על רקע אירועי האלימות הגוברים כלפי אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, הגיע לידי “שווים” מכתב שנכתב על ידי בכיר בלשכת השר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, שבו מכונים אנשים עם מוגבלות שוב ושוב “פגועי נפש ושכל”.
מדובר במכתב תשובה ששלח הבכיר לקבוצה של פעילים אוטיסטים, שביקשו להציע לשר אוחנה דרכים לשיפור הממשק בין כוחות הביטחון לאוכלוסיות המיוחדות. זאת, במטרה לשמור על ביטחונם של אנשים עם מוגבלות ולמנוע טרגדיות דוגמת ההרג של הצעיר האוטיסט ממזרח ירושלים איאד אל-חלאק לאחרונה בידי שוטרי מג”ב.
בין השאר הציעו הפעילים לרענן את נהלי המשטרה בקשר לאנשים עם אוטיזם, לחדד את הסממנים ההתנהגותיים שמצביעים על כך שאדם הוא אוטיסט, להמליץ על התקרבות זהירה לאדם ולחפש אחר מלווה סמוך. הצעה נוספת היא לאפשר לשוטרים להכיר אוטיסטים באופן בלתי אמצעי. למשל, דרך אימוץ של הוסטלים בידי תחנות משטרה הנמצאות בסביבתם, או הדרכה על ידי שוטרים שיש להם בן משפחה קרוב על הרצף.
בתגובה להצעותיהם כתב הבכיר בלשכת השר כך:
“בעקבות האירוע בו נפטר יהודה ביאדגה ז”ל, פנו ארגונים שונים במשותף לשרי ביטחון הפנים והבריאות, ובהמשך לכך החלה עבודת מטה בהובלת משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים.
“במסגרת זו קוימו דיונים במשטרה ובמשרד לביטחון פנים ונידונה אפשרות הקמת צוותי משבר לטיפול נפשי, שיוכלו לתת טיפול מונע לפגועי נפש ושכל שחלה הידרדרות במצבם כדי למנוע אסקלציה לאירועים משטרתיים.
“עוד עלה הצורך במתן כלים לשוטרים להתמודדות עם אירועים שבמרכזם פגוע נפש או שכל.
“במסגרת הדיונים הוצגו הצרכים הארגוניים השונים ובהם: קידום הנוהל לשיתוף פעולה בין גורמי הטיפול השונים ובין משטרת ישראל, בכל הנוגע לדרכי הטיפול להתמודדות עם אירועים בהם מעורבים שוטרים ושבמרכזם פגוע נפש ושכל”.
מכתב התשובה התקבל אצל השולחים בתדהמה. “אף אחד לא התייחס לגוף ההצעות שלנו”, אמר אחד הפעילים. “גם לא כל כך הבנו למה נזכרו במשרד לביטחון פנים בסיפור יהודה ביאדגה ז”ל. אנחנו במכתב דיברנו בכלל על המקרה של איאד אל-חלאק. יש הרגשה שמישהו לקח את המקרה הקשה של יהודה ועשה קופי פייסט על המקרה של איאד, בלי להסתכל בכלל על מה שכתוב”.
יותר מכל, פגע בהם הביטוי שחוזר שלוש פעמים בתשובת הבכיר בלשכת השר, “פגועי שכל”. “אלה ביטויים שעבר זמנם, ששייכים לתקופות שבהן התייחסו לאנשים עם מוגבלות כמו למצורעים”, אמר הפעיל. “ממש חשכו עינינו, כאילו חזרנו עשרים שנה לאחור”.
לדבריו, הוא לא חושב שהבכיר התכוון לפגוע בחברי הקהילה, אבל השפה שבה בחר מעידה לדעתו על הלך הרוח במשרד לביטחון פנים ביחס לאנשים עם מוגבלות, “וזה מה שמדאיג אותי”.
מטעמו של השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה נמסר בתגובה: “השר אוחנה רואה חשיבות רבה בנושא התמודדות המשטרה עם אנשים בעלי מוגבלויות, וכבר בחודש הראשון לכהונתו קיים דיון בנושא זה בראשותו ובהשתתפות מ״מ המפכ״ל, בכירי המשטרה ונציגי המשרדים הרלוונטיים, בו נתקבלו החלטות חשובות בתחום. כבר בדיון עלתה שאלת המונח הראוי, בשל התבטאויות לא אחידות של משתתפי הדיון, והוחלט על השימוש במונח ‘אנשים בעלי מוגבלויות’. בטוחני כי לאיש מאנשי משרד הבט”פ והמשטרה לא הייתה כל כוונה לפגוע באף אדם, וכי מעשיהם לקידום ושיפור המענה המשטרתי לאנשים בעלי מוגבלויות מעידים על כך כאלף עדים”.
בקרב קהילת האנשים עם מוגבלות שורר היום מתח ופחד ממשי ממגע אפשרי עם אנשי אכיפת החוק. לפני חודש, איאד אל-חלאק, צעיר אוטיסט ממזרח ירושלים, נורה למוות על ידי שוטרים שחשדו כי הוא מחבל. הוא בכלל היה בדרכו למרכז התעסוקה הסמוך שאליו הגיע מדי יום. בני משפחתו סיפרו כי הוא פחד מאוד משוטרים, ולכן ככל הנראה נמלט כאשר ביקשו לעצור אותו. האירוע נמצא תחת חקירת מח”ש.
בעקבות המקרה הטראגי נשיא המדינה ראובן ריבלין נתן חסות להקמת ועדה בינמשרדית, שאמורה לשפר את היחס והטיפול של כוחות הביטחון באנשים עם מוגבלות. הוועדה כוללת נציגים ממשרדי הממשלה השונים, ובהם כמובן המשרד לביטחון פנים והמשטרה. אלא שאתמול חשף הכתב אור קשתי מעיתון “הארץ” כי בשבוע שעבר התקיים דיון ראשון של הוועדה, ומשום מה נעדרו ממנו דווקא נציגי המשטרה והמשרד לביטחון פנים.
השר אמיר אוחנה טען בתגובה כי ”הנשיא החליט להקים ועדה לטיפול בנושא, שנמצא תחת אחריות המשרד לביטחון הפנים, מבלי לעדכן או להזמין את השר או את נציגי המשרד, מטעמים השמורים עימו”. מנגד, טענו בבית הנשיא כי “נשלחה בקשה רשמית ללשכת מנכ”ל המשרד לביטחון הפנים למינוי נציגים מטעמם לוועדה מקרב גורמי האכיפה, בדגש על משטרת ישראל. לצערנו, בקשה זו לא נענתה עד היום”.
רק אתמול חשף העיתונאי תמיר סטיינמן בחדשות 12 כי צעיר על הרצף האוטיסטי נעצר באלימות על ידי שוטרים בדימונה, מכיוון שלא חבש מסיכה. בתגובה טענו במשטרה כי הצעיר סירב להזדהות, ולכן נעצר. לאחר שהמקרה פורסם ועורר הד נרחב, המשטרה הודיעה כי מפקד מחוז דרום פתח בחקירה ובדיקה של המקרה.
