גם לכם אמרו לפחות פעם ש"אוטיסט לא מסוגל להרגיש כמו כולם… הוא לא מבין שיש לזולת רגשות"? ואולי הסבירו לכם שזה בגלל "מוח גברי מדי"? אני תמיד התכווצתי מהאמירה הזו. אני דל רגש? כילד הייתי פורץ בבכי כשנכנס לחדר אדם עצוב, גם אם איש לא ידע שהוא עצוב. זו רגישות יתר, לא רגישות בחסר.
האם גם לכם יצא לשמוע על פסק דין שבו הנאשם מבקש מבית המשפט לא להתייחס אליו כאל סוציופת נטול רגש כי הוא מרגיש בלבו שהוא אוטיסט? והוא עושה את זה בזמן שכתב האישום מספר לנו שהוא ממש רצה להזיק, תיכנן להזיק ואפילו הצליח?
נראה שזה קורה בעיקר לי. ואני מתכווץ מהאמירות האלה, כי אני יודע שהעבריין מבקש יחס וי.איי.פי מבית המשפט, יחס רך יותר ומגונן, כמו לאדם שלא מבין את מעשיו, לא מקדד אותם נכון. אדם תמים יותר.
לקישור בין אוטיזם לסוציופתיה יש גושפנקה שנחשבה מדעית – עד היום. חוקר האוטיזם הבריטי, פרופסור סיימון בארון-כהן, טען בעבר שהמוח האוטיסטי הוא "גברי בצורה קיצונית" ומתאפיין בחשיבה נוקשה, תבניתית ודלת רגש. מדברים אלה נבעה הדעה הקדומה, שהשתרשה, שאוטיסטים סובלים מחוסר באמפתיה.
להמשגה של "המוח האוטיסטי" כ"גברי בצורה קיצונית" היו השלכות מרחיקות לכת, לא טובות, על מחקר האוטיזם, טיפול באוטיסטים והדימוי של אוטיסטים בעיני עצמם וסביבתם. אני רוצה להתמקד בתופעה הכי קשה שלה, שהתבררה בחלוף השנים, וזוהי הלגיטימציה שהאמירה העניקה לאבחון יתר של סוציופתים כאוטיסטים – בטענה שיש "קבוצת חיתוך" בין אוטיזם לסוציופתיה על רקע חוסר אמפתיה לרגשות הזולת.
בעיניי, זה עוול גדול וצרה צרורה, כי כך "נצבעה" כל קבוצה בצבעיה של הקבוצה האחרת. לחילופין: כך גם "הולבן" אבחון עם קונוטציות שליליות לאבחון תמים יותר. במשך שנים נהנו סוציופתים מיחס רחום וחנון על רקע "האוטיזם" ש(אין) להם. זה התבטא במערכות שונות, מחינוך ועד משפט.
העוול שנעשה לאוטיסטים הוא עצום: סוציופתים, ללא כל ספק, לוקים בדלות רגש והיעדר כל אמפתיה לרגש של הזולת, אבל אוטיסטים הם לרוב אנשים רגישים מאוד, שמסתבכים בחיווטי המוח שלהם בדרך להבעת הרגש הזה כלפי חוץ. סוציופתים מבינים היטב את מעשיהם והשלכותיהם, והם מבצעים עבירות שלדעתם משרתות את מטרותיהם. אוטיסטים לעתים מבצעים עבירות ולא מבינים שאלו עבירות. שאלו מעשים לא חוקיים. זהו חוסר הבנה שגם מנוצל על ידי גורמים פליליים.
ברור שלאנשים מסוימים ישנם מאפיינים כאלה וכאלה, אבל לא במידה הרבה שהמאבחנים הרשו לעצמם לאבחן. כמו כן, גם לסוציופתים יש מוגבלות קשה, שלא תמיד הם מודעים לה. הם לא מסוגלים לחוש צער על קורבנותיהם. זה שיקול שצריך להתחשב בו. אף על פי כן, לצייד אותם בהגנה משפטית של אוטיסט תם לב זה מעשה שמתפרש כאילו אנחנו מכירים בכך שהזאב הוא כבשה.
השבוע, ב-5.7.2026, התראיין לעיתון ה"גרדיאן" הבריטי פרופסור בארון-כהן וביטא חרטה על ההמשגה של "המוח האוטיסטי" כ"גברי בצורה קיצונית" ועל האופן בו הובנה ההמשגה הזו – שאוטיסטים סובלים מחסר ביכולת לאמפתיה. מודה ועוזב ירוחם. מן הראוי שהנסיגה שלו מהקביעה שקבע תהדהד בעולם ומלואו ויבוטל הקשר שנוצר ממנה בין שתי קבוצות הרחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב.
