תהליכי ההפרטה במכשירי השיקום של משרד הבריאות, כך גם בהפרטת שירותי הרווחה במדינת ישראל וכן תיקון 11 לחוק החינוך המיוחד וכעת גם הנושא של שירותי התפתחות הילד, מגלה קשיים ומגלה את מערומיה של ההפרטה, שכן המושג הפרטה טומן בחובו קשיים וכשלים מובנים על אף כי הפרטה, מטרתה הראשונית וכוונתה, טובים הם במקורם.
ההפרטה מקורה ברצון להעביר שירותים ממשלתיים ממלכתיים לידיים פרטיות מתוך הנחה כי שירות זה יהיה טוב מהיר יעיל ואיכותי יותר.
לא אחת אנו עדים כי כספי מדינה ממשלם המסים עוברים לאותם גורמי הפרטה ברווחה בחינוך ובבריאות ללא מתן דעת לגבי כמה וכמה כשלים מובנים, כאשר הראשי שבהם הינו מנגנון בקרה ופיקוח ומשוב על תפקוד על מנגנון יעילות ועל יעילות כלכלית.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם: מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים, רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לעיגול לטובת שווים הקליקו כאן
******************
הממשלה כרגולטור לעיתים לא מספקת את התוצר של בקרה ופיקוח מספיק עם סנקציות בצידן של מנגנוני הפיקוח כדי לרסן את גורמי ההפרטה כגורם מכווין וקובע מדיניות ובוחן את ביצועה.
די לנו לראות כי בדו"ח מבקר המדינה מחודש יולי 24' עולה כי משרד הרווחה העביר סכום של כ-520 מיליון שקלים לגורמים ולגופים שהפריטו את שירותיו וכספים אלו הלכו וירדו לטמיון משום שהם הועברו לאותם גופים, אך לא נוצלו כראוי וכנדרש.
כך גם האמור לגבי מנגנוני פיקוח. באותו דו"ח מבקר עולה כי במוסדות המופרטים חלה חובת ביקורת של 14-12 פעמים בשנה כאשר לרוב הפיקוח נעשה בתדירות של פעם או פעמיים בשנה והרי זו לא הייתה כוונת הפיקוח והטלת המרות והאכיפה של משרדי הממשלה על כגופים המפריטים את השירותים.
גם בהפרטת מכשירי השיקום והניידות מידי משרד הבריאות לקופות החולים ומשם לזכיינים פרטיים עולה התהיה שעימה השאלה והחשש הגדול מפני כך כי לא נקבעו סטנדרטים מספקים או אמות מידה עבור חוזים או זיכיונות או תנאי סף מינימליים בהתקשרות בין המשרד לקופות לאו בין הקופות לזכיינים ולגופים מספקי השירותים והמוצרים.
ההפרטה במשרד הבריאות עוד תיבחן אני משער ומניח בדו"חות ביקורת עתידיים של מבקר המדינה והשאלה העיקרית הנשאלת האם הליכי ההפרטות של מוצרים ושירותים מטעם המדינה בחינוך בבריאות וברווחה אכן הוכיחו את עצמם ואכן היטיבו עם מקבלי השירותים הנזקקים קרי האזרחים שהם לקוח הקצה.
המדדים אשר כמובן יש לבחון אותם הינם יעילות השירות, מהירות מתן השירות ומתן מענים איכות המוצר אם קיים ואם עומד בתקינה ובאיכות הראויה והמחמירה ביותר והאם כספי הציבור המועברים לידי ידיים פרטיות מנוצלים כראוי ומביאים תוצר איכותי וטוב ולא חלילה פוגעות בצרכנים קבלי השירותים או אף גרוע מזה הכספים נבלעים בגירעונות כלכליים.
אני רוצה להבהיר כי יש בכוחה של הפרטה כדי להיטיב את איכות השירותים והמוצרים אשר מסופקים לפונים. הלקוחות הם לב העניין ואם אכן השירות והמוצר באיכות ראויה והשירות הניתן הינו מיטיב כאשר כספי הציבור מנוצלים בצורה המיטבית כאשר איכות מוצר או שירות גובר רק על שיקול כלכלי גרידא בייחוד כאשר מדובר בנושא חברתי גרידא כמו חינוך בריאות ורווחה הרי שנצא מכך נשכרים.
אני סבור שאם משרדי הממשלה לא יתנערו ויקפידו על הליכי פיקוח ובקרה רציפים מעמיקים תדיר תוך מתן כלים רגולטוריים המקנים להם שיניים לאכיפה ולסנקציות, הרי שהליכי ההפרטה יש בכוחם להיות יעילים יותר ונותנים מענה טוב יותר.
מדינת ישראל חייבת לערוך מחקר אמפירי כוללני ומתכלל לבחון האם הליכי ההפרטה באשר הם מיטיבים ומועילים יותר עבור הלקוח מקבל השירות, הצרכן שהוא אדם עם מוגבלות או ילד בחינוך המיוחד, האם הוא מקבל יותר מאשר הוא קיבל כאשר השירותים היו מולאמים ובאחריות המדינה כנותנת ומספקת אותם השירותים הניתנים כיום לציבור אשר נזקק לכך ולעיתים אף ללא יכולת בחירה.
עו"ד ד"ר גיא אקוקה הוא אדם עם מוגבלות, מכון ירושלים לצדק
