
בחודש שעבר פרסמנו בשווים שהצעת החוק של ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), לשינוי הגדרת מחלת נפש כ"מחלה מסוכנת", עברה בקריאה טרומית. זאת לאחר שמתמודדי נפש רבים נתקלו בקשיים לקבל רישיון לעסוק במקצועות כמו רפואה, פסיכולוגיה ועוד, רק בשל היותם מתמודדי נפש. וועדת הבריאות התכנסה כדי לדון בפרטי הצעת החוק.
"זו הצעת חוק חשובה מאין כמותה", אמר יו"ר הוועדה ח"כ יוני משריקי (ש"ס). "היא חשובה לא רק מהנחת היסוד שלה, אלא גם בהשפעה שלה על קבלה לעבודה של אנשים רבים. החוק לא ימנע בדיקה עניינית של קבלה לתפקיד", הוסיף.
"עושים עוול למתמודדי נפש", אמר בדיון ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות. "יש לבחון מחדש עניינית כל מקום בחוק שבו מוגדרת 'מחלת נפש'. הבדיקה צריכה להיות האם המחלה מסכנת את העבודה או פוגעת בה, ולכן המשרד מברך על ההצעה ותומך בה".
כזכור, את הצעת החוק יצרה וולדיגר, ביחד עם ארגון בזכות, לאחר שנתקלו במקרים רבים של אנשים שמתקשים לקבל רישיון לעסוק בתחומים שונים. "יש הרבה מקרים שאנשים לא הצליחו להוציא רישיון, לא בגלל היכולות שלהם, אלא בגלל המחלה הנפשית שאיתם הם מתמודדים", אמרה אז לשווים ד"ר עידית סרגוסטי, אחראית קידום מדיניות בארגון בזכות".
סרגוסטי, שהשתתפה בדיון, סיפרה על מתמודדת נפש, שתחילה קיבלה סירוב ללמוד בביה"ס לסיעוד ולאחר שבארגון פנו לבית הספר, היא התקבלה ללימודים. "אותה 'מתמודדת' סיימה את הלימודים בהצלחה והיום היא עובדת בתחום", אמרה בדיון סרגוסטי. "צריך להפריד מעצם ההתמודדות לבין הכשירות לעבודה".
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************
לפי ההגדרה שקיימת כיום בחוק, מחלת נפש מוגדרת כמחלה מסוכנת ללא קשר לסוג מחלת הנפש או להשפעתה על היכולת לעסוק במקצוע. "יש סטיגמה לפיה כל אדם המאובחן עם מוגבלות נפשית הוא מסוכן, וככזה יש למנוע ממנו מלעסוק במקצועות מסוימים. מתמודדי נפש רבים לא הולכים לטיפול וללימודים אקדמאיים בגלל הפסילה מראש, למרות שיש להם כישורים והתאמה למקצוע", אמרה ח"כ וולדיגר בדיון. "הצעת החוק באה לקבוע כי לא תישלל מאדם הזכות לעסוק במקצועות מסוימים, אך ורק בשל מחלת הנפש עמה הוא מתמודד".
רותם פאר, נציגת עמותת "לנפש", הוסיפה: "יש מתמודדי נפש שסיימו בהצטיינות תואר ראשון והמשך הלימודים נמנע מהם רק מעצם המשבר הנפשי והאשפוז. לא המחלה מסכנת אלא הסטיגמה היא המסכנת, אותם ואת עתידם – ואת עתיד החברה, שמונעת מעצמה את היכולות, ההמצאות והכישרונות של אנשים כה רבים".





