימה על חוזה שכירות, כולל כל העניינים הקשורים לביטחונות".
אולם אילנית חוששת לעזוב את דירתה הנוכחית. "אני לא עוזבת את הדירה שלי עד שאני יודעת בוודאות שיש לי דירה חלופית בעמידר, כי מחר יתחלף שר וישנה את החוקים ואני אתקע עם דירה בשכירות שאני לא יכולה להרשות לעצמי", היא מסבירה.





