ב-1 בספטמבר 2020 הוציא משרד הבריאות לדרך את הרפורמה בתחום התפתחות הילד. המטרה, הסבירו במשרד, היא לקצר את התורים הארוכים בקופות החולים לאבחון ולטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים – תורים הפוגעים בסיכוייהם להתקדם ולהתפתח. שמונה חודשים חלפו מאז, ולפחות לפי משרד הבריאות, הרפורמה עומדת ביעדים שהוצבו לה, אפילו למעלה מזה. למרות זאת, החלטנו באתר “שווים” לצאת ולבדוק את הנושא גם בעצמנו.
ראשית, מעט רקע: תחום התפתחות הילד כולל שורה של מקצועות, ובהם קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה ופסיכולוגיה התפתחותית. במהלך העשור האחרון, התורים בקופות החולים לאנשי מקצוע אלה הלכו והתארכו, ולעתים הגיעו לשנה ויותר, עד שהמצב הפך בלתי נסבל מבחינת הילדים והוריהם. דווקא בתחום זה, מסבירים אנשי המקצוע, נדרשת זמינות גבוהה של מטפלים, מכיוון שכל יום וכל שבוע בהם הילד לא זוכה לטיפול, מקטינים את סיכוייו להצליח.
את עיקר האחריות לתורים הארוכים שמו במשרד הבריאות על כתפי המטפלים הפרטיים. “כיום, הקופות מתקשות לתת מענה לחלק ניכר מהפונים לטיפול בהתפתחות הילד”, הם הסבירו ערב הרפורמה, “ולאחר שלושה חודשי המתנה מופנים המטופלים לשוק הפרטי ומקבלים החזרים כספיים על רוב העלות של הטיפולים. את ההפרש הם מממנים מכיסם. מאחר שההחזרים ניתנים על פי תעריפון שלא עודכן משנת 1997, בחלק מהמקרים ההפרשים מגיעים עד ל-150 שקל לטיפול. המטרה המוצהרת של משרד הבריאות היא לצמצם את היקף השירותים הניתנים באופן פרטי, לעודד מתן השירותים בהיקף הנדרש במסגרת הרפואה הציבורית, ולבסוף להעניקם בפחות זמן המתנה ובעלויות מינימליות למטופל”.
ההורים הזהירו שהמצב יהיה גרוע יותר
ההורים, צריך לציין, לא היו רגועים לנוכח התוכנית החדשה, ובמיוחד היו מודאגים מההחלטה המרכזית ברפורמה להפסיק את ההחזרים שקיבלו עד אז על טיפולים פרטיים. כאן ב”שווים” ציטטנו הורים ומטפלים רבים שהזהירו כי התורים הארוכים לאנשי המקצוע יהפכו עם כניסת הרפורמה לארוכים וגרועים עוד יותר.
אבל במשרד הבריאות התעקשו והתגאו בתוכנית “שמגדילה את תקציב התפתחות הילד על ידי תוספת של 80 מיליון שקל בשנה, שתועבר לקופות החולים”. מטרת התוספת, אמרו שם, היא להגדיל את כמות המטפלים ברפואה הציבורית ואת מספר הילדים המטופלים. איך? לפי התכנון של משרד הבריאות, ביטול ההחזרים על טיפולים פרטיים היה אמור להפוך אותם ללא משתלמים להורים, שיעברו לטפל בילדים דרך קופות החולים – מה שישאיר את המטפלים הפרטיים ללא עבודה, ואז ייאלץ אותם לעבור לעבוד בקופות החולים. מן מעגל קסמים שכזה.
ואמנם, מספטמבר 2020 ילדים חדשים כבר לא מקבלים החזרים על טיפולים פרטיים. מי שכבר היה נכון לאותו מועד בטיפול פרטי וקיבל החזרים מהקופה, יוכל להמשיך לעשות כן עד ינואר 2022, אז יבוטלו ההחזרים לכולם.
לרפורמה הוצבו יעדים ברורים. תוך שלושה חודשים מיום כניסתה, הגדירו במשרד הבריאות, יופחת ב-50% מספר הילדים הממתינים לטיפול או לאבחון בהתפתחות הילד יותר מחצי שנה; תוך חצי שנה – אף מטופל לא ימתין למעלה מחצי שנה לטיפול. תוך שנה – הפחתה של 50% במספר הממתינים מעל לשלושה חודשים לטיפול; תוך שנה ושלושה חודשים – 95% מהמטופלים יקבלו מענה (טיפול או אבחון) תוך שלושה חודשים.
והרי התוצאות
אז איפה אנחנו עומדים עכשיו? כאמור, שמונה חודשים עברו מכניסת הרפורמה, והיעד שניתן לבחון כעת הוא האם אמנם תוך חצי שנה אף ילד כבר לא ממתין למעלה מחצי שנה לתור לאבחון או לטיפול. בדיקת “שווים” כללה שיחות טלפון לעשרה מכונים להתפתחות הילד ברחבי הארץ שנותנים שירות לכל קופות החולים, אשר נבחרו באופן אקראי.
בשיחות הצגנו את עצמנו כמי שמבקשים לקבוע תור לילד בן שנתיים וחצי עם עיכוב התפתחותי – לאבחון או לטיפול אצל קלינאית תקשורת או מרפאה בעיסוק. ספוילר: התוצאות רחוקות מאוד מהיעד האופטימי של משרד הבריאות.
למשל, אם תרצו להשיג תור לאבחון או לטיפול באזור אשקלון, יפנו אתכם למכון להתפתחות הילד בבית החולים ברזילי בעיר, שם תענה לכם מזכירה מאוד נחמדה שתבשר לכם שלצערה התורים מאוד ארוכים. “אתה פותח תיק אצלנו, ולהיכנס לרופא התפתחותי זה עוד שנה”, אמרה לנו בטלפון. היא הוסיפה ש”אולי כדאי לדבר עם הקופה שלכם ולבדוק אם אפשר לקדם את התור”.
לא רחוק משם, במכון להתפתחות הילד בבית החולים קפלן ברחובות, המצב היה רע באותה מידה. הנציגה הטלפונית אמרה שההמתנה לטיפולים עומדת על שנה ואפילו יותר, גם לקלינאית וגם לריפוי בעיסוק. “יש לי אבחונים מספטמבר שעדיין ממתינים”, שיתפה אותנו.
המשכנו לתל אביב. נציגת שירות די אדישה, שככל הנראה חוזרת שוב ושוב על אותם דברים, אמרה שטיפול או אבחון לוקחים מעל חצי שנה לפחות: “התור אצלנו הוא בערך שמונה חודשים, זה התורים שיש פה”.
נתוני משרד הבריאות מספרים סיפור אחר
במקומות האחרים קיבלנו תשובות שנעו בין תורים של כמה חודשים לחצי שנה ויותר. באחת המרפאות הנציגה אף התרעמה באוזנינו על הרפורמה. “יש רשימת המתנה ארוכה מאוד”, סיפרה, “כמויות של ילדים מופנים אלינו, ואין לנו מענה ראוי עבורם. מה שהרפורמה עשתה היא יותר פגעה מאשר הועילה. הקופות הפסיקו לאשר טיפולים באופן פרטי, כך שההורים מחויבים לקבל את השירות רק מרשימת הספקים שהקופה עובדת איתה, והכל רק מתארך וזה נעשה יותר גרוע. כל הקופות במצוקה דומה, זו הנחיה של משרד הבריאות, שהנחית את זה עלינו מבלי להתחשב. יום יום אנחנו מסבירים להורים בשיחות דומות את המצב”.
אם כך, היעד שקבעו במשרד הבריאות לנקודת הזמן הנוכחית – צמצום זמני התורים כולם לחצי שנה ומטה – לא הושג, אבל במשרד מציגים מציאות אחרת לחלוטין. לפי הנתונים שלהם, דווקא נרשמה ירידה עקבית בזמני התורים לקבלת טיפולים ואבחונים. על פי הטבלה העדכנית ביותר שפורסמה, בחודשים נובמבר 2020 עד ינואר 2021 המתין, למשל, ילד בקופת חולים כללית לקלינאית תקשורת 4.3 חודשים מפתיחת תיק ועד לטיפול ראשון. למרפאה בעיסוק חיכה אותו ילד 2.1 חודשים בלבד. הטבלה עם כל המספרים מצורפת כאן לעיונכם. עד כמה היא מהימנה? לפחות לפי הבדיקה שלנו, המציאות נראית הרבה פחות אופטימית.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: “המשרד הפעיל את הרפורמה בתחילת ספטמבר, מתוך רצון להחזיר את השירות למערכת הציבורית, לשם קיום השוויון ובקרת איכות מקצועית. כבר היום נקלטו מעל 100 תקנים בקופות החולים. בנוסף, החלה מגמה של קיצור התור. על פי הרפורמה, אין מתן גורף של החזר לטיפול פרטי, אבל הקופה יכולה וצריכה להפעיל שיקול דעת מקצועי ולתת החזר בהתאם”.
עוד בנושא:
