לקראת הבחירות לכנסת ה-24, נראה שראשי המפלגות מתחילים להפנים שקהילת הנכים והאנשים עם מוגבלות בישראל היא כוח אלקטורלי משמעותי. חלק מהמפלגות אפילו הקימו מטות מיוחדים שנועדו לשכנע מצביעים עם מוגבלות לתמוך בהן. אז למי מהרשימות אפשר להאמין, ומי סתם מנסה לקושש קולות תוך מתן הבטחות סרק?
בניסיון לתת לכך תשובה, יצאנו באתר “שווים” לבדוק כיצד הצביעו ראשי הרשימות בכל ההצבעות בכנסת הנוגעות לאנשים עם מוגבלות במהלך עשר השנים האחרונות. אחרי גדעון סער ויאיר לפיד, היום תורו של נפתלי בנט, יו”ר סיעת ימינה והמועמד מטעמה לכהן כראש הממשלה.
לימינה יש תוכנית סדורה לגבי קהילת האנשים עם מוגבלויות, ולא פחות חשוב, יש לה מועמדת עם מוגבלות במקום ריאלי ברשימה (תשיעי). המועמדת, שירלי פינטו, היא חירשת, בת להורים חירשים ואמא לילד חירש, ובראיון כאן ב”שווים” היא הבטיחה לפעול בכל הכוח למען אנשים עם מוגבלויות.
אבל מעבר להצבתה של פינטו במקום ריאלי, האם בנט עצמו פעל למען אנשים עם מוגבלויות לאורך שנותיו בפוליטיקה? האם הצביע למענם בהצבעות החשובות בכנסת? לפניכם העובדות.
על מה הוא הצביע נגד
12.12.2018: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – נכה שהגיע לגיל פרישה), התשע”ה – 2015. הצעת החוק ביקשה לבטל את מגבלת הגיל הקיימת על זכאות לקבלת קצבת נכות. בשל מגבלת הגיל קצבת הנכות מופסקת להשתלם דווקא בגיל זקנה, שבו הנכים זקוקים לה יותר מתמיד. נפתלי בנט הצביע נגד יחד עם חבריו לבית היהודי (הגלגול הקודם של בנט) ולקואליציה, הצעת החוק נפלה על חודם של קולות בודדים.
7.12.16: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר מינימום). הצעת החוק ביקשה להשוות את גובה הקצבה שעל בסיסה מחושבת קצבת הנכות לשכר המינימום, כדי לאפשר לנכים מחיה בכבוד. נפתלי בנט הצביע נגד יחד עם חבריו לבית היהודי ולקואליציה, הצעת החוק נפלה.
18.12.13: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת נכות לעקרת בית). הצעת החוק ביקשה להשוות בין הזכויות של נשים לגברים. נכון להיום אישה נכה מקבלת מעמד של עקרת בית בלי בדיקת יכולת השתכרותה, ומה שקובע הוא רק יכולתה לתפקד במשק הבית. הצעת החוק מציעה לבטל את ההבחנה הקיימת בין אישה וגבר לעניין זה, ולקבוע שהקריטריון לקבלת קצבה ייקבע לגבר ולאישה על פי כושר ההשתכרות בלבד. נפתלי בנט הצביע נגד יחד עם חבריו לבית היהודי ולקואליציה, הצעת החוק נפלה.
11.12.13: הצעת חוק עידוד העסקת אנשים עם מוגבלות, התשע”ג – 2013. הצעת החוק נועדה לעודד מעסיקים להעסיק אנשים עם מוגבלות על ידי תמריצים פיננסיים, ולהגביר את המודעות האזרחית לחשיבות של שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה, וזאת על ידי סימון המוצרים של מוצרי חברות שבהן מועסקים אנשים עם מוגבלות. נפתלי בנט הצביע נגד יחד עם חבריו לבית היהודי ולקואליציה, הצעת החוק נפלה.
על מה הוא הצביע בעד
10.7.18: אישור החוק – חוק חינוך מיוחד (תיקון מס` 11), התשע”ח – 2018. הצעת החוק ביקשה ליישם רפורמה כללית בחינוך המיוחד. הרפורמה כללה מעבר לוועדות זכאות ואפיון, שיקבעו את זכאותם של תלמידים לשירותי חינוך מיוחדים, וכן את סל השירותים שלו הם זכאים, והחלטה עקרונית כי הורי התלמיד הם שיבחרו, למעט במקרים מסוימים, את סוג המסגרת החינוכית שבה ילמד. נפתלי בנט כשר חינוך הצביע בעד יחד עם חבריו לבית היהודי ולקואליציה, הצעת החוק אושרה על חודם של שלושה קולות.
2.3.15: הצעת חוק שיקום, קידום ושילוב אנשים עם אוטיזם בקהילה, התשע”ה – 2015. הצעת החוק ביקשה לקדם ולשלב אנשים עם אוטיזם בחברה, כדי לאפשר להם דרגה עצמאית תפקודית עם איכות חיים, תוך כדי שמירה על כבוד האדם וחירותו. נפתלי בנט הצביע בעד יחד עם חבריו לבית היהודי ולקואליציה והאופוזיציה, הצעת החוק אושרה.
5.6.13: הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – זקיפת ימי מחלה להורה של אדם עם מוגבלות). הצעת החוק ביקשה לשנות את חישוב ימי המחלה, כך שיאפשר להורים לילדים עם צרכים מיוחדים ליהנות מחופשת דמי המחלה המגיעה להם. נפתלי בנט הצביע בעד יחד עם חבריו לבית היהודי ולקואליציה והאופוזיציה, הצעת החוק אושרה.
לסיכום
בנט הקפיד לאורך השנים על משמעת קואליציונית יותר מאשר על קידום רווחת הנכים. הוא לא התייצב לצד הקשישים הנכים, גם לא עקרות הבית הנכות, וסירב למתן תמריצים כלכליים לעסקים שיעסיקו עובדים עם מוגבלות. גם בנושא הבוער ביותר על סדר היום של הנכים – השוואת קצבאות הנכות לשכר מינימום – הרים את ידו נגד. מצד שני, כשר חינוך קידם בכל הכוח את הרפורמה בחינוך המיוחד, אם כי צריך לומר שיש לגביה חילוקי דעות קשים, הצביע בעד שיקום ושילוב של אנשים עם אוטיזם בקהילה, וגם בעד התחשבות בהורה לילד עם מוגבלות במתן ימי חופשה.
עכשיו, לקראת בחירות 2021, מבקש בנט למשוך קולות מקהילת האנשים עם מוגבלויות באמצעות שירלי פינטו, פעילה חברתית חירשת. בחודש האחרון הקימה פינטו את המטה לאנשים עם מוגבלות בימינה, וביום שני הקרוב תקיים את ועידת המפלגה בנושא. פינטו גם מובילה את תוכנית הפריפריה האנושית של ימינה, ומבטיחה לפעול למען “קידום חברה הוגנת, נגישה ומכילה – בחינוך, בתחבורה, בתעסוקה, בדיור, בבריאות, בפנאי ובכל מקום”.
כמו גדעון סער, ובשונה מיאיר לפיד, התוכנית של ימינה לא כוללת השוואת קצבאות הנכים לשכר מינימום, אך היא כן מציינת שמערכת הקצבאות בישראל מיושנת וחייבת לעבור דיון מחודש. פינטו מבטיחה לפעול לשינוי מהשורש של מערכת הקצבאות, למען עידוד תעסוקה ושילוב מיטבי של כל האוכלוסייה.
עוד מבטיחים בימינה לקדם הנגשת מקומות עבודה, כמו גם הנגשת כלל מוסדות החינוך ומערכת הבריאות; הפיכת הקנאביס לתרופת מרשם פשוטה, שכל רופא משפחה יוכל לנפק; עידוד ומתן תמריצים להעסקת עובדים עם מוגבלות (כזכור, בנט הצביע נגד החוק בנושא); הסדרת נושא בועת תרגום לשפת הסימנים והכתוביות בטלוויזיה; החמרת ענישה כלפי מוסדות שתחת חסותם מתעללים באנשים עם מוגבלות; הנגשת כלל אמצעי התחבורה בישראל יחד עם פיקוח וסנקציות; טיפול ב”עושק המוניות הנגישות”; והכנסת שפת הסימנים ללימודים בבתי הספר והכרה בה כשפה רשמית בישראל.
אז ברור שלפינטו יש כוונות טובות בכל הנוגע לקידום נכים ואנשים עם מוגבלויות. מצד שני, ניסיון העבר מראה שמבחינת הבוס שלה הנושא לא ניצב בראש סדר העדיפויות. האם ימינה תהווה בשורה לנכים בכנסת הבאה? ימים יגידו. מה שבטוח, יהיה מרגש לראות את פינטו מושבעת לחברת כנסת בשפת הסימנים.
הכתבות הקודמות:
