כמיליון וחצי ישראלים הם בני משפחה מטפלים (family caregivers). הם מתמודדים עם ריבוי אתגרים, התלבטויות יומיומיות והתמודדויות, תוך תמיכה וטיפול בבן משפחה המתמודד עם מחלה, מוגבלות או ירידה תפקודית עקב זקנה. זאת במקביל ליתר עיסוקיהם, בניהול בית, קריירה ועוד. כדי לסייע להם, הוציאה נציבות שירות המדינה הנחיות חדשות בימים אלה, המעדכנות את המדיניות החדשה והמורחבת בכל הנוגע לזכויות של עובדים המטפלים בבני המשפחה. הזדמנות מצוינת להזכיר מהו בן משפחה תומך, איך מקבלים את ההכרה הזו – ואילו זכויות מגיעות לו מהמדינה.
לפי נציבות שירות המדינה, 60% מבני המשפחה המטפלים משולבים בעולם העבודה. במחקרים שונים נמצא כי אחד מכל ארבעה עובדים בכל ארגון – הוא בן משפחה מטפל. “סיוע במקומות העבודה לאוכלוסייה זו הוא אינטרס חברתי כלכלי של כולנו”, כתבו בנציבות. “מכאן נובע כי תפקידו של הממונה הישיר של עובד המטפל בבן משפחה הוא משמעותי ביותר במנגנון הסיוע לעובד המטפל”.
**************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
**************
ממונה ישיר המגלה אמפטיה, גמישות, סובלנות והבנה לעובדיו שהם בני משפחה מטפלים, לצד מתן סיוע ברמה המשרדית, מסייע להקל באופן משמעותי על העובדים בתקופתם הקשה, תורם להגברת תחושת השייכות וההזדהות של העובדים עם הארגון ומטרותיו, ומצמצם את הפגיעה בתפקודם במקום העבודה.
מי זכאי/ת להכרה כבן משפחה תומך?
כל אדם שהוא עובד ממשלתי תחת משרדי הממשלה, מערכת הבריאות הממשלתית, מערכת הביטחון והחוץ – והוא מטפל בבן משפחה מדרגה ראשונה: ילד, בן זוג, הורה, כולל הורי בן הזוג. במקרים חריגים, יוכר גם עובד מטפל בבן משפחה יחיד או ערירי או שאיר יחיד, זאת גם אם אינו מוגדר כבן משפחה מדרגה ראשונה, לדוגמא אחיין/ית, דוד/ה, אח/ות, סבא/סבתא.
איך מקבלים את ההכרה?
כל עובד ממשלתי המטפל בבן משפחה בעקבות מחלה, מוגבלות או ירידה בתפקוד, זקנה, מצב סיעודי ועוד – יגיש בקשה לוועדה הפנים משרדית שתקום בארגון דרך נאמן המשרד. שם יפרט את מצבו הרפואי של אותו בן משפחה, ויצרף מסמכים רלוונטיים.
המנהלים ומנהלי משאבי אנוש היחידתיים יעודכנו על-ידי נאמן המשרד באופן תקופתי על עובדים ביחידתם שהינם בני משפחה מטפלים, לאחר הסכמת העובדים ושיתופם. בתוך כך, המנהלים הישירים יתבקשו לגלות גמישות, אמפטיה, סובלנות, הבנה וכן יסייעו לעובדים אלה בהתאם לכללים שנקבעו במשרד.
מה מגיע לאותו עובד/ת?
אותו עובד/ת זכאי לממש את זכויותיו בתחילה בהתאם לחוק דמי מחלת בן משפחה. לאחר מיצוי זכויותיו בהתאם לחוק, הוא זכאי להגיש בקשה לוועדה הפנים משרדית ולקבל תנאים נוספים:
הפעלת שעון עבודה גמיש: הוועדה מוסמכת לאשר לעובד עבודה בשעות גמישות, ובכך לאפשר לו להשלים שעות או ימים שהחסיר עקב הטיפול בבן משפחתו. לדוגמא: אישור להתחיל את יום העבודה מאוחר, השלמת שעות עבודה בערב, השלמת שעות/ימי עבודה בפריסה של 6 ימים בשבוע (בהתאם למקום העבודה), ועבודה במשמרות שונות מתוכנית העבודה הקבועה של העובד.
עבודה מרחוק או השלמת שעות נוספות מרחוק: הוועדה מוסמכת לאשר לעובד המטפל בבן משפחה עבודה מרחוק, או יום משולב של בית ומשרד, או שעות עבודה נוספות מהבית. הוועדה גם מוסמכת לאשר לו עבודה בחלקיות משרה לתקופה שלא תעלה על חצי שנה.
עבודה מסניף אחר של המשרד: הוועדה מוסמכת לאשר לעובד עבודה מסניף אחר של המשרד, במידה והדבר מתאפשר מבחינת תכולה ומסגרת העבודה. למען הסר ספק, ככל שיתברר שהעובד אינו מבצע את תפקידו באופן משביע רצון וכי יש פגיעה בתפוקה, האחראי במשרד מוסמך לבטל את האישור שניתן.
שעות היעדרות לעובד: במידה והעובד מטפל בבן משפחה והוא גם הורה לילדים עד גיל 12, הוועדה מוסמכת לאשר עד 52 שעות היעדרות בשנה מבלי לנכות משכרו.
שעות סיוע: הוועדה רשאית לאשר עד 3 שעות סיוע בחודש לעובד המטפל בבן משפחתו מבלי לנכות משכרו, והתשלום יהיה על חשבון המעביד. מימוש הזכות תיעשה על סמך אישור היעדרות רפואי, או על סמך סיכום טיפול המציין במפורש את הזדקקותו של בן המשפחה לסעד מלא ובצירוף הצהרת העובד.
אישור יציאה לחל”ת: הוועדה מוסמכת לאשר לעובד המטפל בבן משפחה לצאת לחופשה ללא תשלום. בשנה הראשונה להעסקה – עד חודש; שנתיים עד חמש – עד 3 חודשים; מעל 5 – שנה + שנה הארכה.
הקמת קבוצת תמיכה: כל משרד יבחן אפשרות להקמת קבוצות תמיכה במשרד עבור בני משפחה מטפלים. במקביל, נאמן המשרד יכול להפנות ולקשר את העובד לקבוצות תמיכה באזור מגורי העובד בהתאמה למצבו.
ייעוץ מקצועי: בסמכות המשרד לבחון ולשקול מתן ייעוץ מקצועי חיצוני לעובדים שהם בני משפחה מטפלים, במצבים חריגים עליהם תחליט הוועדה. הוועדה תקבע מראש קריטריונים למתן הייעוץ עבור העובד, ואף תגדיר מראש את מספר המפגשים שיאושרו לכל עובד.
קרן ימי מחלה: במידה ולעובד לא נותרו יתרות של ימי מחלה וחופשה, והוועדה התרשמה שהמקרה מצריך היעדרות של העובד לצורך טיפול בבן משפחה, תיעשה פניה של הנאמן המשרדי לנציבות שירות המדינה לצורך בחינת אישור חריג, לפנים משורת הדין.
טיפול בבן משפחה בחו”ל: העובד יוכל לדווח ימי מחלת בן משפחה כאשר הוא טס לחו”ל לצורך טיפול בבן משפחה, בין אם הטיסה היא מהארץ לחו”ל ביחד עם בן המשפחה, ובין אם הטיסה לחו”ל היא של העובד בלבד לצורך טיפול בבן משפחה שגר שם.
תרומת ימי מחלה: סיוע זה יינתן במקרי קיצון, בהם העובד עודנו נדרש לסעוד את בן משפחתו על ערש דווי והוא מיצה את כל יתרותיו ואת כלל רכיבי הסיוע בנוהל זה. נאמן המשרד יהיה רשאי לפרסם באופן אנונימי בקשה לתרומת ימי מחלה של לא יותר מ-90 ימים, בקרב כלל עובדי המשרד שיתרמו לאותו עובד מימי המחלה שלהם.
העובד יוכל לנצל תרומת ימי מחלה עד לתקופה מקסימלית של שלושה חודשים, אחת לשנה. כל איסוף תרומה של ימי מחלה עבור עובד הסועד את בן משפחתו יאושר על ידי נציב שירות המדינה, או עלידי מנהלת תחום בכיר רווחה בנציבות שירות המדינה.
להורדת כל המסמכים הדרושים למימוש זכויות “בן משפחה מטפל” הקליקו כאן
