fbpx

הטור שיעצבן את פעילי כדור הארץ והסביבה

כמה אפשר לדבר על אוזון ונפיחות כבשים ולא להבין שגם רמפה של כיסא גלגלים היא חלק מהאקולוגיה. איל שחל על תקרית קארין אלהרר

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

אני מדמיין את השרה קארין אלהרר בפתח אולם הדיונים בגלזגו, שבו מתנהלת ועידת האקלים. הוועידה שרוצה להציל את העולם! אבל רק את העולם של העתיד.

אין זה משנה מהי עמדתכם הפוליטית, ודאי תסכימו שעל סקאלת האנשים עם מוגבלויות, קארין היא גיבורה. היא נלחמה בקרבות רבים בחיים: עם מוגבלות שמשיתה עליה מחלה ניוונית, עם תקרות זכוכית לנשים ולאנשים עם מוגבלות. והיא ניצחה.

שרת האנרגיה קארין אלהרר עם רה"מ בנט וביל גייטס בוועידת האקלים. צילום: חיים צח, לע"מ

עו"ד קארין אלהרר הייתה ההשראה שלי כבר בגיל תשע. היא הסכימה לייצג אותי בהתנדבות מטעם הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות בבר אילן. זה תחום ההתמחות שלה מלימודיה בארצות הברית. בסוף, לא הגענו לבית משפט כי היא ביקשה שאבחר בית ספר טוב בשבילי והיא תנצח את המערכת… ולא מצאתי בית ספר כזה. אבל אני מאמין לה שהיא הייתה מנצחת את המערכת בשבילי. היו לה כבר אז לא מעט ניצחונות כאלה. היא פייטרית.

ובכן, קארין הגיעה בכיסא הגלגלים שלה עד לפתח ועידת האקלים בגלזגו… ומשם לא איפשרו לה לעבור לאולמות הנכבדים למיניהם. תזכורת מכאיבה לכך שגם אם את שרה שתחום עיסוקה רלוונטי לוועידה, הסלקציה בפתח תהיה תמיד: יש הנגשה, אין הנגשה. ולא הייתה.

הכותרת באיי.בי.סי ניוז על התקרית

אני מאוד נזהר כעת בדבריי. לא רוצה ללהק את קארין לתפקיד ממנו ברחה כל חייה – תפקיד הקורבן. לא. היא, שלא בטובתה, מראה לנו משהו שהוא פגום ושגוי עד היסוד בחברה שלנו – הציפוי התרבותי שלנו דקיק מאוד. דקיק מדי. למעשה, אנחנו גרועים יותר מהניאנדרטלים שנשאו אנשים פצועים וחלשים על שכם. לא הפקירו אותם. אנחנו אפילו גרועים יותר מאנשי ספרטה שזרקו מראש הר את האנשים שנולדו עם מוגבלות נראית לעין. אנשי ספרטה, לשיטתם, היו במלחמה מתמדת, ואנשים חלשים רק החלישו את הכלל בדרכו לניצחון.

******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום "המקצוענים" של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

אני מסתכן בכך שגרטה טורנברג תזעיף פנים ותצרח עליי, אבל באמת, כמה אפשר לשאת עיניים לאוזון שנפגע אנושות מדיאודורנטים ונפיחות כבשים מניו זילנד, ולהרחיק ראות מהמזרח התיכון עד למקומות בהם קרחונים נשברים בקול בכי ושבר…. ולא להבין שגם הרמפה הנגישה של כיסא הגלגלים היא חלק מהאקולוגיה העולמית, חלק מהקשר בין האדם לסובב אותו. האדם הוא החלק האורגני כאן. אפשר אף לומר: כאן ועכשיו.

איבדנו את האיזון בין ערך כמו כבוד אדם ובין אינטרס ההבראה של כדור הארץ. איבדנו את השכל ואת הלב. איבדנו עד כדי כך שאני חושש שבעתיד הקרוב עוד ידרשו לבנות כיסאות גלגלים מחומר מתכלה כמו במבוק.

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של "שווים"

קראו עוד בשווים

איל שחל

איל שחל

בן 19 מתל אביב. סטודנט לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה. פירסם בעבר מאמרים בבמות שונות, כולל טור ב-ynet. מאובחן כאוטיסט בתפקוד נמוך עם דיספרקסיה (קושי נוירולוגי בביצוע פעולות) קשה, שפוגעת בדיבור. משתמש בתקשורת תומכת חלופית מגיל צעיר.

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״