בשנים האחרונות התפיסות החברתיות כלפי אוטיזם עברו שינוי משמעותי. אחד השינויים הללו הוא ההבנה שיש ספקטרום נוירולוגי, כזה שאוטיזם הוא חלק ממנו. במילים אחרות: אוטיזם זה בעצם עוד צורה שבה בני אדם עובדים, חושבים ומעבדים מידע. הגיוון הנוירולוגי אוטיזם מגיע יחד עם אתגרים וקשיים רבים, אבל בה בעת הוא גם מגיע עם חוזקות. כחלק מהשינוי הזה, אנשים מפורסמים “יצאו מהארון” וחשפו בפני העולם את היותם אוטיסטים, בין היתר אילון מאסק, גרטה ת’ורנברג, סיה, וונתוורת’ מילר, מלאני סייקס ועוד.
בעקבות העניין הגובר באוטיזם, והסטיגמה שהולכת ופוחתת, כתבות ואתרי אינטרנט החלו להעלות השערות לגבי אנשים מפורסמים והאם הם על הרצף האוטיסטי. בדרך כלל אנחנו ב”שווים” לא נתייחס לספקולציות מהסוג הזה, אבל לאחרונה האתר האמריקאי “מדיום” העלה מאמר מעניין במיוחד ומנומק היטב, של פסיכולוגית אוסטרלית בשם ד”ר קים גילבי – שטוענת כי הזמרת האמריקאית טיילור סוויפט עשויה להיות על הספקטרום האוטיסטי. המאמר הזה מעניין אותנו לא כי אנחנו מסכימים עם האבחנה, או עם הרעיון שאפשר לאבחן אנשים בצורה הזו. הוא מעניין כי הוא מעלה מודעות לאוטיזם כפי שהוא מתבטא אצל נשים.
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו >> https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
אוטיזם כפי שהוא מתבטא אצל נשים נמצא בתת-אבחון, בין היתר בגלל שמחקרים מוקדמים על אוטיזם (וגם על גיוונים נוירולוגיים נוספים, כמו ADHD) נערכו רק על בנים. גם ד”ר גילבי מסכימה שסוויפט לא עונה על הסטריאוטיפים האוטיסטיים הקלאסיים: “אוטיזם אצל נשים ובנות נראה מאוד שונה מאוטיזם אצל גברים ובנים”, מסבירה גילבי. “זאת הסיבה שלעיתים קרובות נשים ובנות אינן מאובחנות כלל”.
איך נראה אוטיזם אצל נשים?
ד”ר גילבי כותבת במאמר, כי “גברים אוטיסטים, בשכיחות גבוהה, יתמודדו עם קשיים בתקשורת ורבלית, וייראו מנותקים רגשית. נשים לעומתם יהיו בדרך כלל בעלות כישורי שפה, אמפתיה ועם נטייה לרגישות גבוהה. נשים על הרצף (האוטיסטי) נוטות להיות רגישות יותר לחוויה האנושית ולניואנסים של רגשות”.
גילבי, כמו רבים אחרים ואני ביניהם, שמה לב לרגישות הגבוהה של סוויפט וליכולת המדויקת שלה לתאר רגשות וחוויות. היא מייחסת את היכולת המופלאה הזו לחשיבה אוטיסטית כפי שהיא מתבטאת אצל נשים.
גילבי ממשיכה ומסבירה שלצד היתרונות של אוטיזם נשי מגיעים גם אתגרים רבים. בגלל שנשים נוטות להפנים פנימה את הרגישות והקשיים שלהן, יש להן סיכוי גבוה יותר לפתח קשיים כמו דיכאון, חרדה ואפילו הפרעות אכילה. סוויפט סיפרה על הפרעת האכילה שלה בסרט הדוקו “מיס אמריקנה”. כמו כן, טיילור מתייחסת לרגשות קשים ותחושות דיכאון בשיריה, ובמיוחד באלבומה האחרון, “מחלקת המשוררים המעונים”.
מה זה מסקינג?
התסמין הכי בולט אצל טיילור, לדבריה של גילבי, הוא מסקינג. מה זה בכלל? ובכן, מסקינג, או בעברית מיסוך, זה הניסיון של אנשים אוטיסטים להסתיר או להסוות את הקשיים והשונות שלהם. מסקינג מושג על ידי כך שמחקים את ההתנהגות של הסביבה, או מפצים בעזרת האינטלקט על הקושי להבין סיטואציה חברתית. מסקינג זה דרך של אנשים אוטיסטים לנסות להשתלב בסיטואציה חברתית. נשים אוטיסטיות שמעוניינות בכך, נוטות להצליח לעשות מסקינג יותר טוב מגברים אוטיסטים, טוענת גילבי. מסקינג מגיע בדרך כלל עם מחיר נפשי כבד: הפאסון של “להיראות נורמלי” דורש מאמצי על ויכול לגרום לנזק נפשי קצר וארוך טווח.
גילבי טוענת שטיילור מרבה להשתמש במסקינג, בין היתר בגלל שהזמרת “מתנהגת כמו בחורה רגילה” למרות שהיא מפורסמת מאוד. לדברי גילבי, יותר הגיוני שמישהי מפורסמת תתנהג כמו מישהי מפורסמת, ואם טיילור סוויפט מתנהגת רגיל, זו התנהגות שאינה מותאמת לסיטואציה. כמו כן, טיילור סוויפט ידועה בכך שהיא יכולה לשנות פרסונות, מה שמכונה בסוויפטית Era (תקופה). גילבי טוענת שהיכולת הזו היא כנראה תוצאה של מסקינג. סוויפט, אגב, מודה בעצמה שהיא עושה מאמצי-על כדי להסתדר חברתית. בשיר MASTERMIND היא מספרת שהיא “זוממת כמו קרימינלית” כדי לגרום לאנשים להתחבר איתה, בגלל שמאז היותה ילדה אף אחד לא רצה לשחק איתה. כמו כן בשיר MIRROR BALL היא מספרת שהיא יכולה לשנות הכל בזהות שלה כדי להתאים את עצמה לסיטואציה חברתית. כל אלו, אומרת גילבי, הם סימנים למסקינג.
אז האם טיילור סוויפט באמת אוטיסטית?
לעניות דעתי, כל עוד סוויפט לא אמרה על עצמה שהיא על הספקטרום האוטיסטי, אין זה מתאים או הולם לייחס לה את האבחנה הנ”ל. בעבר יצא לי להתייחס לאובדנות או דיכאון בשיריה של טיילור, אבל היה לי חשוב לעשות זאת כשאני נצמד לדבריה שלה, במסגרת של ניתוח ספרותי, שזה שונה מאוד מחוות דעת קלינית. יש תועלת רבה בשיח ציבורי על אוטיזם בכלל, ועל אוטיזם בנשים בפרט – בעיקר בגלל שהאוכלוסייה הנשית נמצאת עדיין בתת-אבחון. לכן מצאתי לנכון להביא את הדברים שיכולים להעלות מודעות, מתוך המאמר של הפסיכולוגית הנ”ל, ולהשאיר לקוראיי לשפוט בעצמם.
