הורים, שימו לב! עד ל-19 ביולי תוכלו להגיש השגה בעניינו של ילדכם, אם נקבעה לו בוועדת זכאות ואפיון רמת תפקוד של 1 עד 3, או שהוא לא קיבל זכאות לשירותי חינוך מיוחדים, וזאת אם אתם סבורים שההחלטה התקבלה על סמך תוצאות שאלון הראמ"ה, שאינן תואמות את רמת התפקוד שלו. כך קבע היום בית המשפט הגבוה לצדק, במסגרת פסק דין בעתירה שהגישו מספר ארגונים נגד משרד החינוך, בגין אופן היישום של הרפורמה בחינוך המיוחד.
מצד שני, דחה בית המשפט את בקשת העותרים כי משרד החינוך יפנה לכלל ההורים ויציע לכל המעוניין בכך לחזור ולקיים דיון חוזר בעניין ילדו, או לחלופין להאריך את המועד להגשת השגה עד ל-10 באוגוסט. לדברי השופטים, "מדובר בסעדים בלתי ישימים בעליל, שעלולים להביא לשיתוק המערכת, בהינתן שמדובר ברבבות תלמידים".
בית המשפט מתייחס גם להשגות שיוגשו מהטעם שלא התאפשר להורים לעיין בשאלון הראמ"ה. לדבריו, משרד החינוך הנחה את ועדות ההשגה לדון בהשגות אלו בהתבסס על המסמכים והממצאים שהונחו בפני ועדת ההשגה, ומבלי להסתמך על תוצאת השאלון, וזאת עד אשר ניתן יהיה לעיין בו. "בכוונת גורמי משרד החינוך לפרסם הנחיה בעניין זה", מציין בית המשפט.
פסק הדין המהיר בעתירה התאפשר לאחר שמשרד החינוך קיבל על עצמו לבצע שינויים משמעותיים בהנחיות הרפורמה בעקבות העתירה לבג"ץ. במרכז העתירה ניצב שאלון הראמ"ה (רשות למדידה והערכה), שבו בחר משרד החינוך להיות הכלי המרכזי לקביעת רמת התפקוד של התלמיד עם הצרכים המיוחדים, ושממנה נגזר סל הסיוע שלו יהיה זכאי בשנת הלימודים הבאה. העותרים, שורת ארגונים חברתיים בראשות ארגון "בזכות", טענו שהשאלון מפקיע את סמכותה של ועדת הזכאות, שדנה ברמת התפקוד של התלמיד, לקבוע את רמת התפקוד בהתבסס על ציון השאלון ושורה של מסמכים ועדויות שמובאים בפניה.
"המדובר בשאלון ייעודי, שנועד להעריך את רמת התפקוד של התלמיד, ואשר תוצאותיו מהוות נדבך משמעותי בהחלטת הוועדה בדבר רמת התפקוד של התלמיד וקביעת היקף סל השירותים כנגזרת מכך", כותב בית המשפט בפסק הדין. "טענתם המרכזית של העותרים הייתה כי הוועדות נסמכות על השאלון מבלי להפעיל שיקול דעת עצמאי כנדרש בחוק".
כפועל יוצא מטענה זו, ממשיך בית המשפט, "נתבקשו בעתירה שורה של סעדים, שרובם ככולם התייתרו בעקבות פעולות שנעשו על ידי המשיבים (משרד החינוך), כמפורט בתגובה שהוגשה על ידם". בעקבות זאת החליט בית המשפט לתת להנחיות החדשות שהוצאו על ידי משרד החינוך תוקף של פסק דין.
"הגורמים המקצועיים במשרד החינוך יתקנו את האמור בחוברת ההנחיות לוועדות", כותב בית המשפט, "ובמסגרת ההנחיות החדשות יצוין כי תוצאת השאלון תהווה גורם מרכזי בהחלטה על רמת תפקוד של תלמיד. עם זאת, לצד האמור יובהר כי לוועדות נתונה הסמכות לקבוע רמת תפקוד שונה מזו שנקבעה במסגרת השאלון, ככל שיש בכך צורך, תוך השמטת ההגבלה הקודמת שהופיעה בהנחיות ולפיה הדבר ייעשה רק במקרים חריגים".
בית המשפט בוחר להסתפק בכך וקובע כי "אין מקום לטענת העותרים כי הגדרת השאלון ככלי מרכזי בהחלטה מגבילה או מאיינת את שיקול הדעת העצמאי של הוועדות, או כי היקף סל השירותים מתקבל באמצעות המחשב מבלי שנשקל כלל על ידי חברי הוועדה".
לפי בית המשפט, משרד החינוך שב והדגיש כי לוועדה שיקול דעת עצמאי, הן לעניין אפיון רמת התפקוד של התלמיד והן לעניין קביעת היקף סל השירותים שיינתן לו. "הנתונים בדבר השוואת תוצאות השאלון מול החלטות הוועדה מלמדים על אחוזי הסטייה מהשאלון לטובת התלמידים, ומוכיחים כי השאלון אינו כובל, ולא מתיימר לכבול, את שיקול הדעת העצמאי של הוועדות בבואן לאפיין את רמת התפקוד של התלמיד", קובע פסק הדין. "בדומה, על פי הנמסר לנו, הנתונים שבידי המשיבים מלמדים כי הוועדות מפעילות שיקול דעת אף לעניין קביעת היקף סל השירותים".
בית המשפט מציין כי הוא אינו סבור שהשאלון כשלעצמו, על אף מקומו המרכזי, מצמצם את שיקול הדעת של הוועדה או מסכל את הזכות הקבועה בחוק ל"שירותי חינוך מיוחדים". "לא למותר לציין כי לצד השאלון עומדים בפני הוועדה מסמכים נוספים, כמו מסמכים ממוסד החינוך שבו למד התלמיד לפני ההפניה לוועדה; מסמכים בנוגע לאבחון המוגבלות של התלמיד; שאלון שממלא צוות המוסד החינוכי ;שאלון להורים; שאלון לתלמיד; בדיקות שמיעה וראייה עדכניות; חוות דעת ומסמכים נוספים שההורים רשאים להמציא".
לגבי השאלון עצמו, מציין בית המשפט כי בתגובת משרד החינוך נמסר שבימים אלה בוחנים את השאלון ופועלים לקיצור אורכו ולעדכון אופן חישוב רמת התפקוד.
השופטים לא קיבלו את עמדת העותרים כי משרד החינוך פועל ממניעים תקציביים ובשיטה של מכסות. "מובהר כי רמת התפקוד של התלמידים נקבעת בהתאם לחוק, בהתבסס על שיקולים מקצועיים בלבד, ללא מגבלה של מכסות ועל פי העיקרון המנחה שלפיו כל תלמיד שנמצא זכאי לשירותי חינוך מיוחדים יקבל את המענה המתאים לו", כותב בית המשפט. "הוצהר כי לא ניתנה כל הנחיה להגביל את מספר התלמידים המופנים לוועדות, ואלו אינן פועלות על פי הכתבה חיצונית של מכסות כלשהן, אלא מתוך שיקול דעת עצמאי".
בהקשר זה מציין בית המשפט כי העותרים לא הניחו תשתית עובדתית לטענתם בדבר תמונה מדאיגה של צמצום היקף הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים. "דומה כי הנתונים שהוצגו על ידי המשיבים סותרים טענה זו, ולמצער, העותרים לא הראו כי האופן שבו הם ניתחו נתונים אלה אכן מצביעה על מגמה כזו", כותבים השופטים.
בהתייחס לכך ששאלון הראמ"ה לא הוצג עד היום בפני ההורים, כותבים השופטים כי "משרד החינוך מכיר בזכותם של הורי התלמיד לקבל את השאלון. עם זאת, עקב קושי טכני, לא ניתן להעביר את השאלון כפי שמולא, להורי התלמידים או לגורמי הוועדות, כך שנכון להיום מועברת לעיונם תוצאתו הסופית של השאלון בלבד. רשמנו בפנינו כי משרד החינוך מעריך שפתרון הקושי הטכנולוגי והליך פיתוח האפשרות לצפייה בשאלון והדפסתו צפויים להסתיים עד לתום חודש ספטמבר 2020 וטרם תחילת פעולתן של הוועדות בשנת הלימודים התשפ"א".
עוד כתבות בנושא:
הנתונים נחשפים: פער דרמטי בין ציוני הראמ"ה לציוני הוועדות
"אם לא ייפתר המחסור במטפלות וקלינאיות, נשקול להשבית את החינוך המיוחד"
