רבות ומעניינות הפניות המגיעות למרכז הסיוע ומיצוי זכויות שלנו בעמותת קשר. ישנן פניות החוזרות על עצמן וניתן ללמוד מזעקתן ישירות את השטח, אנו נותנים להם זרקור בתקווה להגיע לקובעי המדיניות ובכך להאיר את הדרך לפונים הבאים.
בשבוע שעבר, אתר שווים חשף בעיה שפוגשת אותנו רבות על העתירה שהוגשה נגד הביטוח הלאומי בדרישה לחשוף את נתוני ביטול אבחוני האוטיזם בשנים האחרונות. דרך המקרה המתואר, שבו אנו עוסקים במהלך שלוש השנים האחרונות, נבקש להמחיש וללמוד עוד על ההתנהלות ובעיקר – ההתכחשות לאבחון אוטיזם.
במקרה הנדון מדובר בילד עם מורכבות רפואית קשה, והפגיעה קשה שבעתיים. איך ילד עם אוטיזם, חירשות ומדד DQ נמוך נרמס שוב ושוב על ידי ביטוח לאומי – למרות כל המסמכים והאבחונים.
ב־2022 התקבל למעון תקשורת ילד עם שלוש אבחנות: אוטיזם, חרשות ומדד DQ (מדד המתאר את תפקוד הילד מבחינה התפתחותית) נמוך מ-54. בתחילה, הביטוח הלאומי שילם למשפחה קצבה 100% נכות.
המשפחה לתומה חשבה שזה המקסימום שניתן לקבל. רק לאחר שיחה עם עו"סית המעון, הבינו כי הוכרה רק עילה אחת מתוך 3 ובפועל הם מקבלים כמחצית מהמגיע להם. המשפחה הופנתה לעמותת "קשר" ורק לאחר התערבותה הוכרה עילה שניה והקצבה עלתה ל-112%. להפתעתנו לא הוכרה העילה המרכזית – אוטיזם.
כשהתעקשנו לקבל הסבר, קיבלנו תשובות מבלבלות, בלתי הגיוניות ושאינן עולות בקנה אחד עם ההנחיות שהביטוח הלאומי בעצמו מפרסם. בנוסף, התברר כי ההחלטה התבססה על טעות בתיעוד וחרף ההשלכה העולה לכדי פגיעה קשה בזכויות, לא נעשה כל מאמץ לתקנו.
המשפחה מצאה את עצמה מול דלת סגורה, במציאות של ביטול אבחון אוטיזם. רק לאחר הגשת ערר, בהגיעו של הילד לגיל 5, הוכרה עילת האוטיזם מגיל זה, תוך התעלמות מהעובדה שהאבחון הוגש כבר מגיל שנה וללא כל תשלום רטרואקטיבי, בניגוד חמור לנוהלי הביטוח הלאומי עצמו.
כך, החל מ-2022 ועד היום, המערכת בחזית מלחמה מול המשפחה, המסמכים הרפואיים והנהלים של עצמה. התגלתה אפליה קשה, שבה החלטות מתקבלות על דעתה של רופאה אחת בלבד, בניגוד לנוהל מפורש של הביטוח הלאומי ובניגוד להחלטות בשטח של רופאים וסניפים אחרים.
התוצאה – במשך שנים המשפחה מטורטרת ונושאת לבדה בנטל הכלכלי והטיפולי, מבלי לקבל את מלוא הזכויות המגיעות לה ובמציאות בגינה חסרת יכולת לעמוד בתשלומי הטיפולים של הילד. התוצאה איננה נתפסת – בשלב כה משמעותי בחייו של הילד, הוא מנוע מלקבל טיפולים חיוניים להתפתחותו.
למרות הבירוקרטיה המפלה והכבדה אשר המשפחה ואנחנו נאבקים בה כבר 3 שנים, הביטוח לאומי אינו מנסה לבחון את המקרה ולהסיק ממנו לגבי האפליה המתקיימת בין ילד לילד, ביישום הנוהל. ובעיקר – בין משפחה למשפחה אשר נותרת בהתמודדות אינסופית וללא עזרה המגיעה לה כדין.
המסקנות חמורות שבעתיים – ביטוח לאומי מתקשה להכיל ילדים מורכבים בעלי שלוש עילות, זאת למרות הנוהל שהם קבעו בעניין (נוהל 119) והמחקר המגלה כי קבוצה קבועה מאוכלוסיית הילדים עם מוגבלות מתמודדת עם יותר מ-2 עילות.
הדבר קורה ללא כל שקיפות להורים ומחייב כמובן שינוי ושיח סקטוריאלי רחב יותר. טעויות אנוש בתיעוד או ברישום אינן נבדקות ואינן מתוקנות אף שהן משפיעות ופוגעות בזכויות ילדים עם מוגבלות. נוהל בגינו מתקבלות החלטות סותרות, חובה לדון עליו ולא להשאירו פרוץ ומפלה.
ביטוח לאומי, מערכת שחרטה על דגלה סטנדרט גבוה, אמפתיה ושקיפות מול מבוטחיה עדיין אינו מצליח להוריד את הדברים הללו לשטח. את המחיר נושאים ילד עם מוגבלות ומשפחתו.
אנו מקווים כי מאמר זה יאפשר בדיקה ופיקוח על אותם "אבחונים אבודים" לילדים על הרצף האוטיסטי ובקרה לגבי חוסר הכרה ב-3 עילות בכל המקרים המזכים.
מהמוסד לביטוח לאומי לא נמסרה תגובה.
הכותבת היא מנהלת מרכז סיוע ומיצוי זכויות בעמותת קשר
