
מבקר המדינה פירסם אתמול (שלישי) דוח מקיף הבוחן את מצב מערך בריאות הנפש בישראל בעקבות אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות הברזל.
הדוח מצביע על ליקויים חמורים במערכת, שהובילו לכשלים במתן מענה נפשי לאוכלוסייה שנפגעה. מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, הדגיש כי כשלושה מיליון ישראלים עלולים לסבול מתסמיני פוסט־טראומה, דיכאון או חרדה, אך רבים מהם אינם מקבלים את הטיפול הדרוש.
הדוח מתאר את קריסת מערך בריאות הנפש בימים הראשונים למלחמה, כאשר התורים לטיפול פסיכיאטרי בקופות החולים הגיעו לכחצי שנה. המבקר התריע על מצב זה כבר בנובמבר 2023 במכתב לראש הממשלה, אך למרות זאת, הליקויים טרם טופלו במלואם.
סקר שערך משרד מבקר המדינה באפריל 2024 בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה, העלה כי שליש מהנשאלים דיווחו על תסמיני פוסט־טראומה או דיכאון ברמה בינונית או חמורה, וכחמישית דיווחו על תסמיני חרדה. עם זאת, 90 אחוז מהמשתתפים בסקר לא פנו לטיפול נפשי, בעיקר בשל זמני המתנה ארוכים או חוסר מודעות לאפשרויות הטיפול.
לפי הערכות משרד הבריאות, כ־340,000 איש זקוקים למענה נפשי בעקבות האירועים הטראומתיים, והמשרד צופה הכפלה של מספר המטופלים ל־680,000. עם זאת, בחצי השנה שלאחר הטבח בעוטף עזה רק אחוז קטן מהמפונים קיבלו טיפול נפשי. לדוגמה, מתוך 10,500 ילדי שדרות שפונו, רק 440 קיבלו טיפול נפשי.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************
המבקר מתח ביקורת על כך שמשרד הבריאות לא עידכן את תרחיש הייחוס להתמודדות עם אירועי חירום ולא גיבש תוכנית עבודה ייעודית בתחום בריאות הנפש לשעת חירום. בנוסף, נמצא כי בשבוע הראשון לאחר 7 באוקטובר הטיפול במפונים התבסס בעיקר על מתנדבים ללא הכשרה מספקת בטיפול בטראומה.
משרד הבריאות דחה חלק ממסקנות הדוח וטען כי הוא מתבסס על סקרים שאינם משקפים את המציאות המלאה. לטענת המשרד, לא כל מי שחווה קושי נפשי זקוק לטיפול מקצועי, וכי מסקנות הדוח עלולות לפגוע בחוסן הציבורי. עם זאת, המשרד התחייב להרחיב את המענים הנפשיים ולהכפיל את היקף השירותים הניתנים.
הדוח מדגיש את הצורך הדחוף בשיפור מערך בריאות הנפש כדי להתמודד עם השלכות האירועים הטראומתיים ולמנוע פגיעה ארוכת טווח בתפקוד האוכלוסייה.






