
פירסמתי פוסט היכרות שמתחיל ככה: "נא לפנות אליי רק אקדמאים, עדיפות ל-700 ומעלה בפסיכומטרי".
זה עיצבן הרבה אנשים. לא ברור למה. אני סאפיוסקסואל, יעני נמשכת למוח, זה עושה לי את זה שגבר חכם.
לא חוכמת רחוב שלומדים ב"אוניברסיטה של החיים", אלא ממש מגרה אותי האיבר הזה, מוח, כשהאיי קיו גבוה.
קיצר, בעקבות הפוסט פנה אליי בחור בן 21, קטן ממני ב-20 שנה. שוקינג. הוא מתמטיקאי שעושה עכשיו תואר שני במכון ויצמן. את התואר הראשון עשה כבר בבית ספר, ילד פלא כזה. וגם חתיך. שרירי, בלונדיני.
בהתחלה זו הייתה בדיחה. הוא ילד, מה לי ולו? אבל הייתי צריכה אותו כדי לשכוח את האקס שלי. נכון, הוא ילד, אבל ילד שיכול לשמש לי קביים רגשיים, אז למה לא? הוא גם התנדב לתפקיד! אמר לי "אני אעזור לך לשכוח אותו".
בדייט הראשון הוא מה זה עף עליי. זה גרם לי להרגיש נשית. איך הוא מביט בי, מחמיא לי, מקשיב לי. אחרי הדייט הוא לא הפסיק לסמס לי. זה כיף להרגיש מחוזרת. לאט לאט שמתי בצד את פער הגילאים בינינו.
מצד שני, היה חסר לי משהו. כיף שיש משיכה, אבל חסר חיבור, עומק, כמו שהיה לי עם האקס. אז אמרתי לו: "תקשיב, כשנצא לדייט שני אני רוצה להכיר אותך, תספר לי יותר על עצמך".
"רננה, אני רגיל כבר בדייט הראשון לשכב, אחר כך מכירים לעומק".
כן כן, מה ששמעתם. מסתבר שהאקסית שלו, גם מילפית כמוני (מבוגרת ממנו) והיו להם חיי מין סוערים.
מה לי ולזה? אני סוג של א-מינית. אני לוקחת 3 כדורים פסיכיאטריים שמורידים לי את החשק המיני, ואם זה לא מספיק, אז יש לי גם חרדה מהריון. כלומר OCD. זה לא רציונלי. הצלחתי לשכב כמה פעמים בחיי, אבל זה מצריך סבלנות.
"שומע? אני סוג של א-מינית, החזקתי הרבה זמן עם האקס כי סיפקתי אותו בדרכים אחרות".
קבענו לדייט שני בבית קפה, ואם ארגיש חיבור, יהיה אפשר להמשיך לדירה שלי לדבר. כן, ל-ד-ב-ר. יש אינטימיות בדירה שאין בבית קפה.
ביום הדייט הוא שולח לי "רק מוודא שאת לא שוכחת לעדכן אותי שניפגש". חחח, חי בסרט. הוא חושב שהוא צריך להזכיר לי שיש לי דייט היום? הוא לא יודע שאני מתרגשת?
אחרי שעה הוא סימס "אני יכול להקדים אם את רוצה". וואיי, הוא ממש בקטע שלי, אה?
ואז נפגשנו. בבית קפה, הוא שיתף אותי בסיפור חיים שלו, כמו שביקשתי. הוא הראה צד פגיע וזה גרם לי להתחבר אליו יותר, אז המשכנו לדירה שלי.
אין לי סלון, אני גרה בדירת גפרור, אז אמרתי שאפשר לשכב במיטה, זה מול זה, ולדבר.
הבעיה שיש את מה שאני אומרת ויש את מה שהוא מקווה.
הוא אמר לי לפני הדייט "לא חייבים לעשות משהו מיני", אבל זה חארטה, הוא אומר את זה בשביל לא להלחיץ אותי. ברור לי שהוא רוצה סקס.
נשכבנו זה מול זו במיטה והתחלנו לדבר. מתח חשמלי באוויר. הוא שילב את היד שלו ביד שלי. נתן לי נשיקה קטנה ביד וליטף לי את הפנים. זה היה נעים.
הסיטואציה היא דיאלוג כפול. יש את מה שאני אומרת ("רק נדבר") ויש את שנינו במיטה, מתלטפים.
"אפשר לנשק אותך?" הוא שאל.
"לא" (עדיין לא הרגשתי מוכנה).
פתאום הוא התרחק.
שאלתי: "מה קרה?"
"את אפילו לא רוצה להתנשק. אני פתאום קולט שהפער בחשק המיני הוא בעייתי".
רק עכשיו הוא קולט?! אמרתי לו כמה פעמים שאני א-מינית!
הרגשתי את האכזבה שלו. כאילו כל מה שאמרנו עד עכשיו היה שקר מנומס ומכובס. הוא ציפה למגע, ואני לא הייתי מוכנה עדיין.
מבינים? כשהוא אמר "לא חייבים לעשות כלום" הוא לא באמת התכוון להקשיב לסיפורים שלי עד הבוקר, לא לא לא. פשוט זה מה שאומרים כדי לקבל כרטיס כניסה למיטה. אבל גם אם הוא נכנס, לא חתמתי על חוזה שאני צריכה לעשות משהו.
הוא קם ונעל נעליים. האווירה הייתה לא נעימה. אמר בנימוס "ביי" ועזב את הדירה. שעה אחר כך הוא שלח הודעה שזה לא יסתדר בינינו בגלל הפערים בחשק המיני. סמס שחותך את הקשר בפשטות כנה ואכזרית.
ואני עד עכשיו מבולבלת. הוא היה ממש בקטע שלי ופתאום נגמר לו. נעלבתי.
חוץ מזה, זה דייט שני. כל הבנות (המיניות והנורמליות) פועלות לפי ספר חוקים אחר? כולן "זורמות"?
אולי זה פער בין דורות? בגילאי 20 זה מה שמקובל? כאילו אני בת 41 ומיושנת?
אולי בשבילו דייט זה לבדוק התאמה מינית זריזה ובשבילי דייט זה תהליך של חיזור וחיבור רגשי שלוקח זמן?
לא "זרמתי" איתו כי זה לא הרגיש נכון. לא רציתי לבטל את עצמי רק בשביל שהוא יהיה מבסוט. לא רציתי לעשות משהו שאני לא רוצה בשביל לרצות אותו. הגיוני, לא?
אבל אז הוא פשוט הלך! לא צעק, לא כעס. בבגרות – הבין, קם והלך. ועוד שלח הודעה, לא עשה לי גוסטינג. אז מצד אחד, הוא ג'נטלמן. אבל מצד שני, זה מרגיש כאילו לא סיפקתי את הסחורה, ושהוא חסר סבלנות בקטע אחר.
תעזרו לי, אני אבודה פה. האם דייט זה חוזה שאם אין סקס תוך איקס זמן, אז החוזה מבוטל? מה קרה ללהכיר ת'בנאדם?





