“הממשלה תפעל לשילובם של בעלי מוגבלויות מכל סוג שהוא בחיי החברה, תוך סיוע בחינוכם ותעסוקתם, ותדאג לצרכיהם הבסיסיים של אלה שאינם מסוגלים לקיים את עצמם, לשיפור מעמד הקשישים, הנכים, ומשפחות מרובות ילדים”, כך נכתב בקווי היסוד של הממשלה החדשה.
ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 בראשות בנימין נתניהו, נחתמו ביום חמישי האחרון רגע לפני השבעתה, ואיתן הגיעו הבטחות אופטימיות בכל הנוגע לאנשים עם מוגבלויות בתחומי החברה, החינוך, הביטחון, הנגישות, התחבורה והרווחה.
ממשיכים לסייע לנכי צה"ל
במפלגת עוצמה יהודית של השר החדש לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שמו דגש מיוחד בהסכם הקואליציוני על הסדרת הטיפול השיקום והרווחה של נכי צה"ל והלומי הקרב. זאת בהמשך לרפורמת נפש אחת שהתחיל שר הביטחון לשעבר בני גנץ עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והמשיך בשנה האחרונה עם לאש הממשלה לשעבר, יאיר לפיד ועם שר העלייה והקליטה החדש אופיר סופר. במפלגה הבטיחו כי ידאגו לאוכלוסייה זו לגבי מציאת תעסוקה ראויה, דיור, משפחה וקהילה.
בשנה האחרונה, הרפורמה הגיעה למספר הישגים חשובים. בין היתר, הורחבו הוועדות הרפואיות לבתי חולים שיקומיים. כמו כן, הוקמו 19 חדרי טיפול פרטי וארבעה חדרי טיפול קבוצתי, בתים מאזנים ובית בטוח ייעודי למתמודדים עם פוסט טראומה. עוד ברפורמה: בוטל מבחן ההכנסה, הורחבה ההכרה בצוללי הקישון, צומצם ב-60% הפער של הבקשות להכרה משנים קודמות, הוקמה מערכת למיצוי זכויות – “מצפן הזכויות”, הושק המשכן החדש של היחידה לתגובות קרב, בוטלה הבדיקה במקרי נכות לצמיתות, והורחב המענה לטיפול באמצעות קנאביס ועוד.
בריאות הנפש בראש סדר העדיפויות
מפלגת הציונות הדתית של שר האוצר החדש, בצלאל סמוטריץ', ושל סגנית שר האוצר, מיכל וולדיגר – שפעלה בכנסת האחרונה בתחום בריאות הנפש בוועדות הכנסת – שמה דגש על הנושא בהסכמים החדשים. השניים מבטיחים כי יוקם צוות עבודה בראשות מנכ"ל משרד הבריאות החוזר, משה בר סימן טוב, לשיפור השירות ולרפורמות הנדרשות במערך בריאות הנפש.
המפלגה מתכוונת לבחון הקמת בתי ספר לחינוך מיוחד נפשי במערכת החינוך, לצמצם את העומס בבתי החולים הפסיכיאטריים, להמשיך לקדם חלופות אשפוז ושימוש בקופות החולים, לתגבר את השירותים בקהילה, לצמצום זמני ההמתנה לטיפולים, לשפר את הרצף הטיפולי, להקים צוותי התערבות במשברים, לתת טיפולים לתחלואה כפולה, להסדיר את מערכי הלינה והדיור לחסרי הבית לגבש תכנית לאומית לבריאות הנפש לילדים לצעירים שתכלול פתיחת מסגרות ושיקום בקהילה ולקדם חופש בחירה למקום אשפוז של מטופלים.
עוד נכתב בהסכם כי המפלגה רוצה לשפר את השירות בסל השיקום לנכי נפש בקהילה ואת התקינות של כוח האדם ולתת תמריצים לעבודה במערכי בריאות הנפש ברחבי הארץ. התוכנית היא גם להקצות תקציב ייעודי לבינוי ושיפוץ מחלקות פסיכיאטריות בבת החולים, להקים מרכזי חוסן בערים מעורבות ולהקים חדרים אקוטיים עבור מתמודדי נפש.
תווי המזון חוזרים
במפלגות יהדות התורה ובש"ס יש הסכמה להחזיר את תווי המזון מתקופת הקורונה, באמצעות תקציב שנתי בגובה מיליארד שקלים, של משרד הפנים והרשויות המקומיות. עם זאת, סעיף זה מבוסס על הקריטריונים מתקופת הקורונה, שהפלו נגד מקבלי מקצבים נכות.
ביהדות התורה מבטיחים כי הממשלה תסייע למוסדות החינוך ברחבי הארץ להניש את עצמם כחוק לאנשים עם מוגבלויות ותגבש פתרונות מערכתיים לבעיות התחבורה הציבורית והנגשתה, תוך תיעדוף לחיבור ערי הפריפריה לתשתיות תחבורתיות.
במוסדות החינוך המיוחד המוכש"ר (חינוך מוכר שאינו רשמי) וגני הילדים, משרד החינוך ישווה את תקציבי הגנים לתקציב החינוך הממלכתי. בוועדת המחירים לקביעת תעריף אגרות חוץ לתלמידי מוסדות החינוך המיוחד, ישתתפו שני נציגי אגודת ישראל ודגל התורה. טיוטות המלצות ועדת המחירים יהיו שקופות ויפורסמו מראש להערות הציבור.
עוד סוכם כי הממשלה תפעל להגדלת היצע הדירות גם למחוסרי דיור, תעודד שילוב תעסוקה לאוכלוסיות ששיעור ההשתתפות שלהן בשוק התעסוקה נמוך (ובהם אנשים עם מוגבלות) ותמנה צוות מקצועי בהשתתפות נציגי משרדי הממשלה: נציבות שירות המדינה, האוצר, משפטים, החינוך, הדתות ועוד.
מטפלים יוכלו לעבוד ללא תואר
בצעד שסחף ביקורת וכפי שפורסם באתר "שווים", בהסכם נכתב כי הממשלה תקדם חוקים מיוחדים להכשרת מטפלים שיוכלו לעסוק במקצועות הבריאות בקהילה בלבד, ללא תואר אקדמי – ועם הכשרה מקצועית שתינתן להם בידי מוסדות להכשרה מקצועית. במפלגת יהדות התורה דחו את הביקורת על כך וטענו כי מדובר רק על בתוך מוסדות החינוך החרדיים
לפי ההסכם נכתב כי: "ניסיון תעסוקתי של חמש שנים ייחשב כתחליף לתואר". בנוסף, בהסכם מציינים את הצעת סיעת יהדות התורה להסדרת מקצוע הטיפול באמצעות אומנויות: "במסגרתה יתאפשר גם לבוגרי לימודים שווי ערך בהיקף שעות לימודים ושעות הכשרה מעשית זהים ללימודי תואר ראשון, לקבל תעודת מטפל באמצעות אומנויות, על ידי לימודי תעודה בהיקף שעות לימודים ושעות הכשרה מעשית זהים ללימודי תואר שני".
במקביל, במפלגה דרשו כי משרד החינוך ייתן מענה חינוכי והסעות לילדי החינוך המיוחד הגדלים והמתחנכים בביתם בשפת האידיש, בהיעדר פתרון בעיר מגוריהם.
נופשונים לילדים עם צרכים מיוחדים
במפלגת ש"ס של שר הבריאות והפנים אריה דרעי, מציינים בהסכמים הקמת צוות לבחינת הרחבת ימי הנופשונים לילדים ולבוגרים עם צרכים מיוחדים, והקמת מרכז מידע לסיוע למשפחות של ילדים עם צרכים מיוחדים, למיצוי את זכויותיהן. בנוסף, תקציב הרשויות המקומיות במשרד הרווחה יעודכן כך שהשתתפותן של הרשויות תהיה דיפרנציאלית, ויקבע על פי הרמה הסוציו האקונומי של הרשות.
במפלגת ש"ס מבטיחים כי שר הרווחה החדש, יעקב מרגי, יקדם את חוק שירותי הרווחה. במפלגה דרשו בהסכמים כי: "לצורך יישום החוק יתווסף לתקציב החוק שעומד על כ-2.2 מיליארד שקלים עוד 150 מיליון שקלים על מנת שיישום החוק יבוצע ללא עיכובים שונים".
מהפכה בבריאות
השר אריה דרעי שואף לבצע מהפכה ענקית בתחום הבריאות בישראל שעבורה דרש 5.85 מיליארד שקלים לשנה הקרובה. התקציב הנוסף ישמש בין היתר לעדכון סל הבריאות, לביצוע תוכניות לאומיות חדשות ולהרחבה של תוכניות קיימות. בהן, שיפור השירות במיונים, הפחתת זיהומים, שיפור השירות במערך בריאות הנפש, שיפור השירות בטיפות החלב, קיצור תורים ועוד.
התוכנית של דרעי כלולה הוספת 360 מיטות אשפוז כללי כל שנה, 40 מיטות פסיכיאטריות בחמש השנים הקרובות ותוספת של 400 מיטות שיקומיות. בנוסף, נשבע יעד ל-2,000 בוגרים ישראלים בשנה בלימודי רפואה, לצד תגבור לימודי הסיעוד ומקצועות הבריאות האחרים, עידוד כוח אדם רפואי לעבוד בפריפריה והקצאה של 100 מיליון שקלים למענקים.
דרעי מבקש גם תוספת טכנולוגית קבועה לסל הבריאות בסך 750 מיליון שקלים כל שנה. מתוך סכום זה, 100 מיליון שקלים יוקצו בכל שנה לעדכון סל השירותים שבאחריות משרד הבריאות בתחומי הגריאטריה, שיקום נכי נפש, טיפול אוטיזם, תקצוב בטיפות חלב, רכישת חיסונים, מערך בדיקות גנטיות ועוד.
מבחני התמיכה הייעודיים לקופות החולים בתחום פסיכיאטריה, מתמחים בקהילה, התפתחות הילד, אשפוז ביתי, סיעוד, MRI ועוד – יימשכו או יועברו לבסיס סל הבריאות, לפי החלטת משרד הבריאות, בהיקף כולל של כ-700 מיליון שקלים.
בנוסף דרעי רוצה להנחיל את תוכנית "סיעוד ממלכתי" על מנת להבטיח מענה סיעודי לכלל האוכלוסייה מעבר לרמה הנהוגה כיום על ידי ביטוח הלאומי באמצעות מנגנון לחיסכון חובה, דמוי חיסכון פנסיוני בישראל, הגדלת החיסכון חובה מטעם המעסיקים והגדלה במקביל של מס הכנסה שלילי ותוספת נקודות זיכוי.
