נושאים קשורים

מתמודדת נפש קיבלה אישור להמתת חסד – ועוררה סערה

זוראיה טר בק ההולנדית התמודדה כל חייה עם דיכאון, חרדה, טראומה והפרעת אישיות. בראיון לגארדיאן הסבירה: "לפעמים, כשאת אוהבת מישהו, את חייבת לתת לו ללכת"

חוקרים: הסרטון הזה יעזור לכם להבין אם אתם על הרצף

מדובר בסרטון שמציג גליל דו-ממדי מסתובב שעשוי מנקודות. חוקרים איטלקים גילו כי האישונים של אוטיסטים מתנהגים אחרת במהלך הצפייה בו – בהשוואה לניורוטיפיקלים

בקרוב: שליטה באייפון ובאייפד – רק באמצעות העיניים

שורה של מאפייני נגישות חדשים צפויים להשתלב במערכות ההפעלה של ענקית הטכנולוגיה אפל. יצורפו גם יכולות בינה מלאכותית לזיהוי דיבור מוגבל והאזנה למוזיקה עבור כבדי שמיעה

“אין צוות חינוכי בשעות אחה”צ, הבן שלי חווה רגרסיה”

גן התקשורת "אייל" ברעננה נמצא בחוסר יציבות כבר שנה. הסיבה: ארבע נשות צוות יצאו לחופשת לידה, ללא תחליף הולם. האימהות פנו לעירייה: מפסידות שעות עבודה, והילדים סובלים
הסתדרות 480-100

אין אישור להסעה – ופעוט מונשם נוסע למעון באוטובוס ציבורי

בחצי השנה האחרונה אימו של שחר (שם בדוי) בן השנתיים מנהלת מאבק מול הרשויות לקבלת הסעה שמותאמת למצבו הסיעודי. במקום לספק פתרונות - הן מגלגלות אחריות
ראשיחדשותמודה, למרות שהייתי חלק ממנסחי חוק השילוב, במציאות הוא לא הצליח

מודה, למרות שהייתי חלק ממנסחי חוק השילוב, במציאות הוא לא הצליח

הרב רפי פוירשטיין חושב שטוב ששרת החינוך בוחנת מחדש את הרפורמה בחינוך המיוחד, ומציע כמה עקרונות לשילוב נכון

מאת הרב רפי פוירשטיין

חוק השילוב שהייתי ממנסחיו היווה בשורה רעננה על רקע “העובש” שאפף את מערכת החינוך לדורותיה ביחסה המתנכר אל האדם עם הצרכים המיוחדים. דא עקא, אני מודה, החוק אולי השיג יעד תודעתי אבל לא יעד מעשי.

צריך להבין שהשילוב של היום מבוסס על שיח הזכויות, כפי שנוסח באמנת סלמנקה (1994), שקבעה שילד עם צרכים מיוחדים הוא שווה זכויות לכל ילד אחר. הבעיה הגדולה היא ששילוב המבוסס על זכות מוביל לשילוב “גיאוגרפי”. כאילו די למקם את הילד עם הצרכים המיוחדים בכיתה נורמטיבית עם בני גילו, ולהניח שהוא גם יוכל ללמוד איתם.

מה לעשות, הוא איטי יותר. פעמים רבות חשיבתו המופשטת מאתגרת יותר, יכולת הקשב שלו נמוכה יותר. הוא בעצם נדרש לרדוף עם אופניים אחרי רכבת דוהרת.

ואז יושב לו הילד המשולב בכיתה במעין “פעמון זכוכית”. הסייעת שלו, המשתכרת שכר מינימום והנעדרת פעמים רבות כל השכלה פדגוגית, אמורה להיות המורה הפרטית שלו בתוך כיתה שלומדת חומר אחר בקצב אחר. הילד המשולב ב”פעמון הזכוכית” לא יענה על שאלות המורה, לא יעתיק מהלוח, לא יקרא מהמחברת – מהסיבה הפשוטה שהוא רק יושב בכיתה אך לא לומד עם הילדים.

הרב ד”ר רפי פוירשטיין. צילום באדיבות מכון פוירשטיין

בכיתה ה’ לערך, כשהפער הופך להיות גדול מדי, הוא נפלט וחוזר בדרך כלל אל החינוך המיוחד. זו אולי “הכלה” כפי שאוהבים לקרוא לה היום במשרד החינוך, אבל זה בוודאי לא שילוב. לשילוב אמיתי ישנם שלושה תנאים:

1. להכין את הילד לקראת השילוב. הרגלי למידה, מיומנויות חשיבה, מיומנויות יסוד. הילד צריך להיכנס לכיתה א’ כשהוא בשל. הילד לא רק צריך טיפולים פרא רפואיים. הוא זקוק להקניה שיטתית של מיומנויות למידה. הוא זקוק להוראה מטרימה, ולמורה שיידע לשאול אותו 2 שאלות בכל שיעור, ולהמתין עד שהוא ייתן לו תשובה.

2. להכשיר את הסייעות (אין פרופסיה כזו), את המורות המשלבות, היועצות ואף את המנהלים. שילוב זו תורה שלמה שיש ללמוד אותה.

3. להאט את הקצב. המערכת, בצדק, לא אוהבת “להשאיר כיתה”. זה היה פעם. אבל הילד עם הצרכים המיוחדים, שהוא איטי יותר, צריך זמן. הוא צריך לחזור ולשמוע את השיעור בתורה ובהיסטוריה. הוא צריך מרווח לימודי וחזרתיות כדי לצרוב  בתוכו לא רק את הידע, אלא גם את אסטרטגיות הלמידה ההכרחיות. הוא גם צריך “לקנות זמן” חברתי. הוא מתבגר לאט יותר מחבריו, והוא עשוי להישאר קצת ילדותי בשעה שהם הופכים למתבגרים. הרבה יותר נחמד להישאר עם אותם חברים, אבל מניסיוננו רב השנים הילדים המשולבים הופכים להיות בודדים יותר עם ההתבגרות.

******************************************************
זקוקים למשלבת, מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוג ילדים? מאות נותני שירותים מחכים לכם בפורום “המקצוענים” של שווים

(המאגר הושק לאחרונה, ועם הזמן יילך ויגדל היצע המטפלים)
*****************************************************

אני מאמין כי זו לא רק זכותו של הילד להשתלב, אלא שהוא גם מסוגל להשתלב. שילוב לימודי וחברתי. אני מאמין שיש לו  פוטנציאל שכלי. אלא שכדי לממש את הפוטנציאל שלו, נדרשים תנאים. ואת זה אנחנו רחוקים מלספק לו. טוב עשתה שרת החינוך יפעת שאשא ביטון שהורתה להקפיא את התיקון לחוק החינוך המיוחד ולהפוך את האבנים מחדש על מנת לייצר שילוב של ממש.

שרת החינוך יפעת שאשא ביטון. צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

הרב ד”ר רפי פוירשטיין עומד בראש מכון פוירשטיין, המיישם את שיטת פוירשטיין למימוש הפוטנציאל האנושי בתחומי החינוך, השיקום והטיפול. למכון יותר מ־80 סניפים בכ־40 ארצות, ומדי שנה מוסמכים בשיטה זו כ־4,000 אנשי מקצוע ברחבי העולם

עוד בנושא:

הודאה בכישלון של משרד החינוך? השרה החדשה פותחת בדיונים לתיקון חוק החינוך המיוחד

מערכת שווים כוללת כ-12 כותבים, כמעט כולם אנשים עם מוגבלויות. כל עבודתה מוקדשת לסיקור חייהם של אנשים עם מוגבלות בישראל.

כתבות אחרונות