תופעת השימוש בפטריות הזיה צוברת תאוצה בשנים האחרונות, אך מומחים מתריעים כי השימוש הפרטי בהן עלול להוביל לתוצאות הרות אסון. בעוד שמחקרים קליניים מראים תוצאות מעודדות בטיפול בבעיות נפשיות, הסיכונים בשימוש לא מפוקח מדאיגים את הקהילה הרפואית.
"אנחנו עדים למקרים קשים של אנשים שנקלעו למשברים נפשיים ממושכים", מדווח ד"ר ג'ולס אוונס, מנהל פרויקט המחקר לחוויות פסיכדליות מאתגרות. "חלק מהמטופלים סובלים מתופעות שנמשכות חודשים ואף שנים, כולל מקרים שהסתיימו באשפוז פסיכיאטרי".
הסכנות המרכזיות כוללות חרדה, טראומה, הפרעות שינה, ותופעות ראייה מתמשכות. מדאיג במיוחד הוא חוסר המודעות לסיכונים: מחקר חדש מצא כי 8.9% מהמשתמשים הקבועים דיווחו על קשיים שנמשכו מעבר ליממה.
פרופ' טומיסלב מאייץ', מייסד מרפאת החוץ לפסיכדליה בברלין, מצביע על מגמה מדאיגה: "אנחנו רואים עלייה משמעותית במספר הפניות למחלקות לרפואה דחופה בעקבות שימוש בחומרים פסיכדליים. התיאורים הנלהבים בתקשורת ובמחקר יוצרים תמונה חלקית של המציאות".
המומחים מדגישים כי בעוד שפסילוציבין נחשב בטוח יחסית מבחינה פיזית, ההשפעות הפסיכולוגיות עלולות להיות הרסניות. "החוויה יכולה להיות מאתגרת ביותר, במיוחד עבור אנשים צעירים או כאלה שאינם מוכנים נפשית", מסביר פרופ' דיוויד אריצו מאימפריאל קולג' לונדון.
למרות הסיכונים, המחקר הקליני ממשיך להתקדם, ויש תקווה שבתוך שלוש שנים פסילוציבין יאושר כטיפול רפואי בבריטניה – אך רק תחת פיקוח רפואי הדוק ובסביבה מבוקרת.
המסר העיקרי של המומחים ברור: השימוש בפטריות הזיה כפתרון עצמאי לבעיות נפשיות מסוכן ועלול להחמיר את המצב. כל טיפול פסיכדלי חייב להתבצע במסגרת רפואית מפוקחת ומוסדרת.
