לי נווה גיא-רון
ילידת 1994. רווקה. מתגוררת בתל אביב. מוגדרת מינקות כאוטיסטית NOS. לא מדברת. כותבת בתמיכה. סטודנטית באוניברסיטת תל אביב לתואר בספרות ובמדעי הרוח. כותבת על הגישה שלה לחיים וכדי לגשר בין עולמם של האנשים עם הצרכים המיוחדים לעולם "הרגיל".
כדי להתגבר על העצב, נסו לחלום על היום שאחרי
אנחנו עוד מנסים לעכל את האירועים של ה-7 באוקטובר. אני רוצה להמליץ לכם לעשות את מה שעוזר לי להתגבר על האפלה – לדמיין עתיד טוב יותר
נקודת המבט שלי: איך זה להיות אוטיסטית במלחמה?
בשבועות האחרונים איבדנו אנשים יקרים, ואנחנו מותקפים ללא סוף באזעקות ורקטות. הנה כמה דברים שעוזרים לי לשמור על סדר היום שלי גם בזמנים של חוסר ודאות
היה הייתה נמלה קטנה בכלוב שקוף
היא לא הצליחה להתקרב לחברותיה, והן לא הבינו למה. ככל שניסתה, התעצמו הכאב והייאוש. הטור של לי נווה גיא-רון
גם אנחנו, בדיור החוץ ביתי, רוצים חיים עצמאיים
מסגרות הדיור מספקות את הצרכים הבסיסיים, אבל לא יודעות להעניק כלים למי שמבקש לחיות חיים של עצמאות מרבית ולממש את עצמו. הטור של לי נווה גיא-רון
הגיע הזמן למצעד גאווה – גם לאוטיסטים
להיות שונה במרחב הציבורי זה לא פשוט. הגיע הזמן שגם אנחנו, אנשים על הרצף, נישא עצמנו בגאון ברחובות – ונגיד "לא" לדיכוי והפחדה
כך אני לומדת לדבר – גם בלי קול
שיטת הכתיבה התומכת עוזרת לי לבסס, יחד עם המשלבת שלי, את הקול הייחודי שלי. זה תהליך ארוך ומאתגר, אבל זו הדרך בה אני יכולה לבטא את מה שעובר עליי
תודה, מאיר שלו, שלא נתת לי להרגיש שונה
הריאיון שערכתי איתו בשנת 2019 הבהיר לי כמה מזל היה לי לפגוש אותו פנים אל פנים. טור מיוחד לזכרו של הסופר עטור השבחים שהלך לעולמו השבוע
