fbpx

"השילוב בין הגוף שלי לאמנות שלי עיצב את מי שאני היום"

מדי שבועיים אנחנו עושים לכם היכרות עם אמן אחר עם מוגבלות. והיום: מיכל גיל, רקדנית וכוריאוגרפית נמוכת קומה

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
מיכל גיל בחזרות על הבמה. צילום מסך

מיכל גיל לקחה את נמיכות קומתה והפכה אותה ליצירה מפעימה של ריקוד עם החסר, מדידת הלו היה, ומה יש כרגע שאיתו אפשר לנצל את הפוטנציאל. גיל היא אמנית הפיכת הלימון ללימונדה קרה קרה ביום שרב.

היא ילידת חיפה, בת 37, בוגרת בית ספר לאמנויות "רעות", בוגרת הסדנה להכשרת רקדנים בעיר ובוגרת הסדנה של להקת ורטיגו בירושלים. היא עבדה כרקדנית ופרפורמרית עם כוריאוגרפים, קבוצות תיאטרון ויוצרים, איתם הופיעה בפסטיבלים ואירועים בארץ ובעולם. בין השאר יצרה עבודות המשלבות מחול, פרפורמנס ועבודה עם חפצים וחומרים שונים.

בנוסף, שימשה גיל כמודל ציור/צילום/פיסול בבתי ספר, אקדמיות ומגזיני אופנה בארץ ובעולם. עבודותיה עוסקות בגוף הקווירי, בנראות שלו וביחס בינו לבין העולם החיצוני לו.

מה המוגבלות שלך, במה היא מתבטאת ואיך היא משפיעה על התפקוד שלך?

"הגובה שלי הוא 1.43 סנטימטר, ואני תמיד בהתלבטות אם לקרוא לזה מוגבלות או לא, כי מבחינת תפקוד אין לי שום מגבלה. הגוף שלי במצב מצוין, אין לי מחלות או שום דבר שיכול לפגוע בתפקוד היומיומי, אך הגובה שלי הוא כן דבר חריג, אפילו חריג מאוד. המראה הכללי שלי הוא לא קונבנציונלי, לפעמים בצורה קיצונית. אני בגובה של ילדה, עם מראה של ילדה וקול גבוה, ואנשים תמיד מתבלבלים, גם אם זה בשיחת טלפון, שבה אחת התגובות הנפוצות היא 'את נשמעת ממש צעירה, את בטוחה שאת אישה?' או במפגש פנים אל פנים שבו התגובות יכולות לנוע בין פחד מהדבר הלא ברור להפתעה מהמראה הכללי. הרבה פעמים אנשים פונים אליי כמו לילדה. לקח לי זמן להבין את זה, ועכשיו אני מיד מתקנת. פעם הייתי מתעצבנת ממש מזה".

איך הגעת לריקוד?

"תמיד אהבתי לרקוד ולזוז, אבל כשהייתי קטנה זה היה העיסוק המשני. ניגנתי בפסנתר בצורה מקצועית, הייתי במגמת מוזיקה וחשבתי שלא אוכל לשלב בין שני הדברים. אז רקדתי אחר הצהרים אצל מורה מקצועית לבלט, אבל שם זה נגמר. אחותי הגדולה הייתה רקדנית מקצועית בעברה, וגם היא ממש לא דחפה אותי להיכנס לתחום. בגיל 16 הגוף התחיל לצעוק שהוא רוצה לזוז יותר, והבנתי שאין לי שום ברירה אלא לבחור, אבל לא במוזיקה כי אם במחול. עזבתי את הפסנתר והלכתי על הריקוד, ומאז לא הפסקתי".

איזה דו שיח מתקיים בין מוגבלותך לאמנותך?

"אני נחשבת לרקדנית מאוד חריגה בנוף של עולם המחול, וזה בא לידי ביטוי בתפקידים המיוחדים שאני מקבלת ביצירות של כוריאוגרפים. כפרפורמרית החריגות יכולה לקבל ביטוי באפיקים נוספים כמו באופנה או דראג. אני תמיד בדו שיח אם החריגות שלי, מכיוון שהיא תמיד שם, באה לידי ביטוי בכל אפיק אמנותי איתו אבחר להיות בדיאלוג, ואם החריגות האמנותית תמיד תהיה שם, כי כך כנראה אני עובדת".

מיכל גיל. צילום: עמית אחד

אז אפשר לומר שמוגבלותך עיצבה את עשייתך?

 "בפירוש כן. בזכות המראה שלי קיבלתי תפקידים מסוימים ובגללו לא קיבלתי תפקידים אחרים, והשיח בין הגוף שלי והאמנות שלי עיצב את מי שאני והביא אותי לאיפה שאני היום. האם אני חושבת שכל יוצר הוא קצת מוגבל? התשובה היא כן. אנחנו לא מושלמים, אצל כל אחד זה בא לידי ביטוי באופן שונה, ואין אחד שאיננו מוגבל באיזשהו אופן".

באילו יצירות את גאה ובאילו פחות?

"אני גאה כמעט בכל היצירות שבהן השתתפתי או שאותן יצרתי, גם אם הן נחשבו גרועות בזמן שבו יצאו. יצירה שאני אוהבת במיוחד היא 'אישה שנמצאת בתנועה', פרויקט שחקר את הקשר בין תנועה וחוסר תנועה אותו יצרתי בחלקים בין 2017-2020. יצא שנסעתי הרבה בעולם במסגרת הפרויקט, עבדתי עם אמנות פלסטית, שזה דבר שאהוב עליי במיוחד, ויצרתי שפה תנועתית מעניינת ומאתגרת. ישנה רק יצירה אחת שבה השתתפתי שאותה אני לא אוהבת, כי הרגשתי שהיוצר לא היה מודע לקשיים והמורכבויות של החומרים אותם דרש, ושלא הייתי במקום בטוח לחשיפה רגשית".

*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

האם אפשר להתפרנס מאמנות?

"עד 2020 התשובה הייתה כן. אמנם קשה, אך אפשרי. הצלחתי ליצור לעצמי קריירה עשירה בפרויקטים, הופעות והוראה. מ-2020 המצב הרבה יותר קשה. כרגע עולם התרבות מושבת כבר כמעט שנה, ואני, כמו רבים ורבות, מחכה שיפתחו את האולמות כדי שאוכל לשוב ולעשות את מה שאני אוהבת וטובה בו".

מה משרה עלייך מוזה?

"בעיקר שירים שאני אוהבת. אני מאוד אוהבת מוזיקה, ושיר אהוב יכול להיות השראה לחודש שלם. אני גם מאוד אוהבת אמנות פלסטית ויוצרת בתחום זה בעצמי. ההשראה העיקרית שלי משם כרגע היא האמנית מריה לסינג. השראה נוספת מגיעה מעולם הדראג. אני מאוד אוהבת את מלכת הדראג קטיה, אותה גם ראיתי בהופעה חיה בלונדון, ואת מלכת הדראג קיי לונג, שני מטר ועשרים, איתה אני גם עובדת".

לאיזה יוצרת נכה אחרת היית ממליצה להיחשף?

 "לרונה סופר, במאית ותסריטאית, שהיא יוצרת מדהימה, אמיצה, חשופה ומרגשת".

במדורים הקודמים:

"דרך הכתיבה ניסיתי להראות שאני טוב וחזק יותר מאשר השומעים"

לאיזה אמן אין מוגבלות? מדור חדש

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

Avatar

רותי זוארץ

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״