fbpx

למה נהג שר מרוויח יותר ממרפאה בעיסוק?

למרות המחסור באלפי עובדים במקצועות טיפוליים, שכרם נמוך מהשכר הממוצע במגזר הציבורי ורובם מועסקים במשרה חלקית. הנפגעים העיקריים: הילדים

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
מטפלת בילדים - אילוסטרציה
מטפלת בילדים – אילוסטרציה

כ-6,000 שקלים בחודש, זה הסכום שמטפלים פרא-רפואיים מרוויחים בממוצע בחודש, כך חושף דוח הוצאות השכר בשירות המדינה לשנת 2020-2021. הנפגעים העיקריים מכך הם הילדים ובוגרים עם מוגבלויות שלא זוכים לטיפול איכותי וראוי.

הדוח מראה פעם נוספת שעבודה במקצועות מול אנשים עם מוגבלות בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות, פשוט לא משתלמת כלכלית וכי אנשים אלה לא נמצאים בראש סדר העדיפויות של המדינה.. משרד האוצר מפרט בדוח את נתוני השכר המלאים של המועסקים במגזר הציבורי בכלל המקצועות.

על פי הדוח, במשרדי הממשלה בישראל מועסקים 35,918 עובדים, ושכרם הממוצע עומד על 17,368 שקל למשרה מלאה.

ומה קורה במקצועות הפרא רפואיים? הנה כמה דוגמאות:

  • 416 קלינאיות התקשורת מרוויחות 12,333 שקלים, סכום שנשאר רק על הנייר, משום שרובן מועסקות בחצי או שליש משרה במשרדי הבריאות והחינוך. בפועל, שכרן מגיע ל-6,166 שקלים במקרה הטוב, פער של 11 אלף שקלים מהשכר הממוצע במשרדי הממשלה.
  • 208 פיזיותרפיסטים מרוויחים 12,320 שקלים למשרה מלאה, אך גם הם עובדים רק בחלקיות משרה, והשכר הממוצע בפועל עומד על 6,160 שקלים בלבד.
  • 161 מרפאים בעיסוק אמורים לקבל 11,433 שקלים עבור משרה מלאה, אך השכר בפועל הוא הנמוך ביותר מבין המקצועות הפרא-רפואיים, 5,716 שקלים בממוצע לחודש בלבד.
  • 900 הפסיכולוגים נהנים משכר טוב יותר של 13,196 שקלים עבור משרה מלאה, אך עדיין מדובר בסכום נמוך בהשוואה לשכר הממוצע במשרדי הממשלה. למרות העומסים הגדולים שמכבידים על מערכת הפסיכולוגיה הציבורית, רובם פונים גם לשוק הפרטי להשלמת הכנסה.
  • גם בקרב 1,979 העובדות והעובדים הסוציאליים בתחומי הרווחה במשרדי הממשלה קיים פער גדול בין השכר הממוצע לבין השכר בפועל. העובדים כורעים תחת עומס התיקים ולא מצליחים להעניק לאנשים הזקוקים לסיוע את מלוא הזמן הראוי. השכר הממוצע של עובד סוציאלי לפי הדו”ח עומד על 14,871 שקלים, פחות מהשכר הממוצע במשרדי הממשלה. נדגיש כי מרבית העובדים נאלצים להסתפק רק במחצית הסכום בגלל העסקה בחלקיות משרה.
  • עובדי ההוראה במשרד החינוך מרוויחים על הנייר 14,422 שקלים בחודש, כשהמורים הוותיקים מושכים את הממוצע כלפי מעלה. בקרב המורים החדשים וחסרי הניסיון המצב עגום באופן משמעותי. דוח הממונה על השכר במשרד האוצר בשנה שעברה הראה כי מרביתם מרוויחים פחות משכר המינימום בשל העסקה ב-62% משרה ואף פחות מכך.

ומי מרוויח בחודש יותר מהמטפלים הפרא-רפואיים, המורים והעובדים הסוציאליים? כמעט כולם:

  • נהגי השרים עם שכר של 16 אלף שקלים.
  • עוזרים ויועצים למנכ”לים במשרדי הממשלה עם שכר של 21 אלף שקלים.
  • אחים ואחיות עם שכר ממוצע של 21 אלף שקלים.
  • רופאים וטרינרים עם שכר של 24 אלף שקלים.
  • פרקליטי המדינה עם שכר של 24 אלף שקלים.
  • עובדים בשירות החוץ עם שכר של 23 אלף שקלים.
  • מנהלים במשרדים שונים של המדינה עם שכר של 13 אלף שקלים לחודש.
  • עיתונאים העובדים בתאגיד השידור הציבורי עם שכר ממוצע של 18 אלף שקלים לחודש.

כל המקצועות האלו חשובים והכרחיים, אך עם כל הכבוד להם ולעוסקים במלאכה, המדינה מזניחה במשך שנים ארוכות את המקצועות הפרא-רפואיים ובכך פוגעת פגיעה אנושה בעתידם של ילדים ומשפחות רבות, בקבלת הטיפולים המגוונים בתחומים אלה.

לאורך השנים נוכחנו לדעת כי מניעת טיפולים בגילים קריטיים של קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה, ופסיכולוגיה, בעיקר בילדות אך גם בבגרות, פוגעת ביכולתו של אדם עם מוגבלות להפוך לעצמאי, ובכך מאלצים אותו להסתמך על המדינה ולמעשה הופכים אותו במרוצת השנים לנטל כלכלי גדול. מעשה זה חוזר כבומרנג אל ממשרדי הממשלה שצריכים לדאוג לרווחה ולפרנסה, אבל אז זה יהיה מאוחר מדי לנסות ולתקן.

מחסור בכ-6,500 עובדים ומטפלים

הדוח החדש מאשש את נתוני הדוח הקודם של משרדי הממשלה שהצביע על המצב העגום בתחום שפרסמנו כאן באתר “שווים”. על פי מסקנות הדוח הקודם, חסרים במגזר הציבורי 1,878 פיזיותרפיסטים, 2,177 קלינאיות תקשורת ו-2,560 מטפלים בריפוי ועיסוק, והפערים רק ילכו ויגדלו עם השנים. הדוח מצביע על פתרון לטווח המיידי, והוא מיצוי פוטנציאל של המטפלים ברישיון שקיימים בשוק ותמרוץ של העוסקים בתחום, כדי להגדיל את היקף העבודה במערכות הציבוריות.

רגע לפני שהכנסת יצאה לפגרת החורף, הוביל ח”כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד) בשיתוף עם ח”כ ויו”ר הקואליציה לשעבר עידית סילמן (ימינה), משרדי הרווחה, החינוך, הבריאות ומשרדים נוספים, מאבק עיקש שנועד להביא את הנושא לראש סדר היום. במאבק לקחו חלק גם הורים לילדים עם מוגבלות, ארגון סחל”ב (סיוע בחוק לילדים על הרצף) ועמותות וארגונים נוספים למען התפתחות הילד. התוכנית שאישרה הממשלה, מדברת על אימוץ מסקנות דוח משרד ראש הממשלה, הקמת צוות בחינה ויישום של ההתמודדות עם פערי כוח האדם במקצועות הפרא-רפואיים בראשות מנכ”לי המשרדים הממשלתיים וגיבוש תכנית תמריצים, כדי לעודד מטפלים לעבוד בתחום.

בנוסף, משרד החינוך היה אמור לגבש בתוך חודשיים תוכנית להכנסת מטפלות ממקצועות הבריאות בישראל למשרדו ולמיפוי והרחבת מספר המטפלים הקיימים היום. עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת, לצד הסוגיות הפוליטיות בדמות המשכיותה של הממשלה הנוכחית, סוגית קידומם של המטפלים הפרא-רפואיים אמורה לעלות גם היא לדיון.

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של “שווים”

קראו עוד בשווים

אביחי חיים

בן 28, נשוי. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים", מגיש תכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט". נולד עם שיתוק מוחין קל.

גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מהקהילה שלנו

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים״