נושאים קשורים

מתמודדת נפש קיבלה אישור להמתת חסד – ועוררה סערה

זוראיה טר בק ההולנדית התמודדה כל חייה עם דיכאון, חרדה, טראומה והפרעת אישיות. בראיון לגארדיאן הסבירה: "לפעמים, כשאת אוהבת מישהו, את חייבת לתת לו ללכת"

חוקרים: הסרטון הזה יעזור לכם להבין אם אתם על הרצף

מדובר בסרטון שמציג גליל דו-ממדי מסתובב שעשוי מנקודות. חוקרים איטלקים גילו כי האישונים של אוטיסטים מתנהגים אחרת במהלך הצפייה בו – בהשוואה לניורוטיפיקלים

בקרוב: שליטה באייפון ובאייפד – רק באמצעות העיניים

שורה של מאפייני נגישות חדשים צפויים להשתלב במערכות ההפעלה של ענקית הטכנולוגיה אפל. יצורפו גם יכולות בינה מלאכותית לזיהוי דיבור מוגבל והאזנה למוזיקה עבור כבדי שמיעה

“אין צוות חינוכי בשעות אחה”צ, הבן שלי חווה רגרסיה”

גן התקשורת "אייל" ברעננה נמצא בחוסר יציבות כבר שנה. הסיבה: ארבע נשות צוות יצאו לחופשת לידה, ללא תחליף הולם. האימהות פנו לעירייה: מפסידות שעות עבודה, והילדים סובלים



אין אישור להסעה – ופעוט מונשם נוסע למעון באוטובוס ציבורי

בחצי השנה האחרונה אימו של שחר (שם בדוי) בן השנתיים מנהלת מאבק מול הרשויות לקבלת הסעה שמותאמת למצבו הסיעודי. במקום לספק פתרונות - הן מגלגלות אחריות
ראשימאמרים מיוחדיםדווקא ביטוח לאומי רחוק מיעד ההעסקה של עובדים עם מוגבלות

דווקא ביטוח לאומי רחוק מיעד ההעסקה של עובדים עם מוגבלות

נתונים חדשים: 40% מהרשויות והגופים הציבוריים לא עומדים ביעד ההעסקה הקבוע בחוק של 5%. ביותר גופים ירד הייצוג במהלך 2021

מנכ”ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר. צילום: דוברות הכנסת

40% מהגופים הציבוריים הגדולים במשק (רשויות מקומיות ואזוריות וגופים נוספים) לא עומדים ביעד ההעסקה הקבוע בחוק לעובדים עם מוגבלות – מינימום של 5%. כך עולה מנתונים חדשים של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים לשנת 2021, אשר הופקו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

בינואר 2017 נוסף לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998) תיקון מספר 15, המורה על הגדלת הייצוג ההולם לעובדים עם מוגבלות בגוף ציבורי המעסיק למעלה מ-100 עובדים. למרות שחלפו חמש שנים, ואף שהמדינה גיבשה תוכנית פעולה להגדלת שיעור העובדים עם מוגבלות, לפחות בינתיים הנתונים רחוקים מאוד מהניסוח של החוק.

על פי הנתונים המעודכנים, 60% מהגופים הציבוריים עומדים ביעד ההעסקה המינימלי של 5%. 22% מהגופים עומדים ביעד ברמה בינונית (3.5%), 16% ברמה נמוכה (בין 2% ל-3.5%) ו-2% לא עומדים ביעד בכלל. גם המגמה לא מנבאת טובות: במהלך 2021, 46 גופים ירדו בשיעור העמידה ביעד, לעומת 38 גופים שעלו.

מי נמצא במקום נמוך בהעסקת אנשים עם מוגבלות?

בתחתית הרשימה נמצאת רשות שדות התעופה, עם 2%-3.5% העסקה של עובדים עם מוגבלות. יחד איתה ממוקמים נמוך בטבלה רשות ניירות ערך, רשות החדשנות, בנק ישראל, מפעל הפיס, יד ושם, המועצה להשכלה גבוהה ורשות החדשנות. באותה קטגוריה נמצא גם המוסד לביטוח לאומי, גוף שדווקא עוסק רבות בנושא אנשים עם מוגבלות, והיה מצופה ממנו לעמוד ביעדים ברמת טובה יותר. הביטוח הלאומי, כאמור, הוא גם הגוף שהפיק את נתוני הייצוג.

מנגד, ניתן לציין לטובה את תאגיד השידור הישראלי כאן 11, שעומד ביעדי החוק בצורה טובה, ויחד איתו את רשות הטבע והגנים, שירות התעסוקה והרשות לשיקום האסיר.

הרשויות המאכזבות

מתוך עשר הרשויות הגדולות בישראל, עיריית תל אביב ועיריות ירושלים, בני ברק וחולון מעסיקות בין 2% ל-3.5% בלבד – מתחת לרף ה-5%. יחד איתן נמצאות גם מודיעין עילית, בית שאן, באקה אל גרבייה, שוהם, שדווקא נבחרה בשנת 2020 כעיר הנגישה ביותר בישראל, ומועצה אזורית דרום השרון. הרשויות המצטיינות הן ראש העין, מודיעין מכבים רעות, אשדוד ומועצה אזורית בנימין. 

בחלוקה למגזרים, המגזר הדרוזי עומד בצורה הכי טובה ביעד ההעסקה של עובדים עם מוגבלות, עם כ-90% עמידה ביעדים. לעומת זאת, המגזר החרדי והבדואי עומדים על 17% בלבד.

צריך לציין כי מצב הייצוג של עובדים עם מוגבלויות במשרדי הממשלה עוד טוב פחות. מהנתונים הכי מעודכנים של נציבות שירות המדינה עולה כי פחות מ-20% ממשרדי הממשלה עומדים ביעד ההעסקה של 5% באופן מלא. זאת, כאמור, לעומת 60% בקרב הרשויות המקומיות והחברות הממשלתיות, כפי שעולה מהנתונים החדשים של נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות.

הנציב: “לצערי, יש נסיגה בחובת הייצוג”

“למרבה הצער, ניכר כי במספר רב של פרמטרים ומגזרים קיימת רגרסיה בשיעור העמידה בחובת הייצוג ההולם להעסקת אנשים עם מוגבלות”, אמר בתגובה דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. “משמעות הדבר היא כי מספר גדול מדי של גופים ציבוריים מפרים את חובתם החוקית בכל הקשור להעסקת אנשים עם מוגבלות, ובכך אינם תורמים די לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה ובמשק, כפי שהיה מצופה וכפי שכולנו היינו רוצים לראות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים תמשיך לפעול ביתר שאת להגברת שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ולאכיפת החובה לייצוג הולם, במסגרת תפקידיה וסמכויותיה. זאת, בין השאר, בהינתן סמכויות האכיפה הנוספות שניתנו לנציבות בתיקון 23 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שעבר בכנסת בחודש יוני האחרון. במקביל, בכוונת הנציבות לפעול להרחבת החלת החובה לייצוג הולם על גופים נוספים במגזר הציבורי, כדוגמת חברות ממשלתיות וכן על גופים במגזר הפרטי”.

דן רשל. צילום - איל יצהר לגלובס
הנציב דן רשל. צילום: איל יצהר לגלובס

גיתית רוזן אליצור, סמנכ”לית משאבי אנוש בתאגיד השידור הציבורי כאן 11, שצוין לחיוב בדוח, אמרה כי “כולנו מרוויחים מהעסקת עובדים מגוונים, בהם אנשים עם מוגבלות – החברה, התאגיד והעובדים. גיוון הוא אחד מערכי היסוד בתאגיד, ואנו רואים חשיבות רבה בתרומתם הייחודית של אנשים עם צרכים מיוחדים לעבודה ולתרבות הארגונית, ופועלים רבות להגדיל את יעדי ההעסקה ולשלב באופן מלא ומותאם אוכלוסיות ממגזרים, דתות, זהויות ויכולות מגוונים”.

יליד 1991. נשוי פלוס אחד. נולד עם שיתוק מוחין קל. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים" מגיש תוכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט".

כתבות אחרונות