fbpx

"הייתי ילדת גן פגועה": זה מה שכתבה הגננת שתקפה פעוטות עם מוגבלות

בטורים שפירסמה באתר חרדי גם השוויצה יהודית בלוי בשיטת הטיפול שלה והשוותה את עצמה לאנשי מקצוע שלמדו שנים, למרות שאין לה שום הכשרה

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

הגננת יהודית בלוי (47) מעמנואל, שנשלחה היום ל-15 חודשי מאסר לאחר שהורשעה בהתעללות בחמישה פעוטות עם צרכים מיוחדים, היא שם ידוע בקהילה הטיפולית החרדית. ללא כל הכשרה מקצועית או רפואית, הצליחה בלוי לפתח שיטה משלה בשם "עיגולי תגליות", המיועדת לטיפול בילדים המתמודדים עם עיכוב התפתחותי, שיתוק מוחין ואוטיזם. בלא מעט פורומים חרדיים היא מוצגת כמי שיודעת לחולל פלאים בילדים עם מוגבלות, ובחלק מאתרי החדשות של המגזר מככבים מונולוגים שכתבה, בהם היא מספרת על השיטה שייסדה ועל ההצלחות הגדולות שהשיגה. מבלי לדעת אם מדובר בתוכן שיווקי או לא, מה שברור הוא שבלוי עשתה עבודה שיווקית מצוינת.

נגיע לזה בהמשך, אבל קודם להכרעה מהבוקר. השופט מנחם מזרחי, סגן נשיאת בית משפט השלום ברמלה, גזר את דינה של בלוי ל-15 חודשי מאסר, לאחר שבצעד די נדיר דחה את הסדר הטיעון אליו הגיעה עם הפרקליטות, שכלל עונש של תשעה חודשי עבודות שירות.

בהחלטתו כתב השופט מזרחי: "איני רואה עין בעין עם המאשימה (הפרקליטות – א.ח), גם לא את מתחם העונש שהוצע. הנאשמת ביצעה מעשים חמורים ביותר, מזעזעים, מעוררי חלחלה, כלפי חמישה קטינים מוגבלים חסרי ישע".

מכתב האישום שהוגש נגדה עולה כי בין השנים 2012-2020 ניהלה בלוי גן בביתה, בו למדו 12 ילדים בגילאי שנתיים עד ארבע, חלקם עם בעיות רפואיות. באישום הראשון היא הורשעה בריבוי עבירות של תקיפת קטין על ידי אחראי, לאחר שהכניסה ילד בן 4 שסבל מבעיה התפתחותית לאחד מחדרי הגן, הפשיטה אותו בפלג גופו התחתון, והחדירה את אצבעותיה לפי הטבעת שלו, בעוד הוא בוכה וצורח.

דפוס הפעולה חזר על עצמו גם בארבעת האישומים הנוספים, אלא שבמקרים אלה הילדים, כולם עם מוגבלות, לא למדו בגן, אלא הגיעו יחד עם הוריהם לטיפול בקליניקה שלה. על פי כתב האישום, בלוי ביצעה בארבעת הילדים עיסויים בעוד הם עירומים בפלג הגוף התחתון, ואז החדירה את אצבעה לפי הטבעת שלהם, תוך שהיא גורמת להם לכאב ולבכי. הקטן שביניהם היה בן שנתיים בלבד.

"העולם מגלה ילד". מאמר שפירסמה יהודית בלוי

המונולוגים של יהודית בלוי

אז איך בלוי הגיעה למעמד של מטפלת מוכרת ונחשבת בקהילה החרדית? חלק מזה ניתן אולי לייחס לשיווק העצמי ולנוכחות שלה באתרי החדשות החרדיים. כך למשל, באתר JDN, אתר חדשות חרדי-חסידי, הופיעו ארבעה מאמרים ארוכים שלה, בהם סיפרה על שיטת הטיפול "עיגולי תגליות" ועל ההצלחות שלה עם ילדים שהיו בטיפולה. בלוי לא חסכה מעצמה מחמאות, כפי שתראו תיכף, וגם לא היססה להשוות את עצמה לאנשי מקצוע שהשקיעו שנים רבות בלימודים ובפרקטיקה, לעתים אפילו להתנשא מעליהם.

"לפני כעשור פתחתי בבית שלי בעמנואל גנון פרטי", כתבה באתר JDN ב-2017. "זה דבר שעושות עשרות נשים חרדיות בכל שכונה חרדית. לא היו לי שום יומרות, לא ידעתי איזה כוחות מתחבאים בתוכי, לא דמיינתי לאיזה יעדים זה ייקח אותי… עם כל ילד שעבדתי יצאתי מנקודה של אמון חזק ביכולות שלו לגבור על הקשיים, ובידיעה שהקשיים הנוכחיים נובעים ממחסום כלשהו. זה לא המקום האמיתי של הילד. ברגע שנסיר את המחסומים, הוא יוכל לבטא את כוחותיו. אז גם החלו 'הרהורי הכפירה' הראשונים שלי בממסד הרפואי והשיקומי. לא יכולתי שלא להבחין באמת הפשוטה כי העבודה שעשיתי, אישה אחת עייפה עם מטפחת, בלי השכלה, בלי ציוד יקר, בלי צוות שיקומי נרחב, בלי הדרכה מקצועית, נשאה פרי יותר מעבודה של המחלקה השיקומית בתל השומר".

******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

דוגמה נוספת: "חזרנו לגן בצהריים, חלצתי לילד נעל, פשטתי לו את הגרביים ונגעתי בקרסוליים. הרגשתי זוג אבנים. לא הכרתי את המושג קישוי, טונוס גבוה. ספסטיות, ריכוך, מתיחות. שום כלום. אילו הייתי יודעת שמדובר בשיתוק מוחין לא הייתי חולמת לנסות לעזור לו. הייתי אומרת ששיתוק מוחין זה מצב פתולוגי. רק אנשי מקצוע מהקומה העליונה יכולים לטפל בילדים במצבים כאלה. גננת במעמדי יכולה רק ללטף אותו. אבל לא ידעתי שזה שיתוק מוחין, אז ניסיתי לעזור לילד שהאבנים יחושו יותר כמו בשר. באותם רגעים נולדה השיטה. זה פשוט עבד. מכיוון שלא היה שום ידע מוקדם, שום תבנית להיכנס אליה, עשיתי משהו לגמרי אינטואיטיבי, והילד התחיל לעוף. הוספתי לרכך עוד ועוד בדרך זו מדי יום, והוא פשוט צימצם חודשים של פער. אי אפשר היה להתבלבל".

"כמו קלינאית תקשורת, כמו מרפאה בעיסוק"

בהזדמנות אחרת כתבה: "גיליתי שאני עושה עבודה שמקדמת אותם כמו קלינאית תקשורת, כמו מרפאה בעיסוק. לאט לאט, משנה לשנה, חילחל לתודעה של ציבור האימהות בסביבה של עמנואל שילדים מתקשים כדאי לשלוח לגן של בלוי, כי היא מכילה אותם ועוזרת להם, וגם מצליחה לקדם אותם. כך התחילו להגיע אליי מקרים יותר ויותר מורכבים של קשיי התפתחות. הצלחתי לחצוב דרך לכל אחד. אפשר לומר שממש פיתחתי שיטה לכל ילד בנפרד".

על הנסיבות שהביאו אותה לעבוד עם ילדים כתבה בלוי כך: "אני הייתי ילדת גן שסבלה מחסר עמוק בתחושת שייכות. המקום הזה של ילדת גן פגועה שהערך העצמי שלה נפגע על בסיס יומיומי היה צרוב לי בלב. באותן שנים של יציאה לדרך כאישה חרדית טובה ונאיבית שמנסה למלא את התפקיד שלה על הצד הכי טוב, רציתי מאוד שלאף ילד שאני הגננת שלו לא יכאב כמו שכאב לי שלגננת שלי לא היה אכפת". עכשיו מקבלות המילים האלה משמעות אחרת.

חשוב לציין, וכך נכתב גם בכתב האישום, כי המעשים של בלוי נעשו על דעת ההורים. וכך מסרה הפרקליטות אחרי מתן גזר הדין: "מדובר בתיק חריג בנסיבותיו. הנאשמת, על פי גרסתה, שלא היה ניתן להפריכה, ביצעה את המעשים כחלק משיטת טיפול בילדים, בידיעה והסכמה מלאה של הוריהם, שהאמינו שהטיפול יכול לעזור להם. חלק מהמעשים אף נעשו בנוכחותם של ההורים. בתיק היו קשיים משפטיים וראייתיים להוכיח שהמעשים שבוצעו הם בעלי צביון מיני ולא טיפולי. הורי הילדים סירבו לשתף פעולה עם רשויות האכיפה, ולא ניתן היה לייחס לנאשמת עבירות מין. גם ייחוס עבירות התקיפה לנאשמת אינו מובהק וברור מאליו. מכלול שיקולים ראייתיים ומשפטיים אלה הביאו את התביעה להגיע להסדר טיעון באשר לנוסח כתב האישום ובאשר לעונש. נסיבותיו החריגות והמיוחדות של תיק זה מקימות קושי של ממש לקבוע את העונש בהתבסס על הענישה הנוהגת בעבירות אלימות. אנו נלמד את גזר הדין".

עוד בנושא:

הקשר בין אמונות טפלות לגננת שפגעה בפעוטות עם מוגבלות

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

אביחי חיים

אביחי חיים

בן 28, נשוי. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים", מגיש תכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט". נולד עם שיתוק מוחין קל.

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״