מאת רלי פיזנטי
שוב מגיע לו יום האהבה, ואיתו הכמיהה לזוגיות ושמירתה, וכן, גם מתנות, ובהן פרחים. מאז שאני זוכר את עצמי, עיסוק בפרחים הוא קטע מביך עבורי, מכשול אותו אני מתקשה לעבור. יש לי קושי בלבחור ולאגוד פרחים לזר, וליצור ממנו אמירה בלי להיות בטוח במה שאני רוצה לומר. זו מחויבות שקשה לי להתמודד איתה.
צרוב בי זיכרון למידה עוד מהתקופה טרם גילוי האספרגר, והוא זה שאיפשר לי לרכך את הגישה שלי לחיים ולבני אדם, אותה ידעתי להעצים עם הגילוי ואחריו. ואמנם, גם בלי לרכוש חברים, הצלחתי לשפר ולהנעים את התקשורת שלי עם אנשים. אם רוצים דבר טוב, צריך לגלות אותו ולהתנסות בו. במקרה הזה, עבורי, זה פיצוי על הקושי להתעסק עם .. פרח.
נסו רגע לצייר בדמיונכם קהל רב של אנשים בהפגנה, עצרת, אפילו מופע כלשהו, ולראות אותם ממבט על כפרחים. עכשיו קרבו את התמונה עד שתקבלו פנים של אדם אחד, ואז התחילו לסרוק את זה שלידו וכן הלאה. כל פרצוף, פנים שיחלפו מולכם, אמורים להצטייר כפרח, אבל לא. פנים אלו יישארו פני אדם עם הבעות ורגשות. עכשיו מגיע הרגע הקסום, בו לכל פנים, בין אם האדם מחזיק בידו פרח או לא, יש בוודאות פה רך, והוא יודע, אם רק ירצה, להשתמש בו.
פה רך הוא הדבר שחסר לנו בחיי היומיום. השימוש בו הכרחי בפוליטיקה, באולפני הרדיו והטלוויזיה, וגם בינינו, למשל על הכביש, בשווקים ובמקומות העבודה. השימוש בפה רך הוא פשוט ונעים, ולכן ראוי שנראה בו חגיגה קטנה אותה עלינו להזכיר לעצמנו מידי פעם…
פה רך זה היכולת שלנו לדבר בנימוס וכבוד, לאחר הקשבה מלאה לזולת, ומתוך הסכמה שלא לבטל את דעתו, אלא לקבל אותה כזווית ראייה שונה, נסתרת או לא מובנת לזו לשלי. שיח לא יכול להיות קרב, זירת מלחמה. שיח הוא מעשה קרב, מאחד בין דעות שונות בין בני אדם ולהם פה רך. פה רך הוא החיזור התמידי שלנו אחר נועם וכבוד, מבלי להטריד ולנכס את בני המין אליהם אנו נמשכים. כן, את הפה הרך מייצגת המילה הכתובה בכל מקום בו היא נכתבת. (מצידי תקראו לזה ‘הפה רך של הפה הרך’. נחמד, לא?)
אם כך, אין ספק שעלינו להזכיר מידי פעם במהלך השנה את השימוש בפה רך. נותרה השאלה באיזו תכיפות. לדעתי, מאחר שמתוך השפה העברית יצרתי את החיבור בין פרח לפה רך, ראוי לעשות שימוש גם בלוח העברי לצורך קביעת מועדי יום הפרח (פה רך) העברי.
הואיל והמשפחה שלנו מספקת את המצע בהתכנסויות משפחתיות, בהן אנו נוהגים בכבוד זה לזה (ברוב המוחלט של המקרים), ראוי שממוצאי המועדים נקיים במשך יממה את יום הפרח (פה רך) העברי, ובכך נשמר את מה שיצרנו ורכשנו בחיק המשפחה. כך, למשל, במוצאי כיפור נתחיל ליישם את מה שהבטחנו, ובגינו צמנו, ממש ביממה זו. מעבר למועדים אפשר להוסיף את יום הפרח העברי ערב אירוע משמעותי כמו בחירות או אירועים מדינתיים אחרים, ועל כל אלו יהיה מופקד בית נשיא המדינה. הוא יהיה הגורם שיזכיר וישמור על ימים חשובים אלו.
******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים
(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************
ומה בדיוק עושים ביום הפרח (פה רך) העברי? פשוט נהנים. נהנים להקשיב, לחשוב ולהגיב באופן מכבד, בכל מקום. בעבודה, בלימודים, ברדיו ובאולפני הטלוויזיה, בכנסת ישראל, בשווקים. לראות שלל צבעים וגוונים ברצף האנושי, היוצרים, מבחינתי, חידה מסתורית שעדיין לא פתרתי: מהו שם הצבע?
יום הפרח (פה רך) העברי הוא, לדעתי, הכלי החשוב ביותר שיטמיע בנו שינויים חברתיים להם מדינת ישראל כה זקוקה. הוא יפעל כפריחה מן הפנים אל החוץ ויהפוך כל קרב לקרב. הוא ירגיע את התסיסה ויאפשר לנו להבין במקום להתנגח, יקל על נפשנו בכבישים, בעבודה ובכל מקום בו נהיה בחלקת ארצנו הקטנה והמפולגת שעשויה בתקווה להתאחד. עכשיו אני צריך לקוות שמישהו ירים את הכפפה, סליחה, את הפרח, ויעזור להוציא אל הפועל את הרעיון הפשוט והנחמד – יום הפרח (פה רך) העברי.
הכותב הוא אדם עם אספרגר שאובחן בעשור האחרון, ומאז עוסק בהתפתחות אישית דרך חקירת תהליכים חברתיים ופוליטיים בישראל, תוך שימוש בחשיבה חישובית. כרגע עוסק בפיתוח, הבנה והגדרת המושג משוואות חברתיות על בסיס תקשורת באמצעות מכנים משותפים.
הטורים הקודמים:
כך מדגים פלונטר חוק האזרחות את פעולתן של המשוואות החברתיות
מה הקשר בין אהבה וזוגיות לבין השסע החברתי בישראל
