עתיד המחקר הישראלי: שווים מציגה את פורצי הדרך בתחומי המוגבלות

מדי שבוע נביא כאן בשווים במדור חדש את פורצי הדרך בתחום המחקר הישראלי בנושאים של אנשים עם מוגבלות. והשבוע: פרופ' עדינה מאיר מהאוניברסיטה העברית בירושלים עומדת בראש המעבדה לשיקום נוירו-קוגניטיבי, הנמצאת בבית הספר לריפוי בעיסוק.

פרופ' מאיר מתמקדת בעיקר ב-ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) או בעברית "הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות". זוהי הפרעה נוירו-התפתחותית שמתחילה בילדות ומתאפיינת בקשיים משמעותיים בשלושה תחומים עיקריים: קשב וריכוז, היפראקטיביות (פעלתנות יתר) ואימפולסיביות (הנטייה לפעול במהירות, ללא מחשבה על ההשלכות ולעתים ללא שליטה בדחפים).

******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם: מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים, רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לעיגול לטובת שווים הקליקו כאן
******************

עיקרי ההגדרה:

קשיי קשב וריכוז: קושי להתמקד במשימות, מוסחות בקלות, קושי בהתמדה, נטייה לשכוח פרטים

ולבצע טעויות "טיפשיות".

היפראקטיביות: תנועתיות יתר, קושי לשבת בשקט, צורך מתמיד בפעילות.

אימפולסיביות: פזיזות, קושי להמתין בתור, נטייה להתפרץ לדברי אחרים או לפעול ללא מחשבה מוקדמת.

תתי סוגים של ADHD:

ההפרעה מחולקת לשלושה תתי סוגים, בהתאם לדומיננטיות של התסמינים

סוג המאופיין בעיקר בקשיי קשב, בעבר ADD.

סוג המאופיין בעיקר בהיפראקטיביות ואימפולסיביות.

סוג משולב שבו מופיעים תסמינים משני התחומים.

שכיחות והשפעה:

הפרעת קשב היא תופעה שכיחה, קיימת בקרב כ-7%-10% מהאוכלוסייה, ויכולה להימשך גם לבגרות. היא משפיעה על תחומי חיים רבים: לימודים, עבודה, יחסים חברתיים ותפקוד יומיומי.

"ישנו בלבול בקרב אנשים עם ADHD לגבי השפעת ההפרעה: 'הם לא באמת רוצים, אם היו רוצים היו יכולים. למה בזה הוא מצליח ובזה לא?' זה לא קוהרנטי, לא להם ולא לסביבה", מסבירה פרופ' מאיר בריאיון ל"שווים".

"יש המון נזק של הפרעת הקשב שמגיע מחוסר הבנה של המנגנון הביולוגי שמאחוריה", היא ממשיכה להסביר. "לאחרונה שמעתי ממישהו מבוגר שעבר מבחן ממוחשב לקשב, והתוצאות היו תקינות. אנשים מסוימים עם הפרעת קשב, במיוחד במחוננים, מצליחים במבחנים כאלה, ובמורכבות של היום-יום, כשישנן הרבה משימות – הם לא מצליחים, אז אומרים להם 'הקשב שלך תקין, אין לך הפרעה קשב'. עצם המהות של ההפרעה, שהיא למעשה הפרעה בתפקודים ניהוליים (executive functions), לא מופיעה בהגדרתה, אז אנשים חושבים שזה קשב פשוט".

עוד היא הוסיפה כי "מדובר על תפקודים קוגניטיביים גבוהים שאחראיים לנהל אותנו במצבים מורכבים וחדשים שכוללים ויסות קוגניטיבי, תכנון, ארגון, ויסות רגשי וויסות התנהגותי. פה באה לידי ביטוי שיטת Cog-Fun שפיתחנו, שמסייעת להבין את כל זה. אחרי שמבינים, או למעשה במקביל לכך, לומדים גם להשתמש במשאבים שיכולים לשפר את המצב. אבל הרבה מהעבודה, להבנתי, היא ההבנה ויצירת הקוהרנטיות סביב ההפרעה. זה נכון בכל מצב בריאותי. אם לא מבינים את ההפרעה, אי אפשר להתמודד איתה בצורה הגיונית", אומרת פרופ' מאיר ומוסיפה: "אנחנו מתעניינים בממשק שבין תפקודים ניהוליים לבין התפקוד היומיומי, וגם בשונות הנוירו-קוגניטיבית עם המשתנים הפסיכו-סוציאליים שפוגשים את התפקוד היומיומי. אנחנו קוראים לגישה שלנו ביו-פסיכו-סוציאלית, והיא באה להסביר את השונות בתפקוד".

"תקחי שני אנשים על הספקטרום, באותו גיל ובאותה חומרת סימפטומים, ותראי שהתפקוד שלהם מאוד שונה – אחד חי טוב והשני הפוך. אחת השאלות שלנו היא מה מסביר את השונות הזו", היא אומרת.

שאלות המחקר של פרופ' מאיר עוסקות בזהות, במודעות, בחוויות יום-יום קטנות – איך לומדים מחוויה ספציפית. היא מתעניינת בתהליך ההתפתחות מחוויות קטנות ביום-יום לעבר זהות עצמית בוגרת היודעת לנהל את עצמה בצורה מיטבית.

"אני משערת שאם נתחיל בגיל צעיר להבין את התפקוד הקטן, לא בלימודים, אלא את מה שקורה בחוויה קטנה כמו שיכחה של משהו, אי-אכילה ביום מסוים, טנטרום בעקבות חילופי מורים, ואז נעבוד על האופן שבו לוקחים את החוויות הקטנות האלה ומאפשרים להורים של הילד או לסביבה שלו להבין אותו, אז אפשר משם לצמוח ולאפשר התמודדות מיטבית", מסבירה פרופ' מאיר.

"אם למשל אני מבינה שלילד יש בעיה בוויסות חושי ובוויסות קוגניטיבי, אז אני מאתגרת אותו במידה הנכונה ואני יכולה להבין אותו וללמד אותו אסטרטגיות שתואמות ליכולת שלו כרגע. למשל – איך לעצור, לחכות, להטעין את הבטריה, להתמודד עם מעברים וכו'. ההשערה שלי היא שהלמידה מחוויה קטנה כזו לזהות ולניהול העצמי יכולה להיות מיטיבה, ואנחנו רואים שיפור משמעותי בתפקוד ובאיכות חיים", היא מסכמת.

Cog-Fun:

Cog-Fun הוא ראשי תיבות שלCognitive Functional Intervention . זוהי שיטת טיפול קוגניטיבית-תפקודית חדשנית, שפותחה באוניברסיטה העברית בירושלים, ומיועדת לילדים, מתבגרים ומבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז. השיטה פותחה מתוך צורך לתת מענה לאתגרים יומיומיים ולחסמים תפקודיים שמאפיינים אנשים עם ADHD, במטרה לשפר את איכות חייהם ולהקטין את הפער בין הפוטנציאל האישי למימוש בפועל.

עקרונות ומטרות הטיפול:

הבנת ההפרעה ופיתוח מודעות עצמית: המטופל לומד להכיר את מאפייני הפרעת הקשב שלו, לזהות את האתגרים והחוזקות האישיות, ולהציב מטרות אישיות ומשמעותיות עבורו.

רכישת אסטרטגיות תפקודיות: במהלך התהליך, המטופל רוכש כלים ואסטרטגיות מעשיות להתמודדות עם קשיי התארגנות, ניהול זמן, ויסות עצמי, התמדה במשימות, התמודדות עם דחיינות ועוד.

התייחסות להיבטים רגשיים, קוגניטיביים וסביבתיים: הטיפול מתמקד לא רק בתפקוד היומיומי אלא גם בתחושת מסוגלות, ערך עצמי, זהות אישית חיובית והשתתפות חברתית.

שיתוף המשפחה: במיוחד בילדים ובני נוער, התהליך כולל גם עבודה עם ההורים, כדי ליצור סביבה תומכת ומקדמת שינוי.

למי מתאים הטיפול?

ילדים, מתבגרים ומבוגרים שאובחנו עם ADHD ומעוניינים לשפר את תפקודם בתחומי חיים שונים: לימודים, עבודה, יחסים בינאישיים, ניהול בית, פנאי ועוד.

הטיפול ניתן אך ורק על-ידי מרפאות ומרפאים בעיסוק שעברו הכשרה ייעודית וקיבלו הסמכה מבית הספר לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית בירושלים.

טיפול Cog-Fun נפוץ בכל הארץ במרפאות טיפול בעיסוק ובחלק מקופות החולים. ניתן לפנות למרכזים או למטפלים דרך אתרי האינטרנט.

לאתר של פרופסור עדינה מאיר: https://medicine.ekmd.huji.ac.il/he/occupationalTherapy/research/neurocognitiveRehabilitation/Pages/default.aspx