מרים פרץ מגלה: "יש לי שני נכדים אוטיסטים"

סיפרה את הדברים במהלך משדר תרומות ל"גדולים במדים" בקשת 12. "היינו באבל, היום אני לומדת את העולם הזה"

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

תוכנית "גדולים במדים", המשלבת  נערים ונערות עם מוגבלויות בצה"ל, מספקת רגעים מרגשים רבים. היום התקיים משדר התרמה מיוחד עבור "גדולים במדים" בקשת 12, וגם במהלכו נרשם רגע מרגש במיוחד.

בשיחה באולפן מאקו שעסקה בתוכנית שיתפה מרים פרץ, אשת החינוך ששכלה את שני בניה הקצינים אוריאל ואלירז במהלך השירות בצה"ל, כי לה עצמה קשר משפחתי הדוק לעולם המוגבלויות. על אחיה שרלי ז"ל, שהתמודד בחייו עם תסמונת דאון, סיפרה כבר בעבר, אולם הבוקר חשפה בפעם הראשונה שיש לה גם שני נכדים שאובחנו עם אוטיזם.

"כשאני ואחי שרלי היינו ילדים זו הייתה חברה אחרת", אמרה פרץ, "כשהיינו הולכים ברחוב אנשים היו עוברים למדרכה בצד השני. אז לא קראו לזה תסמונת דאון, לפני 40 שנה קראו לו מפגר או מונגולואיד. אחי מפגר? הייתם צריכים לראות אותו בבית. אדם נקי וטהור, אדם שלא שפט אף אחד, אדם טוב לב. אני רוצה לומר לכם, לגדול יחד עם ילד כזה זה להיות אדם טוב. זה לנסות כל החיים שלי להיות רגישה וטובה ואוהבת".

כעבור שנים רבות גם התברר לפרץ ששניים מנכדיה הם אוטיסטים. "הם על הרצף והם מדהימים", סיפרה, "אחד בן 5 ואחד בן שנתיים וחצי. הם מדהימים, חכמים, גאונים. אני מבינה למה החברה זקוקה להם, הם גאונים. הנכד בן ה-5 יודע כבר להוציא שורשים ממספרים ומדבר אנגלית רהוטה".

"הם על הרצף והם מדהימים". מרים פרץ. צילום מסך מיוטיוב

כשנשאלה מתי התגלה האוטיזם, ענתה: "אני לא ידעתי בכלל מה זה, וכשחיתלתי את הנכד הגדול לא הבנתי למה הוא לא מביט אליי. אני מחייכת אליו ולא מבינה למה הוא לא מסתכל עליי. אמרתי לבן שלי שכדאי לבדוק, אבל כולם אמרו לי שאני מדמיינת. ואז, בגיל  שנתיים וחצי, גילו שהוא על הרצף. ישבנו באבל, ממש באבל".

פרץ ההמומה התקשרה לשר החינוך לשעבר שי פירון, שמגדל בעצמו ילד עם נכות קשה, כדי להתייעץ. פירון, שישב לצידה גם הבוקר באולפן, סיפר: "מרים צילצלה אליי והייתה שיחת טלפון מאוד נרגשת עם הבן שלה. אגב, בזכות השיחה הזו התחלתי לטפל גם באמא שלי, מאותו מקום של המצוקה של סבתא, כמו שמרים מספרת".

המנחים, דנה גרוצקי ודרור גלוברמן, ניסו להבין למה התכוונה פרץ כאשר השתמשה במילה הקשה "אבל". פרץ ענתה: "לגמרי אבל, איזה בכי שהיה, אתה נכנס לעולם שאתה לא יודע, ואי הידיעה היא תחושה של חורבן. אני לא מכירה את העולם הזה, ועכשיו אני צריכה ללמוד את העולם הזה".

בהמשך סיפרה על מעמד מרגש ביותר שהתרחש זמן לא רב לאחר האבחון:  "זה היה ראש השנה, והבן שלי עלה לקרוא בבית הכנסת. זה היה עדיין בשלב של הסתרה, ואף אחד בבית הכנסת לא ידע על הבן שלו. הוא עולה וקורא שם 'לנער הזה התפללתי', ומתחיל לבכות. אנשים בבית הכנסת לא הבינו, רק אני ידעתי. כשחזרנו הביתה אמרתי לו שאנחנו נתגבר,  אנחנו נלמד איך עושים את זה נכון, והוא ענה לי במשפט אחד: 'לילד הזה התפללתי'".

פעילות של "גדולים במדים". מתוך אתר צה"ל

פרץ התייחסה גם לתוכנית "גדולים במדים": "עכשיו אני יכולה למות בשקט, בידיעה שלנכדים שלי צפוי עתיד טוב, שצה"ל יקבל אותם. פעם האמנו שהיום הזה יגיע? ילדים שפעם סימנו ודחו אותם יגיעו וישרתו כמו כל חייל. יש כאן גם אמירה ערכית: כל אחד יכול לתרום לחברה. אני גאה ובא לי לחבק את האימהות של כל החיילים שהגיעו ליום המאושר הזה".

תוכנית "גדולים במדים" מופעלת על ידי עמותת "יד לילד המיוחד" שבראשה עומד המנכ"ל הרב מנדי בליניצקי. את התוכנית מנהל היום סא"ל במיל' טיראן עטיה, ששימש בעבר מפקד יחידת המתנדבים בצה"ל. הרעיון הבסיסי העומד במרכז התוכנית הוא לאפשר גם לצעירים עם מוגבלויות להועיל למערך הצבאי בתפקידים ובמשימות שמותאמים להם וליכולותיהם.

על פי חוק חינוך מיוחד, צעירים עם מוגבלויות חייבים להיות עד גיל 21 במסגרת חינוכית. המצב הזה מבודד אותם מהחברה, מונע מהם יצירת קשרים חברתיים וכן רכישת כלים לקראת יציאה לעצמאות. העובדה שהם מתגייסים היא לא רק הישג אישי וגאווה עבורם, אלא גם סוג של "בית ספר" לחיים. זוהי הזדמנות עבורם ללמוד להשתלב בחברה, להפוך לחלק ממנה – ולא לחוש מוגבלים.

******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

תוכנית "גדולים במדים" מיושמת ב-51 בסיסים ברחבי הארץ ולוקחים בה חלק 600 צעירים נכון להיום. לצעירים המתגייסים יש ליווי צמוד של אנשי מקצוע כמו פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מנחים ועוד, והם גם מקבלים הדרכות המקנות להם כישורי חיים ומיומנויות תעסוקה. ואולם, החלק המהותי ביותר הוא המפגש עם הצעירים האחרים בבסיסים שבהם הם משרתים. המפגש הזה גורם להם להיראות על ידי החברה, ולהפסיק להיות שקופים. ובאמת שאין תחושת ערך עצמי גדולה מזו.

רוצים לתרום ל"גדולים במדים"? הקליקו >>> http://special.org.il/siu/

עוד בנושא:

ראש המוסד לשעבר יוסי כהן למען הילדים המיוחדים

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

Avatar

מערכת שווים

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״