מאז 1950 בכל שנה, בעשירי לדצמבר, מצוין יום זכויות האדם ברחבי העולם.
זכויות האדם כוללות את: הזכות לחיים ולביטחון , הזכות לחירות, לשוויון ולכבוד, לרכוש, הזכות לבריאות (קבלת שירותי רפואה) ועוד, מלידה ועד המוות. בישראל, חלקן כלולות בחוק וחלקן עדיין לא עוגנו בחוק ספציפי, אף כי במגילת העצמאות של מדינת ישראל נכתב: “מדינת ישראל…תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין”, והמדינה אישרה ב-2018 את אמנת האו”ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות.
גם אנחנו, ב”שווים”, מרבים לעסוק בזכויות אדם, תוך התמקדות באנשים עם מוגבלויות. להלן רשימה חלקית של האירועים שסיקרנו בהרחבה:
1. קמפיין גיוס ההמונים של שירן אמסילי, גיבור הקרב בבינת ג’בל, שהגיע למצוקה כלכלית קשה – “כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו“, נכתב בסעיף הרביעי של חוק יסוד: כבוד אדם וחירותו. אדם שהגן על חיינו, ואף זכה מהמדינה (שהיא אנחנו) להכרה ולהוקרה, לעולם לא היה צריך להגיע למצב בו קיומו הפיזי וכבודו כאדם מאוימים.
2. איאד אל-חלאק, אוטיסט שנורה למוות במזרח ירושלים כי התנהגותו נתפסה כמעוררת חשד – ” אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם”,נכתב בסעיף השני של אותו חוק. אין ספק שהירי באיאד ז”ל הוא שיאו של משבר בין קהילתנו לבין המשטרה שהפעילה ומפעילה יד קשה להפליא על אנשים עם מוגבלות, בעיקר אוטיסטים.
3. יצירת רשימה מפלה כלפי אנשים עם מוגבלויות בתיעדוף לטיפול רפואי מציל חיים בעת קורונה – מבחינה חוקית ומוסרית, ישראל שייכת למדינות שמנסות לנהוג בצורה עבריינית, ולעבור על סעיף אחת עשרה באמנת האו”ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות: “בהתאם להתחייבויותיהן לפי המשפט הבינלאומי, לרבות המשפט ההומניטארי הבינלאומי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי, מדינות שהן צדדים תנקוטנה את כל האמצעים הדרושים כדי להבטיח את הגנתם וביטחונם של אנשים עם מוגבלויות במצבי סיכון, לרבות מצבים של סכסוך מזוין, מקרי חירום הומניטאריים ואסונות טבע”.
אנחנו התראנו על כך זמן רב לפני שישראל הקימה ועדה שקבעה, עקרונית ומעשית, שחיי אדם עם מוגבלות שווים פחות מחיי אדם, כל אדם. הידהדנו את הקולות של גורמים בממסד הרפואי והדתי, שהתריאו על פגיעה באתיקה הרפואית ובצווים המוסרים הדתיים. אנחנו מסקרים את מאמצי הנציבות לשוויון זכויות של אנשים עם מוגבלות לשכנע את ועדת האתיקה לבטל את ההחלטות האלה.
4. מאבק תושבים נגד בניית בית ספר לחינוך מיוחד בשכונת הדר יוסף בתל אביב –בירכנו על ההחלטה להקים את בית הספר בשכונה זמן רב לפני שתביעת השכנים הסתיימה באקורד חזק של השופטת: זכות התלמידים לחינוך גוברת על אי נוחות אפשרית בתחבורה שתיגרם לתושבי הרחוב בו נבנה בית הספר.
5. מאבק הורים נגד הסגר המוחלט שהוטל על ילדיהם בהוסטלים בתואנת קורונה – “אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר”, נקבע בסעיף החמישי של חוק היסוד: כבוד אדם וחירותו. מהי מניעה מוחלטת של יציאות וביקורים אם לא מאסר לא מוצדק מאין כמוהו שהוטל על אנשים, רק משום שהם נמצאים במוסד של המדינה שהם אמורים לכנות “בית”? וזו אפליה איומה לעומת אנשים במצבם שנמצאים מחוץ לכותלי מוסד. זה לא החוזה שחתמו הוריהם עם המוסד. גם בית המשפט קבע כך.
