מחקרים פורצי דרך מגלים שמחלות נפש עשויות להתחיל עמוק בתוך תאי המוח, שם בעיות בייצור האנרגיה משבשות את תפקוד הנוירונים ואת אופן התקשורת ביניהם. שינוי זה בהבנה מרחיק את המוקד מהתיאוריה הישנה על "חוסר איזון כימי" ומצביע במקום זאת על המיטוכונדריה (מנגנון ייצור האנרגיה בתא) ומערכות אנרגיה אחרות השומרות על חיותם וחיבוריהם של תאי המוח.
מדענים גילו כי אפילו לפני הופעת תסמינים קליניים, חולשות מטבוליות כאלה עלולות להניח את התשתית להפרעות כמו דיכאון, הפרעה דו-קוטבית וסכיזופרניה. הממצאים פותחים פתח לטיפולים המשקמים את תפקוד התאים עצמם במקום רק לווסת מוליכים עצביים, ומהווים נקודת מפנה אפשרית במניעה ובניהול של הפרעות נפשיות ברחבי העולם.
בריאיון שנערך לאחרונה על ידי Genomic Press ופורסם ב-Genomic Psychiatry, ד"ר ברוס מ. כהן משתף בתגליות שמעצבות מחדש את הדרך שבה הפסיכיאטריה מבינה ומטפלת בהפרעות מוח מורכבות.
כהן, פרופסור לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד ומנהל תוכנית המחקר הנוירו-פסיכיאטרית בבית החולים מקלין, משקף כמעט חמישה עשורים של מחקר וממקם את עבודתו בתוך גוף ידע הולך וגדל המגדיר מחדש את הגישות לטיפול נפשי.
המעבדה של כהן הובילה את פיתוחן של שיטות מתקדמות לגידול תאי מוח מדגימות של מטופלים באמצעות טכנולוגיית תאי גזע פלוריפוטנטיים מושרים, חדשנות שהוא מתאר כ"הענקת רמזים שלא היו לנו לפני ארבעים שנה". כלים אלו חשפו ליקויים מהותיים באופן שבו נוירונים מייצרים אנרגיה ומתקשרים ביניהם – תובנות שמאירות את השורשים הביולוגיים של מחלות פסיכיאטריות הפוגעות במיליונים.
באמצעות יותר מ-400 פרסומים מדעיים ו-5 פטנטים, מחקריו של כהן סוללים את הדרך לטיפולים יעילים וממוקדים יותר מהקיימים כיום.
כהן וצוותו זיהו שיבושים בסיסיים בחילוף החומרים האנרגטי התאי, שנראה כי עומדים בבסיסן של הפרעות פסיכיאטריות. ממצאים אלה מעוררים תקווה גדולה לפיתוח טיפולים ממוקדים שניתן יהיה ליישמם באוכלוסיות מגוונות.
מחקריו מראים שתאי מוח שמקורם באנשים עם סכיזופרניה, הפרעה דו-קוטבית ואלצהיימר מציגים ליקויים מטבוליים מולדים – שייתכן שניתן לתקנם עוד לפני הופעת תסמיני המחלה.
הגישה המטבולית הזו מייצגת שינוי יסודי מהתיאוריות מבוססות הנוירוטרנסמיטרים ששלטו בפסיכיאטריה במשך עשורים. כהן מדגיש שהמוח תלוי יותר מכל איבר אחר בדיוק בייצור אנרגיה ובתקשורת בין-תאית. ממצאיו מציעים כי ייצוב התהליכים החיוניים הללו עשוי לסייע במניעת תסמינים פסיכיאטריים או בצמצומם בקרב אנשים בסיכון.
אסטרטגיית המחקר הרב-תחומית של כהן משלבת גנומיקה, הדמיה מוחית ומידול תאי כדי ליצור תמונה כוללת של מחלות נפש. מסגרת מאוחדת זו מעניקה למדענים כלים חדשים להבנת הביולוגיה של הפרעות מצב רוח, פסיכוזה והפרעות קוגניטיביות הפוגעות באנשים.
כהן קורא להחלפת המערכות האבחוניות הקיימות, המבוססות על קונצנזוס מומחים ומסווגות אנשים לקטגוריות, בגישה מבוססת ראיות המתארת את המטופלים באופן ממדי. הוא טוען כי יש להפסיק להשתמש במונחים כמו "סכיזופרניה" ולהעדיף חלופות מדעיות מדויקות יותר, שיפחיתו סטיגמה ויתארו טוב יותר את מורכבות ההפרעות. המודל הממדי שהוא מציע מתמקד בפרופילי תסמינים במקום בתוויות קטגוריות, ומעניק לרופאים כלים עדינים ומדויקים יותר להערכה ולתכנון טיפול.
מהפכה זו אינה מסתכמת רק בשינוי טרמינולוגיה. כהן מציג ראיות לכך שמערכות האבחון המסורתיות אינן משקפות נאמנה את המציאות הביולוגית או הקלינית. הגישה הממדית שלו מתיישבת עם האופן שבו רופאים מעריכים מטופלים בפועל ברחבי העולם, ומאפשרת תיאורים אישיים עשירים יותר לצד יצירת קבוצות מחקר אחידות יותר. רפורמות כאלה עשויות לשנות את הפסיכיאטריה הבינלאומית, ולשפר דיוק אבחוני ותוצאות טיפול.
הריאיון דן גם ביתרונות האפשריים לאזורים שבהם המודלים המערביים מתגלים כבעייתיים. על ידי הדגשת תסמינים ותהליכי מחלה נצפים במקום קטגוריות תרבותיות, הגישה הממדית מציעה ישימות אוניברסלית תוך כיבוד הקשר ומסורות מקומיות.
השפעתו של ד"ר כהן חורגת מתחום המחקר. כנשיא וכפסיכיאטר הראשי של בית החולים מקלין (1997–2005), הוא הוביל היפוך מגמות כלכליות שליליות והקים יותר מ-30 תוכניות חדשות בתחום הטיפול הקליני והמחקר המדעי. פילוסופיית ההנהגה שלו הדגישה תמיכה בצוותים בחזית וצמצום ביורוקרטיה – עקרונות שרלוונטיים למוסדות בריאות ברחבי העולם המתמודדים עם אתגרים דומים.
תחת הנהגתו, מקלין הגיע לשיאים חדשים בטיפול במטופלים, במימון מחקרים ובהכשרה אקדמית. הישגים אלו מדגימים כיצד שילוב של קפדנות מדעית ומנהיגות אנושית יכול להפוך מוסדות מתקשים למרכזי מצוינות. דוגמה בולטת לכך היא הקמת Waverley Place, מרכז קהילתי המנוהל על ידי המתמודדים עצמם, התומך באנשים עם מחלות נפש החוזרים לחיים עצמאיים בקהילה – מודל חדשני המעדיף שליחות חברתית על פני רווח כספי.
כהן מביע אופטימיות לגבי עתיד המחקר הפסיכיאטרי, תוך שהוא מכיר באתגרים החברתיים. מחקריו הנוכחיים מתמקדים בזיהוי מנגנונים ביולוגיים הניתנים למיקוד, אשר קובעים סיכון למחלה עם דגש על מניעה מוקדמת. מאחר שהפרעות פסיכוטיות לרוב אינן מתפרצות לפני גיל ההתבגרות, ודמנציה מופיעה רק בגיל מאוחר יותר, גישות מניעה נראות כיום אפשריות יותר מתמיד.
מאמר מקור:
