נושאים קשורים

“אין צוות חינוכי בשעות אחה”צ, הבן שלי חווה רגרסיה”

גן התקשורת "אייל" ברעננה נמצא בחוסר יציבות כבר שנה. הסיבה: ארבע נשות צוות יצאו לחופשת לידה, ללא תחליף הולם. האימהות פנו לעירייה: מפסידות שעות עבודה, והילדים סובלים

המדינה לא מאשרת הסעה – ופעוט מונשם נוסע למעון באוטובוס ציבורי

בחצי השנה האחרונה אימו של שחר (שם בדוי) בן השנתיים מנהלת מאבק מול הרשויות לקבלת הסעה שמותאמת למצבו הסיעודי. במקום לספק פתרונות - הן מגלגלות אחריות

אפקט המלחמה: יותר מחצי מיליון ישראלים יזדקקו לטיפול נפשי

גורמי המקצוע בתחום בריאות הנפש הזהירו בוועדת הבריאות של הכנסת: "רופאים צעירים בורחים מהמערכת הציבורית בגלל תנאי העבודה הקשים"

הכנסת דנה בהגדלת הקצבה לחטופים ששבו מהשבי

לפי ההצעה שנדונה בוועדת הרווחה, הקצבה תוכפל ל-2,600 שקלים ופדויי השבי יקבלו אוטומטית הכרה של 50% בשל הפרעת פוסט טראומה
הסתדרות 480-100

ג’ון מקפאל רוצה להיות הפארא-אסטרונאוט הראשון בעולם

ספורטאי העבר קטוע הרגל יצא למסע אל הלא נודע – בדרך להיות האיש הראשון עם מוגבלות שטס לחלל. "אני רוצה להיות אסטרונאוט, ובמקרה יש לי גם מוגבלות פיזית. זה המסר שאני מנסה להעביר"
ראשיאנשים עם מוגבלויותאנשים עם מוגבלויותההסתדרות: "יבוטל חוק קיצור ההכשרה במקצועות הבריאות"

ההסתדרות: “יבוטל חוק קיצור ההכשרה במקצועות הבריאות”

כך אומר ל"שווים" אלי גבאי, יו"ר איגוד מקצועות הבריאות. החלופה שגובשה לדבריו עם החרדים: לימודים של שנתיים לתפקיד סייעת בחינוך המיוחד

יו”ר ההסתדרות ארנון בר דוד. צילום: הסתדרות העובדים החדשה

“המפלגות החרדיות לא הולכות להעביר את הצעת החוק לתיקון מקצועות הבריאות” – כך אומר אלי גבאי, יו”ר איגוד מקצועות הבריאות בהסתדרות, לאתר “שווים”. גבאי מתייחס להצעת החוק של המפלגות החרדיות בקואליציה, שמבקשות לאשר הכשרה מקוצרת ללא תואר אקדמי למקצועות פרא רפואיים כגון ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת. הצעת החוק הזו מעוררת התנגדות עזה בקרב אנשי המקצוע האלו, שטוענים כי מדובר בפגיעה אנושה במקצועיות של המטפלים, שתגרום גם לפגיעה בילדים והבוגרים המטופלים.

בהמשך ליוזמה של יהדות התורה וש”ס, הוחלט על הקמת ועדת היגוי במשרד הבריאות, הכוללת את נציגי המפלגות החרדיות, ראשי הסקטורים במקצועות הבריאות, נציגי השדה הקליני, נציגים מהאקדמיה ונציגים מההסתדרות. לדברי גבאי, במהלך הדיונים הגיעו הצדדים להבנה על חלופה אחרת במקום ההכשרה המקוצרת, והיא תעודת “סייעת בחינוך המיוחד”.

“לא יהיו מטפלים ומטפלות סוג ב'”, מגיב גבאי לחששות של המטפלים הפרא רפואיים מ”הוזלת המקצוע” ופגיעה באיכות הטיפול. “יהיה מקצוע שייקרא ‘סייעת בחינוך המיוחד’, וכל מי שרוצה לעבוד בתחום יצטרך לעבור הכשרה של שנתיים לשם כך. כל זאת, תחת השגחה של מרפאים בעיסוק וקלינאי תקשורת, והכל במסלול מפוקח של משרד הבריאות. הסייעות האלה יעבדו אך ורק במסגרות החינוך המיוחד ולא על חשבון עובדי מקצועות הבריאות הקיימים”.

“החרדים קיבלו את החלופה”

בכך טוען גבאי כי למעשה הדרישה של המפלגות החרדיות להכשרת מטפלים שיוכלו לעסוק במקצועות הבריאות בקהילה ללא תואר אקדמי יורדת מהפרק לחלוטין. “הסילבוסים בהכשרת סייעות החינוך המיוחד יהיו זהים לחומר הנלמד בשנתיים הראשונות בתואר הראשון של מקצועות הבריאות, והן יצטרכו לעבור מבחן רישוי כדי לעבוד בתור סייעות בחינוך המיוחד. כבר היום יש מדריכות תעסוקה ומדריכות באמנות, ואנחנו יוצרים יצור כלאיים חדש שייקרא ‘סייעת בחינוך המיוחד’. זה לא הולך להיות מקצוע אקדמי”.

כשמדברים על מקצועות הבריאות בישראל, מתייחסים למקצועות קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק. המשותף לכל המקצועות האלו הוא שדרישות הקבלה ללימודים המסמיכים הן גבוהות מאוד ומצריכות לימודים באוניברסיטה וקבלת תואר ראשון, לעיתים אף תואר שני. לכן גם החשש בקרב אנשי המקצוע כי הצעת החוק של החרדים תוזיל אותו.

“נכון להיום יש מסלולים לחרדים וחרדיות ללימודי מקצועות הבריאות, שמייצרים מאות אנשי מקצוע כל שנה”, מסביר גבאי, “אין שום סיבה לפתוח מסלול לא אקדמי נוסף. זה הסיכום שהגענו אליו בהובלת יו”ר ההסתדרות ארנון בר דוד מול המפלגות החרדיות. אגב, לש”ס לא הייתה בעיה עם זה מלכתחילה; יהדות התורה היא היחידה שהערימה קשיים. ברגע ששמעו שהכל יהיה תחת הפיקוח של משרד הבריאות, הם קיבלו את החלופה הראויה”.

לגבי מי שעובדת כיום בתור סייעת בחינוך המיוחד ואין לה תעודה, גבאי מבטיח למצוא לזה פתרון: “נעשה את זה בהוראת שעה, ואותן הסייעות יצטרכו להשלים חלק מהקורסים הנלמדים ואולי אף לעמוד במבחן רישוי. נדון על זה בוועדה”. כמו כן ציין כי תהיה הקלה למי מביניהן שירצו להמשיך את הלימודים באוניברסיטאות האקדמיות, שיתחשבו בחומר שנלמד כבר. איך זה בדיוק יעבוד? לפי גבאי הכל ייקבע בוועדה.

“חשוב לי להדגיש שהמפלגות החרדיות מחויבות להסכים למסקנות הוועדה”, הוא ממשיך. “לאחר מאבק של שלוש שנים, בשיחה אחת שישבתי מולן, הן הבינו שהדרישות שלהן לא הגיוניות. הצעתי להן את החלופה המדוברת והן קנו אותה”.

הסדרת מקצוע הסייעת

על הביקורת שהוא סופג בימים האחרונים מצד ארגוני המאבק של קלינאיות התקשורת והמרפאות בעיסוק, הוא אומר: “מי שמייצג 8,000 עובדים מהמגזר הציבורי והפרטי מהמטפלים במקצועות הבריאות זה אני. אני גם פיזיותרפיסט בעצמי. הצגתי את המתווה בפני מנכ”ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, המתווה מקובל עליו, וזה מה שהולך לקרות. החבורה הזאת מייצרת רעש שפוגע בסיכומים. כל מה שהן רוצות זה לחבל בהסכם, ולכן הן תוקפות את ההסתדרות ואותי אישית”.

מטה המאבק: נעמוד כחומה בצורה

ממטה המאבק של קלינאיות התקשורת והמרפאות בעיסוק נמסר: “נעמוד כחומה בצורה כנגד כל מי שמנסה לשחק בבריאות גופם ונפשם של מאות אלפי מטופלינו בישראל. הניסיון להכניס פוליטיקה למקצועות הבריאות הוא סכנת חיים. לא נאפשר להניף פטיש חמישה קילו בדמות חקיקה הרסנית נגד מי שזקוק לטיפול מקצועי ואיכותי”.

בתחילת השבוע התכנסו במרכז הכנסים “ישראל יפה” בת”א מאות קלינאיות, מרפאות בעיסוק, פיזיותרפיסטיות, תזונאיות וגם הורים לילדים עם מוגבלות לזעוק את זעקתם ולהתריע בפני מה שהם מכנים “חוק הפקרת הגוף והנפש”. בכינוס, שנערך בחסות האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת והחברה הישראלית לריפוי בעיסוק, הגדירו את החקיקה המיועדת “האסון הגדול ביותר של מקצועות הבריאות בישראל”.

ממשרד הבריאות נמסר: “הנושא נמצא בדיונים ראשוניים במשרד הבריאות בהשתתפות הגורמים המקצועיים”.

יליד 1991. נשוי פלוס אחד. נולד עם שיתוק מוחין קל. בוגר תואר ראשון בתקשורת וניהול. היה כתב צבאי בדובר צה"ל, עורך באתר one וכתב אתר השקמה מרשת שוקן. במקביל לעבודתו ב"שווים" מגיש תוכנית ספורט ב"רדיו סול" ומשמש עורך משנה באתר "ישראל ספורט".

כתבות אחרונות