נושאים קשורים

לאהבה אין מגבלה: צפו בהצעת הנישואים המרגשת

במהלך ההכנות למירוץ "איתן", דור שירן, ספורטאי אוטיסט, הציע נישואים לבת זוגו טל הוף, גם היא עם מוגבלות. כמובן שהיא הסכימה: "אני מחכה כבר לחתונה"

“במלחמה לא לקחו בחשבון אנשים עם מוגבלויות”

כך הודה שר הרווחה, יעקב מרגי, בדיון מיוחד בכנסת וסיפר: "פינינו אנשים עצמאית לאזורים בטוחים". התחייב ללמוד ולהפיק לקחים: "באוצר קשובים אלינו"

דוח מטריד: שיעור מיטות האשפוז בישראל בירידה

על רקע המלחמה, מפרסם משרד הבריאות נתונים מדאיגים על הצפיפות במוסדות הבריאות השונים. המצב הקשה ביותר – באשפוז הפסיכיאטרי. בוסו: "נקדם את השינויים הנדרשים"

“בונוסים לבכירים יותנו בקליטת עובדים עם מוגבלות”

כך אמרה רשות החברות הממשלתיות במהלך דיון בוועדת הרווחה בהצעת החוק לשילוב עובדים עם מוגבלות בחברות אלה. ההצעה אושרה לקריאה שנייה ושלישית
הסתדרות 480-100

הכירו: כמה מותגים בינ”ל מהם תוכלו לרכוש בגדים נגישים

בכל שנה מפסידות יצרניות הביגוד כ-3 טריליון דולר בגלל אי הכללת אנשים עם מוגבלויות כקהל יעד. ריכזנו עבורכם שישה מותגים שדווקא כן פועלים לקידום אופנה נגישה
ראשיאוטיזם11 המלצות למשטרה: מה לעשות כדי למנוע את הפגיעה באוטיסט הבא

11 המלצות למשטרה: מה לעשות כדי למנוע את הפגיעה באוטיסט הבא

ב-30 במאי תמלא שנה למותו של איאד אל-חלאק, שנהרג במזרח ירושלים מירי שוטר על לא עוול בכפו. טור זה מוקדש לו

כמה טוב שאנחנו נמצאים צעד אחד או שניים אחרי ארצות הברית. שם התפרסמו קודם אירועים של אלימות משטרתית נגד אוטיסטים. שם הגו את רעיון ההכשרה לשוטרים בנושא, ושם כבר נצבר מספיק ניסיון רלוונטי גם למשטרת ישראל, שכשלה אף היא באלימות קשה נגד אוטיסטים, אבל שלב הסקת המסקנות שלה איחר לבוא. ועל ההכשרה שהיא יזמה, אם יזמה, אין מילה וחצי מילה גלויות לציבור.

נדמה שאין צורך להכביר מילים על ההבדל בין שוטר שקיבל הכשרה ייעודית על אוטיזם לזה שלא קיבל. זה עשוי להיות הבדל בין חיים ומוות. מפגש של אוטיסט מבוהל עם שוטר שלא מבין מה הוא רואה, עלול להסתיים בהכאת האוטיסט, הימום שלו בטייזר, ריסון עם ברך על הצוואר, מעצר והגשת כתב אישום, ירי קטלני, אשפוז כפוי על ידי שוטר. הכל תלוי במידת ההסלמה של המצב.

הכתבות אליסה בּוֹל וג’קלין ג’פרי-וילנסקי מאתר “ספקטרום” האמריקאי, שעוסק לא מעט ביחסי אוטיסטים-משטרה, שאלו את עצמן מהי מידת האפקטיביות של ההכשרה המשטרתית האמריקאית בנושא אוטיזם. במילים אחרות: האם היא יכולה לסייע להציל חיי אדם שהוא אוטיסט? הבעיה העיקרית שלהן, כך הן מדווחות, הייתה שהמשטרה לא מאפשרת מעקב אחרי הביצועים של בוגרי ההכשרות.החוקרים שמנסים לחקור את הנושא לא מורשים לאסוף נתונים בנושא, והמשטרה לא אוספת אותם בעצמה, למעט מחלקות בודדות במדינות שונות. גם היענות מחלקות המשטרה הגדולות במדינות השונות לפניות החוקרים הייתה מעטה. הכתבות מתנות את צרותיהן המתודולוגיות בפירוט, אבל אולי פרט אחד או שניים שהן מזכירות יכול ללמד משהו על המצב.

מידת שביעות הרצון של שוטרים מביצועיהם במפגש עם אוטיסטים לאחר ההכשרה שונה מאוד ממידת שביעות רצונם של האוטיסטים. המשובים הבודדים שהתקבלו משוטרים בוגרי ההכשרות וממדריכי ההכשרות היו חיוביים וכללו אנקדוטות כמו: מציאת ילד אוטיסט שהלך לאיבוד ולקיחת ציוד שיעזור לתקשר עם אוטיסטים בניידת. בניגוד לכך, בסקר שנערך בקרב אוטיסטים עלו תחושות של “אי שביעות רצון, אי נוחות, חרדה ופחד”.

כיצד מתקיימת בארה”ב הכשרה משטרתית בנושא אוטיזם? לדעת החוקרים שחקרו את הנושא בכל הכלים שעמדו לרשותם, ההכשרה בעייתית מאוד. למעשה, זו לא הכשרה אלא הכשרות. אין הכשרה אחת אחידה. בתחנות המשטרה השונות במדינות השונות מתקיימות הכשרות ששונות זו מזו באורכן, במתכונת שלהן ובאיכותן. בנוסף לכך, ההרצאות אינן חובה.

“לא רק פלויד, גם איאד אל-חלאק”. ציור קיר במזרח ירושלים (פלויד הוא ג’ורג’ פלויד, אזרח אמריקאי שמת לאחר ששוטר דרך עם ברכו על צווארו)

כמה שונות ההכשרות זו מזו? טירונים במשרד השריף במחוז ריוורסייד בקליפורניה נדרשים להשלים 15 שעות הכשרה באוטיזם ו-4 שעות נוספות כשהם בשירות. במקומות אחרים ההכשרה מצטמצמת לווידיאו או מצגת של כ-13 דקות. במקרים מסוימים מעביר את ההכשרה מומחה לנושא, באחרים – הורה מקומי או שוטר. במחלקות שסובלות מקשיים תקציביים מעבירים הכשרה על מתמודדי נפש על תקן של הכשרת אוטיזם.

מסקנת החוקרים: הכשרה חטופה, חד-פעמית, לא מאפשרת להבין את הנושא לעומקו ולהפנים. ללא תוספת הכשרה או ריענון בהמשך, אין סיכוי שמפגשי השוטרים עם האוטיסטים יהיו בטוחים יותר לאלה האחרונים.

המשטרה האמריקאית, כמו מקבילתה הישראלית, טוענת שתפקידה איננו לאבחן אוטיסטים. אביגיל לָאב, מנהלת המרכז הקהילתי להכשרת שוטרים בנושא אוטיזם, מסכימה איתם: “אנחנו צריכים לומר לשוטרים: הנה מספר מאפיינים שצריך לשים לב אליהם, ואלו הדרכים להגיב להם”. לורן גארדנר ועמיתיה מבית החולים סט. הופקינס בפלורידה אפילו פיתחו בשביל משטרת פלורידה משחק תפקידים עם שחקנים, שחלקם אוטיסטים. הסימולציה, שנערכת במקומות ריאליסטיים כמו בית או חנות גדולה, מאפשרת לשוטרים גם להיכשל, לדבר על זה, להבין וליישם את התובנות בסיטואציה שחשוב למנוע הסלמה שלה.

מדוע הפעילים מדגישים את הצורך בהכשרת השוטר לא להסלים את המצב במפגש עם אוטיסט? 

סם קריין, יו”ר המחלקה המשפטית ברשת לסנגור עצמי אוטיסטי, חושש שזו התוצאה של שתי הכשרות שמתנגשות: ההכשרה בנושא אוטיזם (תהיה סבלני, אל תיגע באנשים שלא לצורך, דבר בקול נמוך, מרגיע), לבין ההכשרה הכללית של השוטר למצבים משבריים (לחתור במהירות לשליטה מירבית בסיטואציה, להתנהג בצורה סמכותית).

“אם קיבלת הדרכה של 50 שעות כיצד להגיע לשליטה באירוע בו אתה מתעמת עם אנשים, ו-4 שעות של הדרכה כיצד מתמודדים עם אוטיסטים”, הוא אומר, “אתה לא תפעל בעת משבר לפי הדרכה של 4 שעות”.

וברקע מהדהדות היריות שפגעו בלינדן קמרון, אוטיסט בן 13 מסולט לייק סיטי, שלא ביצע את הוראת השוטר (שידע שהוא אוטיסט) להשתטח על בטנו.

והנה צרור המלצות למשטרה שניתנו על ידי אוטיסטים, חוקרים, פעילים ומסנגרים אמריקאים:

1.  יש לקבוע שהכשרה בנושא מפגש עם אוטיסט היא חובה, ולכל השוטרים.

2.  ההכשרה צריכה להתחיל בבית הספר לשוטרים, בתוספת קורסי ריענון תקופתיים לשוטרים בשירות.

3.  לקורסים יהיה תוכן אחיד. התועלת מאחידות התכנים היא כפולה: גם חיסכון של משאבים למשטרה (לא צריך להמציא את הגלגל מחדש בכל מקום), וגם נוצרת אפשרות לביטחון פיזי לכל האוטיסטים בכל מקום.

4.  התוכן יותאם לצורכי השוטרים, עם שימת דגש מיוחד על מניעת הסלמה של המצב.

5. ההכשרה תהיה אפקטיבית יותר אם תכלול גם מפגשים עם אוטיסטים מקומיים ובני משפחותיהם (אפילו באופן וירטואלי, בצורת ראיונות).

6. יש להימנע בהתמקדות רק באוטיסטים לא מילוליים או עם מוגבלות שכלית התפתחותית, כי הדימוי הסטריאוטיפי שנוצר אצל השוטרים מזיק יותר מאשר מועיל. פעילים אוטיסטים ממליצים לחשוף את השוטרים למגוון האנשים על הרצף, על בעיותיהם וחוזקותיהם.

7.  יש ליצור הזדמנויות להיכרות מוקדמת, נינוחה, בונת אמון, בין אוטיסטים לשוטרים מקומיים, וכך תפחת הסכנה שבמפגש אקראי.

8. במקומות מסוימים ניתנת כבר עכשיו הזדמנות לדווח למשטרה המקומית שאדם הוא אוטיסט, בשביל להגן עליו.

9. מומלץ לצרף לכל צוות משטרתי שנענה לקריאה לאירוע שבו מעורב אוטיסט עובד סוציאלי, מומחה לבריאות הנפש וגורמים אחרים שאינם שייכים למשטרה.

10. הכשרה שלא מתמודדת עם סוגיות כמו גזענות ודעות קדומות על מוגבלויות לא יכולה להצליח.

11. יש לדרוש משוטר שפעל בניגוד להכשרה שלו ליטול אחריות, ואפילו להוסיף סנקציה על התנהגות כזו (ענישת השוטר).

ועוד המלצה לציבור הרחב: לא להזעיק מיד משטרה כשרואים אוטיסט שמתנהג באופן שאינכם מבינים, במיוחד אם זה אפרו-אמריקאי (ובגירסה הישראלית: ערבי, אתיופי או חרדי).

בקצה השני של ספקטרום הדעות ישנו ייאוש מוחלט מהמשטרה. נילקמל סוארז, פרופ’ לרפואת ילדים ונוער, אומר: “הכשרת השוטרים לא מספקת, ולכן הפתרון היחיד להפחתת האלימות הוא פשוט להפחית את מפגשי המשטרה עם אוטיסטים”. פעילים וחוקרים נוספים ממליצים להיעזר בתמיכת הקהילה (ידידים, שכנים ומומחים לבריאות הנפש) במצבי משבר ולא להזדקק לקריאת חירום למשטרה, או להקים “משמר קהילתי” שיאפשר לאוטיסטים להיעזר באופן בטוח.

עצובה במיוחד העובדה שחלק מההורים האפרו-אמריקאים לילדים אוטיסטים בוחרים להכחיד התנהגויות שמעוררות את חשדה של המשטרה, כמו הכנסת ידיים לכיסים ואי יצירת קשר עין. כמו כן, הם מנסים ללמד את הילדים לומר מיד שהם אוטיסטים.

איאד אלחלאק (צילום: מרכז ''אלווין'' במזרח ירושלים)
איאד אל-חלאק. צילום: מרכז ”אלווין” במזרח ירושלים

אפילו זה לא תמיד עוזר, כפי שניתן ללמוד מסיפורה של מוֹרֶנִיקֶה גׅיװׇה אוּנׇאִיװׇה, חוקרת ומסנגרת אוטיסטית אפרו-אמריקאית מאוניברסיטת רייס בטקסס. שוטר עצר את רכבהּ, וכשהתקרב למכונית, היא נזכרה באביהּ, שאושפז בבית חולים בגלל אלימות משטרתית. היא הייתה עצבנית, אבל ניסתה להביט בעיני השוטר, שזה אתגר עצום לאוטיסטים. התוצאה הייתה שנעצה בשוטר מבט ממושך מדי והרגיזה אותו. היא חשה בכך, וכשניסתה לענות לשאלות השוטר, מרוב עצבנות חזרה על השאלות שוב ושוב. גם זו תופעה מוכרת שקרויה אֶקוֹלׇלְיׇה. השוטר חשב שהיא לועגת לו. המצב החמיר כשראה את המִישְׁחָשׁ שהיא נושאת לכל מקום. זה מעין אביזר תחושתי שמקל על חרדות ועוזר למתן התנהגויות חזרתיות (כמו אֶקוֹלׇלְיׇה). השוטר דרש מאוּנׇאִיװׇה לצאת מהמכונית, מה שהפחיד מאוד את בתהּ הצעירה שישבה מאחור, גם היא אוטיסטית.

“חוויה מפחידה שהייתה עלולה להסתיים אחרת”, היא מסכמת את האירוע. ילדיה כבר התבגרו מאז, אבל היא אוסרת עליהם לנהוג. “אני עצבנית מדי מזה. זה אולי לא הוגן כלפיהם, אבל הם בחיים”.

כותב מאמר זה לא מאמין שהכחדת התנהגויות אוטיסטיות יכולה לשמור הרמטית על אוטיסטים מאכיפה משטרתית ברוטלית. היא רק עלולה לאמלל את האוטיסט, כי נלקח ממנו באופן שרירותי חלק חשוב מזהותו. הוא אפילו עשוי לפתח התנהגות אחרת שהמשטרה תפרש כחשודה. אין לכך סוף. לא, זה לא הפתרון. לפעמים, אפילו כשאוטיסט עובר עבירה לפי סעיף מפורש בחוק העונשין, ספק אם הוא מודע לכך שעבר עבירה. ספק אם הוא מקדד נכון את הסיטואציה. הדרך איננה להעניש את האוטיסט על מה שאיננו מבין. הדרך היא לחנך את המשטרה!

הכתבה של “ספקטרום” מסתיימת בטון פסימי: “הכשרה לא מוצלחת עלולה להזיק יותר מאשר להועיל”. המסקנה שלהם היא שבמקרים רבים שוטר שמסיים הכשרה בנושא אוטיזם לא יודע יותר משוטר שלא השתתף בהכשרה. הוא מסתובב בשטח שמח ומרוצה מכך שהוא מבין ובקיא באוטיזם, ועדיין משתמש בכוח כמו קודם.

ובנימה אישית: ב-30.5 תמלא שנה למותו הנורא של איאד אל-חלאק, אוטיסט ממזרח ירושלים, מכדורי שוטרים. הוא לא היה האוטיסט הראשון ואולי גם לא האחרון שנפגע מאלימות משטרתית נגד אוטיסטים. הנפגעים העיקריים הם אוטיסטים ששונותם שונה ובולטת גם בקרב השונים: שצבעם שונה, ששפתם שונה, שמלוויהם שונים. אני מקדיש מאמר זה לנשמת איאד ובתקווה לשינוי מערכתי מציל חיים.

יליד 2001, מתל אביב. מסיים תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה באמנות ומשפט ציבורי. מאובחן כאוטיסט בתפקוד נמוך עם דיספרקסיה (קושי נוירולוגי בביצוע פעולות), שפוגעת בדיבור. מתבטא בהקלדה מגיל צעיר. צייר ששתי תערוכות מאחוריו. כותב שירים שחלקם הולחנו.

כתבות אחרונות