כשדלית זילברברג סיימה תואר ראשון במדעי ההתנהגות במכללת רופין, היא יצאה לחפש עבודה בתחום שלמדה. זילברברג, שמתמודדת עם שיתוק מוחין ונעזרת בכיסא גלגלים, גילתה מהר מאוד שהמעסיקים הפוטנציאליים ראו קודם כל את הכיסא.
"ראו את הכיסא. כמו שנכנסתי בדלת, ככה יצאתי ממנה", היא מספרת לשווים. "חלמתי על מיזם שיעשה את החיים של אנשים צעירים יותר עם מוגבלות קלים יותר באמצעות העלאת מודעות".
מהחוויה האישית הזו נולד "החוויה המתגלגלת", מיזם של עמותת בית הגלגלים שמבקש לאפשר לאנשים ללא מוגבלות להכיר מקרוב את ההתמודדויות היומיומיות של אנשים עם מוגבלות, כאשר מי שמעבירים את הסדנאות הם בעצמם אנשים עם מוגבלות.
"הסדנאות נועדו לכולם", מסבירה הדר אפלבוים־קלוש, מנהלת המיזמים התעסוקתיים בעמותת בית הגלגלים. "יש לנו סדנה מובנית, אבל לכל לקוח אנחנו מתאימים חליפה משלו".
הסדנה כוללת כמה תחנות, שכל אחת מהן מאפשרת למשתתפים להתנסות בהתמודדות אחרת. אחת מהן, למשל, עוסקת בתקשורת תומכת וחלופית (תת"ח). "אנחנו רואים כמה זמן לוקח לתקשר באמצעות המחשב וחושבים איך זה יכול להיות פחות מסובך", מספרת יעל יאנה פינגן, שמתמודדת עם שיתוק מוחין ומשמשת מנחה במיזם.
במהלך השנים המיזם התרחב. בשנת 2025 הוא החל לפעול גם בחברה הערבית, תחת השם "לתפוס את מקומי". כיום פועלים בו 18 מנחים מהחברה היהודית ו־11 מהחברה הערבית.
בין הגופים שכבר השתתפו בפעילויות המיזם נמצאים קבוצת הכדורגל של מכבי חיפה, מכינות קדם־צבאיות, בתי ספר, יחידות בצה"ל ודקטלון. את הסדנאות ניתן לקיים בבית הגלגלים בהרצליה או להזמין את צוות המיזם לארגונים ולמקומות עבודה. "כשמזמינים אותנו, אני נוסעת עם איש או אשת הקשר שלי לבדוק שהמקום נגיש", אומרת אפלבוים־קלוש.
אבל "החוויה המתגלגלת" אינה רק מיזם להעלאת מודעות. היא גם מקום עבודה לאנשים עם מוגבלות, שרבים מהם גדלו בעצמם בבית הגלגלים. זילברברג הייתה חניכה בעמותה בילדותה ובהמשך הדריכה קבוצת בוגרים. גם פינגן הייתה חניכה במשך שנים רבות. עבור שתיהן, העבודה כמנחות היא הרבה מעבר לעוד פעילות.
"כשבן אדם מרגיש שהוא מגשים את הייעוד שלו, זה משהו אחר", אומרת זילברברג. פינגן מספרת שגם העבודה עצמה דורשת ממנה להשתנות ולהתאים את ההרצאה לקהלים שונים. "כל פעם אני צריכה להתאים את עצמי. מה שאגיד בסדנה לילדים לא מתאים להגיד למבוגרים", היא אומרת. "אני מתאימה את עצמי, אבל אף אחד לא יבקש ממני לשנות את דעתי".
"אני לא רוצה להיות בינונית"
דווקא בנקודה הזו אפלבוים־קלוש מבקשת להדגיש עיקרון נוסף: העסקת אנשים עם מוגבלות, מבחינתה, אינה אומרת ויתור על דרישות מקצועיות. "אני אהיה הכי מכילה והכי רגישה, אבל אם אדם יאחר פעם שלישית לסדנה, אני כבר לא אהיה כזאת חמודה. הלקוחות לא יחכו לו", היא אומרת. "אם הוא יאחר כי הייתה שביתת רכבות ולא היה לו איך להגיע, זה משהו אחר".
לדבריה, אחרי שנים של עבודה בבית הגלגלים היא למדה "לא לראות רק את הכיסא" – גם כשמדובר בדרישות מהמנחים עצמם. "חלק מהאנשים לא רגילים לזה, כי מעולם לא דרשו מהם. אני דורשת. אני לא רוצה להיות בינונית", היא אומרת. "בסופו של דבר זה עסק. צריך להרוויח כסף. הלקוחות לא יגיעו או לא יחזרו אם נהיה בינוניים".
לכן גם לא כל אדם שמבקש להצטרף למיזם מתקבל. כל מנחה עובר ראיון והכשרה ויש מי שנושרים במהלך הדרך. "לא כל אחד יכול להיות מנחה בחוויה המתגלגלת", אומרת אפלבוים־קלוש, "צריך לדעת לדבר מול קהל".
לצד הדרישות המקצועיות, זילברברג מספרת על קשרים קרובים במיוחד שנוצרו בתוך הצוות. "רובנו גדלנו ביחד בבית הגלגלים. אנחנו חוגגים ביחד ימי הולדת לפעמים. אנחנו מכירים אחד את השני מעולה. בהרצאות אנחנו משלימים אחד את השני".
בסופו של דבר, המטרה מבחינת זילברברג ופינגן היא אותה מטרה שהובילה להקמת המיזם מלכתחילה: לגרום לאנשים להסתכל מעבר למוגבלות. "אני הרבה יותר מהמוגבלות שלי", אומרת פינגן.
בסוכות: "החוויה המתגלגלת" נפתחת לקהל הרחב
לקראת חג הסוכות יקיים בית הגלגלים אירוע של "החוויה המתגלגלת" הפתוח לקהל הרחב. במסגרת "הסוכה המתגלגלת" יוכלו המבקרים להתנסות בפעילויות המדמות וממחישות היבטים שונים בחייהם של אנשים עם מוגבלות.
בין הפעילויות: התנסות בניידות, "אתגר התפוח בדבש", פעילות אמנות, מפגש העוסק בחירשות ובשירה, אתגר חושים בחושך והתנסות בדרכי תקשורת שונות.
האירוע יתקיים ביום שני, 28 בספטמבר 2026, בין השעות 10:00 ל־15:00 בבית הגלגלים, רחוב דוד המלך 128, הרצליה.
