נושאים קשורים

ביקורת סרט: “עולם משלו” הוא מסע אוטיסטי חונק מדמעות ומצחוק

מה קורה כשעזרא, ילד אוטיסט, יוצא משגרת חייו הקפדנית למסע בריחה וגילוי עצמי עם אביו הסטנדאפיסט? איל שחל צפה בסרט החדש עם רוברט דה נירו – התרגש ובעיקר צחק

מדריך: איך תקבלו את הכסף שביטוח לאומי גבה ביתר בלי לחכות לביהמ”ש

לאחר שפירסמנו כי תביעה של נכים נגד ביטוח לאומי הוכרה כייצוגית, הגיעו למערכת שאלות רבות. עו"ד דוד שוורצבאום, שמייצג את התובעים, עונה לקוראים

לקראת מלחמה בצפון? פיקוד העורף חנך מיגונית מונגשת

מאחורי היוזמה עומדת עמותת "נגישות ישראל", שהתריעה על כך שאנשים בכיסאות גלגלים לא מקבלים מענה מהמיגוניות הקיימות. יו"ר העמותה: "קורא לכל הרשויות להצטייד"

בשורה לחולי הדושן: זו התרופה שקיבלה אישור מה-FDA

בישראל ישנם כ-250 אנשים המאובחנים בדושן-בקר, מחלת ניוון שרירים גנטית נדירה, בהם כ-20 ילדים בגילאי 5-4. הטיפול המדובר צפוי להקל משמעותית על חייהם



סקר: איך מעריכים מנהלים יכולות של עובדים עם מוגבלות?

מחקר חדש מגלה פערים משמעותיים בין הרצון לקדם אנשים עם מוגבלות, לבין המציאות בפועל. רוב נושאי המשרות הבכירות מאמינים שאין מספיק תקציב לקידום נכים | כל המספרים
ראשיחדשותפסק הדין הזה עשוי לסייע לנכי עבודה שעברו כמה פגיעות

פסק הדין הזה עשוי לסייע לנכי עבודה שעברו כמה פגיעות

בניגוד לעמדת הביטוח הלאומי, בית הדין האזורי לעבודה פסק לטובת איש אחזקה שסובל משלוש נכויות עקב תאונות עבודה

צילום הדמיה: ביגסטוק

אנשים רבים שאני מכיר, וגם אני, משתמשים במונח: “נכות מורכבת” או “לקות מורכבת”, כדי לתאר את מצבם. אנחנו מתכוונים לומר שאי אפשר למקם אותנו רק בצד אחד של הטבלה. שאנחנו “גם” ו”גם”.

אבל “נכות מורכבת” עקב פגיעה בעבודה, לפי תקנות ביטוח לאומי, ולצורך קבלת קצבה מיוחדת (עזרה בביצוע פעולות יומיום, או הסעות שלא בתחבורה ציבורית) – היא משהו אחר.

פסק דין חדש של בית הדין האזורי לעבודה חיפה מה-24.2.2022, עליו חתומים השופטת איריס רש, נציגת העובדים ורד קאופמן ונציג המעסיקים אליהו נקאר, מגדיר לנו באופן ברור מהי אותה “נכות מורכבת” וכיצד קובעים את דרגתה.

1. נכות מורכבת היא שקלול של כל הפגיעות שנגרמו לאדם בעבודה, גם אם הן נגרמו בזמנים שונים.

לפי פסק הדין, מטרת חוק הביטוח הלאומי היא להקל על נפגעי עבודה ולהרחיב את מספר הזכאים לקצבה מיוחדת. האמצעי שנקבע בחוק לשם כך הוא: לחשב את דרגת הנכות כאילו הפגיעות שאירעו בעבודה בזמנים שונים היו פגיעות מתאונה אחת. זאת, בעקבות השוואת הדין לדינם של נכי צה״ל. אם הנכות יציבה, כותבת השופטת, אין הבדל בין פציעות מצטברות לאורך זמן ובין כאלה שקרו בבת-אחת.

2. השקלול הזה יכול לכלול גם תוספת של אחוזי נכות שנקבעה לפי שיקול דעת של הוועדה הרפואית. אם אתם מחפשים את התקנה בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), מספרה הוא 15 והכינוי שלה בולט למדי: ״סטיות״. מהן ״הסטיות״, כלומר: השיקולים המיוחדים שמותר לוועדה לשקול? פגיעה ביכולת לעבוד במקצוע, גיל וכדומה.

3. לא נדרש לשם כך הליך נוסף של צירוף נכויות. במקרהשמיד אגולל לפניכם,ביטוח לאומי ניסה להכביד על התובע ודרש, לצורך דיון בתביעתו, קביעה מחדש של הנכויות וצירופן לנכות אחת שתשוקלל מחדש. הרכב בית הדין חשב שזו דרישה מיותרת. הנכויות בעצם כבר נקבעו כיציבות. בעיניי, זה לא רק ״טרטור״ מתמשך על פני זמן רב, אלא גם אפשרות ממשית שאחוזי הנכות יצומצמו בתהליך האבחון מחדש.

מאחורי כל פסק דין פורץ דרך ישנו סיפור. הסיפור הזה מלא מספרים: של סעיפי חוקים ותקנות, של אחוזי נכות. מרוב מספרים וחישובים שוכחים כמעט שהדברים נכתבו על גופו המיוסר והפצוע של אדם אחד – התובע, דוד קדוש, איש אחזקה. הוא נפגע בעבודה בשלושה מקרים שונים, כשבכל אחד מהמקרים נקבעה לו (באחוזים שונים) נכות יציבה:

א. נכות יציבה אחת (של 10%) ניתנה לו על הגבלה קטנה בתנועת המותניים ומטה.

ב. נכות יציבה שנייה (של 60%) נגרמה לו כעבור שמונה שנים עקב פגיעה קשה בעצב בכף היד הימנית, פגיעה שגרמה לשיתוק חלקי. אבל – וזה ״אבל״ גדול, ה-60% האלה ניתנו לו על ידי ועדה שהשתמשה בסעיף מיוחד בחוק הביטוח הלאומי, שמאפשר לה להפעיל שיקול דעת מיוחד. סעיף ה”סטיות”.

ג. ובאותם שנה וחודש הופיעה גם הפגיעה השלישית והנכות היציבה השלישית (14.5%) בגלל ירידה בשמיעה וטינטון (רעש וצפצופים באוזניים).

מפסק הדין עולה דמותו של איש שעובד עבודה גופנית לא קלה. רק ב-2019, כחמש עשרה שנה לאחר פציעתו האחרונה, דוד קדוש הגיש לביטוח לאומי תביעה לצירוף נכויות. ביטוח לאומי דחה את התביעה על הסף בנימוק שאין ירידה של 50% בהכנסותיו הקבועות. קדוש הגיש אז תביעה לקצבה מיוחדת לנפגע בעבודה, וגם היא נדחתה על ידי ביטוח לאומי, בטענה שכל הפגיעות שלו לא שוקללו יחד לפגיעה אחת.

גם כששוקללו כל הפגיעות יחד, התוצאה לא הייתה חד-משמעית בעיני ביטוח לאומי. הסף הרפואי הנדרש לקצבה מיוחדת הוא 65%. דוד קדוש הגיע לנכות משוקללת של 69.22% רק בזכות ה״סטיות״, כלומר: שיקול הדעת המיוחד שהפעילה הוועדה שדנה בפציעה השנייה שלו, בכף היד. בחוק אין התייחסות ישירה למצב כזה. ביטוח לאומי החליט לפרש זאת לשלילה: לא מוזכר – לא קיים. בית המשפט חשב אחרת: אם בחוק אין אמירה מפורשת נגד חישוב התוספת באחוזי הנכות, הרי שהיא חלק לגיטימי ממה שנקבע.

הסוף הוא טוב מבחינת קדוש. בפסק הדין נקבע שאחוזי הנכויות (היציבות) שלו כבר מוגדרים, כולל ה”תוספת שתופסת” (שהוועדה העניקה לו מתוקף תקנה 15), והוא עומד בסף שקבע ביטוח לאומי לקבלת קצבה מיוחדת. ביטוח לאומי התבקש לבדוק את זכאותו מחדש ולשלם את הוצאות המשפט.

יליד 2001, מתל אביב. מסיים תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה באמנות ומשפט ציבורי. מאובחן כאוטיסט בתפקוד נמוך עם דיספרקסיה (קושי נוירולוגי בביצוע פעולות), שפוגעת בדיבור. מתבטא בהקלדה מגיל צעיר. צייר ששתי תערוכות מאחוריו. כותב שירים שחלקם הולחנו.

כתבות אחרונות