לו יכולתי לפנות ל”יוני”, אבא של “שי”, ילד אוטיסט שרב גירש מבית הכנסת, ושסיפורו נחשף אתמול באתר “שווים”, הייתי מסכם לו את כל התורה במשפט אחד: “המקום (אלוהים) נמצא בכל מקום. האנשים הם אלה שיוצרים את ההבדל”.
החוק של מדינת ישראל עומד לצדך, כי הוא נגד אפליה של קבוצות שמודרות באופן היסטורי, כמו אנשים עם מוגבלות. אתה יכול להביא את בית המשפט לחייב את הרב לשלם לך פיצויים על כך שהוא מדיר את בנך משירות דתי שאותם מקבלים אנשים אחרים, על כך שהלבין את פניו ברבים. עם זאת, עליך לדעת מהם הגבולות של הסיוע שתקבל: אתה לא יכול לקבל צו בית משפט שיחייב את הרב לכבד את בנך או לקבל אותו כפי שהוא.
אני מבין את כאבך. אתה אדם דתי, שמגדל את בנו להיות דתי ככל יכולתו. אתה דואג שהילד יידע להתפלל, גם אם באופן מותאם. אולם למרבה הצער, כאדם דתי שהוא גם אב לילד שאינו מתנהג בצורה “תקינה” בבית כנסת, קבוצת ההתייחסות שלך כבר איננה כלל האנשים הדתיים בשכונה, בעיר או במדינה. אתה לא צריך להוכיח לכולם שהבן שלך לא יגורש מבית הכנסת של הרב הספציפי.
**************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
**************
“יוני”, אל תכלה את כוחותיך במלחמות שבהן אפשר רק להפסיד ולהפסיד. בניגוד לבית המשפט הישראלי, שפסיקתו בנושא השוויון נחרצת וברורה, המגזר הדתי והמגזר החרדי אינם עשויים מקשה אחת. יש מי שיאמר על “שי” שהוא “קטן וטיפש” ולא מחויב כלל במצוות כמו תפילה; יש מי שיאמר שהוא “נשמה גבוהה”, וגם זו החרגה ממידת אדם שהוא ככל האדם (אם תרצה: אמירה שהיא פרס ניחומים למשפחה). ישנו רב שמביט בבנך ורואה בנוכחותו שיבוש ואולי אף טומאה, וישנם פרשנים של ההלכה שמתאמצים להתיר ולרכך כל אמירה שאיננה מתאימה לחשיבה על מוגבלות במאה ה-21.
עם מי אתה אמור לדבר? למי אתה אמור להתייחס? קבוצת ההתייחסות שלך הצטמצמה, מבלי שבעצם שמת לב, לכלל האנשים שלהם אינך צריך להוכיח דבר, להתבייש ולהצטדק, או לריב איתם. אנשים שמלכתחילה מקבלים את בנך והתנהגותו בעין טובה וחומלת. כן, ישנם גם אנשים דתיים וחרדים כאלה. יש להם רבנים ומנהיגים אחרים מאלה שאתה פוגש בבית הכנסת אליו אתה מבקש לחזור שוב ושוב.
כשהגיע זמני לעלות לתורה בטקס בר המצווה, בחרתי את הרב ואת הקהילה שיקרים לליבי עד היום. הם עטפו אותי בחום אנושי ובקבלה, והחודשים בהם התכוננתי לטקס היו מהמשמעותיים בחיי. בעיני הנער הצעיר שהייתי, הקהילה נראתה כקבוצה שמלוכדת סביב דבר האלוהים ומפרשת אותו יחד. לכן, אני יודע שאלוהים הוא אהבה, ושהוא אוהב אותי. כי בית הכנסת שלי כולו אהב אותו.
עם הזמן, הקול הפנימי והחיצוני הסתנכרנו, החלו לפעול בהלימה. אני לא משמיע יותר קולות מיותרים בזמן התפילה, כי אני נתון בתפילה ולא בהתגוננות מהסביבה.
מקווה בשביל “שי” שבעזרת השם גם הוא יגיע למקום הזה. זה מגיע לו; זה מגיע לך.
עוד בנושא:
רב בית כנסת על ילד אוטיסט: “לא רוצה אותו, שיתפלל בבית”
**************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לאתר שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> עיגול לטובת שווים – למען אנשים עם מוגבלויות – האגורות שלך יכולות לשנות חיים! (igul.org.il)
**************
