הכתבה בשיתוף ישראייר
בגובה של עשרות אלפי רגל, בין רעש המנועים, הצפיפות ותחושת חוסר השליטה, עבור חלק מהנוסעים טיסה איננה חוויה מרגשת אלא אתגר נפשי של ממש. חרדה, התקפי פאניקה או הצפה חושית אינם תמיד נראים לעין, אבל הם נוכחים, לעיתים ברמזים קטנים ולעיתים בהתפרצות גלויה.
מי שנמצאת שם בדיוק ברגעים האלה היא יעל אמבר, מנהלת טיסה ועוזרת דייל ראשי בישראייר, חברת תעופה שחרטה על דגלה טיסות מותאמות לאנשים עם מוגבלויות שונות, כולל מוגבלויות שקופות כמו פוסט טראומה או ADHD. מבחינת אמבר, תפקידם של הדיילות והדיילים חורג בהרבה משירות ובטיחות. "נוסע בחרדה לא צריך הסברים טכניים על המטוס", היא אומרת בשיחה עם אתר שווים, "הוא צריך שמישהו יהיה איתו".
לדבריה, חרדה בטיסה כמעט תמיד מאותתת מוקדם. הגוף והשפה הלא־מילולית מספרים הכל: זיעה, רעד, קוצר נשימה, בחילה, סחרחורת או כאבי בטן וראש, לצד חוסר שקט, סריקות מבט תכופות ושאלות חוזרות על המטוס או מסלול הטיסה. לפעמים, היא אומרת, הנוסע מדבר בגלוי על פחד מטיסה, ולפעמים הוא שותק במתח. "כל אלה הם נורות אזהרה שמחייבות התייחסות אמפתית ומקצועית".
לא ללעוג, להכיל
הטעות הנפוצה ביותר, מספרת אמבר, מגיעה דווקא מהאנשים הקרובים לנוסע החרד. "בני משפחה לפעמים צוחקים מתוך לחץ, מחשש שהנוסע יירד מהטיסה ו’יהרוס את החופשה’", היא אומרת. "זה רק מחריף את המצוקה". לעומת זאת, התגובה המקצועית מתחילה תמיד בהכלה: אמבר מספרת כי היא נוהגת לבודד את הנוסע מההמולה, להגיש לו כוס מים עם קרח, שעוזרת גם לבחילה, ליצור קשר עין ולשאול בפשטות: "מה אני יכולה לעשות בשבילך עכשיו?" "באותו רגע", היא מסבירה, "אני מסמנת לו: אני איתך. אנחנו מתמודדים יחד".
לעיתים היא מאפשרת לנוסע להישאר מחוץ לדלת המטוס עד לסגירתה, כדי למנוע תחושת כליאה. היא גם מקפידה על כנות: לא מבטיחה טיסה חלקה, אבל כן מסבירה שהקפיצות אינן מסוכנות למטוס או למנועים. במידת הצורך, היא מציעה נוכחות פיזית של איש צוות לאורך רגעי החרדה.
כל הדיילים בישראייר עוברים רענון שנתי בנושא נגישות. בתקופה האחרונה, בעקבות המלחמה, מושם דגש מיוחד על פוסט טראומה ומוגבלויות שקופות. בשנה החולפת קיבל הצוות, בין השאר, הדרכות ייעודיות מ"עמיתים לזכויות" של המרכז למתנ"סים, מתמודדי נפש המשתפים בניסיונם האישי ובצרכים הייחודיים להם. בנוסף, באתר ישראייר ובמגזין החברה (זמין במטוסים) קיים מידע בנושא שפותח יחד עם הג'וינט ואנשי מקצוע של "עוטף לב".
"הצוות שלנו פועל בתוך הסיטואציה כשהיא מתרחשת", מסבירה אמבר, "תוך שהוא משתמש בניסיון שלו ובהכשרות המקצועיות שהחברה מספקת. אנחנו חיים כבר שנתיים בתוך טראומה מתמשכת. לפעמים מילה אחת מספיקה כדי להציף טריגר". לדבריה, צוות הנגישות בישראייר, בראשות אושרת מורד, מדריך את כלל החברה להבין רגישויות, לזהות מצוקה ולפעול ברוך.
טכניקות שיכולות לעזור
אמבר ממליצה לנוסעים להשתמש בכלים זמינים ולא פולשניים שיכולים לסייע בזמן אמת: טכניקות נשימה כמו 4-7-8, מדיטציה, מוזיקה מרגיעה או טיפות ולריאן צמחיות להרגעה. לצד אלה, היא מציעה טכניקה מוכרת מעולמות הטראומה בשם "עיגון מציאות" שמחזירה את הקשב לגוף ולרגע:
• חמישה דברים שאני רואה
• ארבעה דברים שאני יכול לגעת בהם
• שלושה דברים שאני שומע
• שני דברים שאני מריח
• דבר אחד שאני יכול לטעום
לדבריה, הטכניקה מסייעת לעצור את הסחרור ולחזור לקרקע פנימית יציבה. בנוסף, היא מדגישה שטיסה נוחה מתחילה עוד לפני העלייה למטוס: היא ממליצה להכין בגדים נוחים ולא צמודים, כרית לצוואר ושמיכה רכה, אוזניות מבודדות רעש, מוזיקה או פודקאסט מדיטציה, הורדה מראש של סרטים ותכנים אהובים, שינה טובה בלילה שלפני והימנעות מקפאין ואלכוהול שמגבירים דופק וחרדה. "לפעמים שיחה קטנה עם שותף לטיסה, איש צוות או אפילו נוסע נחמד ליד עושה את כל ההבדל", היא מוסיפה.
לסיכום, אמבר מדגישה מה שלעיתים נשכח מאחורי לחץ הטיסה וההמולה: ניהול טיסה איננו רק שמירה על סדר, הוא היכולת לראות את האדם שמאחורי כרטיס העלייה למטוס, להיות איתו באמת, גם ברגעים הפגיעים ביותר. "חרדה איננה חולשה והיא לא תקלה שיש ‘לתקן’", היא אומרת. "זו תגובה אנושית. במרחב כמו מטוס היא דורשת נוכחות, הקשבה וכבוד".
צוות נגישות ישראייר:
טלפון 073-3944238
ווטסאפ https://wa.me/972733944238
אימייל special_assistance@israir.co.il
עוד בנושא:
