אין יוצר שהוא לא קצת אדם עם מוגבלות – כך לפחות אני מרגישה. מעצם היות היוצרים שבירים ופגיעים ונושאים צלקת, פתח צר שבו נכנסת הרוח, המוזה. רבים מאיתנו, אנשים עם מוגבלויות, כולל אני עצמי, שולחים את ידנו ליצירה, יהא הז'אנר אשר יהא.
על כן, החלטנו לייסד באתר "שווים" מדור דו שבועי המיועד לתת במה ליוצרים עם מוגבלות. כאן הם יוכלו לספר בקצרה את סיפורם, ואת סיפור יצירתם. האורח הראשון והמכובד שלנו הוא הסופר יורם עשת, נכה ממלחמת יום הכיפורים.
תעודת זהות
"אני בן 70, נשוי + 2 בנים ושני נכדים. בן קיבוץ אורים. מתגורר בירושלים מזה 47 שנים".
במה עוסק לפרנסתך?
"מזה 17 שנה אני משמש פרופסור מן המניין במחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה. מסלול לימודי: B.A. בארכיאולוגיה, תואר שני בגיאולוגיה ודוקטורט בגיאולוגיה (אוניברסיטת ניו יורק). תעסוקה: 15 שנה חוקר במכון הגיאולוגי ומדען בחברת מחשבים. בין לבין הייתי מדריך בחברה להגנת הטבע ומורה בבית ספר".
האם אפשר לחיות מכתיבה?
"אני מתפרנס מהוראה באוניברסיטה, ביצוע מחקרים וכתיבת מאמרים וספרים מדעיים. כתיבת הפרוזה היא אצלי ענף צדדי, שהתחלתי בו רק בעשור האחרון, ואיני חושב שניתן להתפרנס ממנו".
ספר על הנכות שלך וכיצד היא באה לידי ביטוי ביצירתך
"במלחמת יום הכיפורים הייתי מדריך בבית ספר שדה חצבה וצנחן במילואים. במהלך צליחת תעלת סואץ, ליד איסמעיליה, נפצעתי במוח פציעה מאוד קשה, ששיתקה ועיוורה אותי למחצה ונטלה ממני את היכולת לקרוא ולכתוב. ספר הפרוזה הראשון שלי ('אדם הולך הביתה', הוצאת כתר, 2010) עוסק בהתמודדות עם טראומת המלחמה והשיקום מהפציעה. הספר היה לרב מכר, זכה לשבחי הביקורת ובפרס יצחק שדה. היה גם מועמד לפרס ספיר. הספר השני שלי ('ציר תמר', הוצאת כתר, 2019) הוא רומן העוסק באבלן של אמהות שכולות על ילדיהן המתים".
מה מאפיין את ספריך?
"ייחודם של ספריי הוא בהתבוננות האנושית והחומלת במאבקם של בני אדם לשמור על אנושיותם, למרות שעולמם נחרב עליהם (שכול, מלחמה ונכות). בכתיבתי אני מביע קול אותנטי של אדם שחָווה ועדיין חוֹוה על בשרו את האסונות ואת ההתמודדות עמם".
האם הנכות עוזרת או מכשילה את הקול הקורא הרוצה לפרוץ החוצה?
"מבחינתי, הנכות מהווה מנוף להתפתחות אישית ופריצה קדימה. טראומת המלחמה והנכות זימנו לי הזדמנויות יוצאות דופן ללמידה על עצמי ועל בני האדם, ואני משוכנע שכיום אני אדם טוב יותר משהייתי לפני שנפצעתי והפכתי נכה".
מי מהווה לך מוזה? יוצר אחר או איש קרוב?
"ההשראה עבורי הם בני אדם שעברו טראומות והצליחו לשמר את צלמם, למרות הזוועות. למשל, הסופרים פרימו לוי ורומאן גארי".
*****************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
איזו יצירה שלך הכי קרובה לליבך ואיזו פחות ומדוע?
"שני ספריי קרובים ללבי, כל אחד באופן המיוחד לו: ב'אדם הולך הביתה' הצלחתי לראשונה לבטא את הזוועות שעברתי ולהגיע עימן ועם משפחתי לסוג של הבנה ופיוס. ב'ציר תמר' נטשתי את העיסוק בכאב הפרטי שלי והתמקדתי באסונם וכאבם של בני אדם אחרים (הורים שכולים), המצליחים לשרוד את זוועת מות ילדיהם".
לקריאת הפרק הראשון בספר "ציר תמר" >>> https://bit.ly/2WmB49t
שיחה על הספר בתוכנית "ספרים רבותיי ספרים" >>> https://bit.ly/3aiiZl7
